אחרי הבחירה ב- CH-53K כמסוק התובלה העתידי של חיל האוויר במקום היסעור, בחיל ישנה דאגה מכך שוועדת שרים להצטיידות לא תתכנס לפני הבחירות בכדי לאשר את כמות המסוקים שיירכשו מהיצרנית לוקהיד-סיקורסקי.
החשש הוא שאחרי הבחירות יחלוף זמן רב עדי שתוקם ועדה חדשה ואף שיתכן מצב בו ישנו את ההחלטה או יבחנו אותה מחדש, מה שיביא לדחייה נוספת ברכש שגם כך מגיע באיחור רב.
לטענת גורמים בחיל האוויר ובמשרד הביטחון הכינוס של ועדת השרים לא יוצא לפועל בשל מה שהגדירו כ"סיבות פוליטיות", דבור תמוה לאור העובדה שההחלטה לרכוש את המסוק כבר התקבלה.
נראה כי מדובר במאבקים בין משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה. במסגרת המהלכים הפוליטיים אפילו נעשו ניסיונות לקדם את כינוס הוועדה דרך יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר.
קידום העסקה קריטי לחיל האוויר, משום שעל פי החלטת מפקד החיל אלוף עמיקם נורקין המסוק החדש חייב להגיע לישראל עד שנת 2025 כדי להחליף את מסוק היסעור שיסגור 50 שנות טיסה, אך כבר כעת ברור כי המסוק הראשון לא יינחת בישראל לפני שנת 2026.
במקביל למרות הכוונה הראשונית לרכוש 10 עד 12 מסוקים ובהמשך להשלים עסקה של 8 נוספים, במשרד הביטחון פנו לממשל האמריקאי לקבל מידע לרכש מלא של 20 מסוקי CH-53K במסגרת עסקה אחת כוללת, בשווי 2 מיליארד דולר.
בכירי משרד הביטחון הבינו כי בניגוד לעסקאות מטוסי החמקן, רכש מפוצל של המסוקים לא יביא לירידת מחיר בעבור חלק מהם ובנוסף, הדבר יכול להביא לפגיעה באספקת כלי הטיס לחיל האוויר, שמצדו מעוניין דווקא להגביר את קצב ההצטיידות ככל הניתן.
בחיל האוויר כמו גם במשרד הביטחון ערים לדו"ח שפרסם משרד ההגנה האמריקאי, ממנו עולה ששלושת מנועי המסוק סובלים מנזק כבר אחרי 21 דקות טיסה מצטברות בתנאי חול ואבק. הטייסים המבצעים את ניסויי הטיסה למסוק אף הוגבלו שלא לטוס בתנאים כאלה יותר מ-70 שניות ברציפות.
מדובר במנועים בעלי עוצמה גבוה במיוחד, הרבה יותר מהשניים שמותקנים על מסוקי היסעור הוותיקים, והמסננים שיש להם לא עומדים בעומס שנוצר עליהם.
למרות הדו"ח החריף, שנעשה על בסיס המידע שהעבירה היצרנית לוקהיד-סיקורסקי עצמה ואף הגיע לחיל האוויר, הערכה היא שהבעיה תיפתר כבר בחודשים הקרובים על ידי ייצור של מסננים חדשים למנועים. המסוק עדיין נמצא בשלב הניסויים והכוונה היא לפתור את הבעיה עוד לפני שמסוק CH-53K יוכרז כמבצעי.