1. למה אתם אומרים לו בטלפון שאתם מתגעגעים אליו?
כאילו שלא מספיק קשה בטירונות – הסמל צועק, האוהל מחניק, השירותים מטונפים והאוכל לא בדיוק גורמה - טירונים נאלצים לא פעם להתמודד עם תופעה מעיקה נוספת. הימים הראשונים בצבא טראומטיים לא רק לחייל הצעיר שמנסה להסתגל לעולם המוזר הזה שנקרא המערכת הצבאית, אלא גם להורה שפתאום מבין – וואלה, הגוזל הקטן והמתוקי שלי כבר חייל. איזה קטע.
כסימפטום מוכר, צפוי אבל לגמרי מיותר, הורים נוטים להתקשר לחייל לרוב בשעת הט"ש, ולצד השאלות המעיקות נוסח "ומה אכלת?" – לשחרר גם איזה "אני מתגעגע אלייך" וחרחור קטן של בכי. ובכן הורים, זו טעות: לחייל הצעיר אין מה לעשות עם זה וזה בטח לא מעודד אותו לשמוע את זה. לפעמים עדיף לשמור בפנים. בעיקר בהתחשב באפשרות הלא מופרכת שהוא יתייפח בחזרה.
2. בשביל מה אתם מגהצים לו את המדי ב'?
מדי ב' הם ללא ספק פיסות הבד הכי מג'ויפות שהורה עתיד להיתקל בהן בכביסה. מה שהורים רבים לא מבינים הוא שזה למעשה תפקידם הבלעדי של מדי הב': לספוג את כל הגריז, שמן הטונה, אבק הפודרה ואגלי הזיעה שהחייל נחשף אליהם (או מייצר) במהלך היום. מדי ב' משופשפים, מקומטים ובלויים הם סממן מובהק לפז"מניקיות עד לרגע שבו הם נקרעים לגמרי (וגם אז יש שאומרים שמדובר בגאווה). זה לא שאנחנו לא רוצים שתכבסו אותם, אנחנו פשוט לא רוצים שתהפכו אותם למפת שולחן.
3. מה הקטע בלשלוח אותו עם אוכל חם לבסיס?
דבר ראשון, הבחור ממילא סוחב תיק בנפח 80 ליטר והרגע זרקתם עליו קופסאות פלסטיק במשקל 30 קילו. דבר שני, אתם מתבססים על הנחה (לא סבירה) שיש לו מקרר לתקוע בו את כל זה והנחה (עוד פחות סבירה) שיש לו גישה חופשית למיקרו. אבל יודעים מה, מר וגברת רבינוביץ', זה מילא: אתם אשכנזים! יש לכם מושג עם כמה בדיחות אוכל אפור הוא יצטרך להתמודד עכשיו?
4. מה זאת אומרת שייעדתם אותו לתפקיד מסוים?
יש מקומות שבצבא שבהם לא כל כך קשה למצוא "ילדים של" שממשיכים את הדרך של ההורים, שזה סבבה והכל ולפעמים גם מספק לנו אחלה כתבות, אבל אם זה נעשה בכוח - זה כבר פחות מגניב. תנו לחייל לנסות ולבחור בדרך שלו בצה"ל (או יותר, תנו לצה"ל לבחור עבורו את הדרך) בלי לנסות לכוון אותו לתפקיד שאתם עשיתם בצבא. אבל אם הייתם מפקד השייטת אז בסדר.
5. מה נסגר עם לבוא לבקר אותו בהפתעה בבסיס?
לסגור שבת זו לא בדיוק ההנאה הכי גדולה שיש, אבל זו אחלה הזדמנות עבור החייל להתגבש קצת עם החבר'ה, לשפר מיומנויות בטאקי וליהנות מאוכל של שקם עד זוב דם. לקבל ביקורים בשבת מהמשפחה זה גם כיף, אבל תנו לחייל צ'אנס לנסות לתכנן את השבת שלו. עדיף לקבוע איתו מראש מאשר להתייצב פתאום בהפתעה בש"ג עם סיר קובה.
6. חשבתם שנייה לפני שצעקתם על המפקד שלו?
בואו נחשוב רגע על מה המהלך הזה. בתור התחלה, הרגע הפכתם להורים האלה שמתקשרים למספר הפרטי של המפקד. אולי לא אכפת לכם להיות רשומים תחת "לא לענות!!!!!", אבל גם צעקתם. חיממתם. מה שזה לא יהיה שניסיתם להשיג, עכשיו סופית אין מצב שתשיגו את זה. למה, לכם קרה פעם שהתקשר אליכם זר מוחלט וצרח עליכם לעשות משהו והתגובה הטבעית שלכם הייתה "סבבה, יבוצע"?
7. ברצינות, להעלות לפייסבוק תמונות שלו במדים?
אם אתם הורים לחיילים היום, כנראה שכשהילד שלכם עלה לכיתה א' לא יצא לכם לצלם אותו מאלף זוויות שונות, לשים פילטר או שניים באינסטגרם (אם אתם הורים מספיק מגניבים) ולהעלות לפייסבוק. אבל שכשהילד חוזר הביתה מהצבא מגיעה לכם חוויה מתקנת.
קודם כל, כל חייל נראה בחודש הראשון לשירות כמו צב נינג'ה שפוגש חתול, ככה שיהיה די מביך בשבילו לראות את עצמו מככב בפייסבוק. דבר שני, תמיד יוצאים בתמונות האלה עם פרצוף עייף של "אמא, עזבי אותי" וכנראה שאתם גם לא יודעים לצלם. בקיצור, הוא כבר יעביר לכם תמונה מחמיאה בווטסאפ.
8. ממתי "ציוד משלים" זה ביטוי נרדף ל"ציוד מיותר בכמות מוגזמת"?
הורים נוהגים לבטל מראש את העובדה שצה"ל מספק לחיילים את כל מה שהם זקוקים לו, אבל האמת שזה די נכון. הציוד המשלים שמציעות החנויות למיניהן לא רק יקר, רוב הזמן הוא גם מיותר: אולרים במאות שקלים, גרביים מנדפי זיעה וגטקס יוקרתיים.
9. למה בעצם אתם מנסים להשפיע על סוג החייל שהוא יהיה?
"תהיה ראש קטן", "תנסה להתבלט", "אל תשאל שאלות", "תשאל כמה שיותר שאלות" – הורים מטבעם תמיד ינסו לחנך את ילדיהם לדרך שהם היו בוחרים בעצם, אבל כאמור, מדובר בטעות. חפשן, צהוב, שוקיסט – תנו לילד צ'אנס לנסות להבין איזה סוג של חייל הוא רוצה להיות. כולל חייל גרוע. הרי מישהו צריך להיות.
10. בחייאת, להשוות את השירות שלו לשלכם?
לשרת בצה"ל היום זה קל יותר – את זה כבר הוכחנו לכם. הסמארטפון מעביר את הזמן בשמירות, M-16 מקוצר יש כמעט לכל חייל ואסימונים יש רק במונופול. ועדיין, כל חייל עובר לא מעט קשיים במהלך השירות, וגם כשהוא מתבכיין לפעמים, לכם ההורים אין זכות להגיד בפולניות "ותאר לעצמך שאצלנו היה קשה יותר". זה לא מעודד, ובינינו אבויה - זה גם כנראה לא נכון.