בסיסי צבא ובתי כלא הם שניהם מקומות שיצרו לעצמם מוניטין של מקומות לא ידידותיים במיוחד. השילוב ביניהם - בתי הכלא הצבאיים - הוא הגרוע ביותר, אבל כידוע, הכל יחסי. ברחבי העולם, במוקדי משבר בעיקר, אבל לא רק, פזורים בתי הכלא הצבאיים הכי קשוחים בעולם. אלימות, ביזה, עינויים, מחלות וכשלים הגייניים הם תיאורים עדינים למה שקורה בין כתליהם. קבלו הצצה מסמרת שיער מהמקומות הכי אכזריים בעולם.
מתקן הכליאה בגואנטנמו, קובה
לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, ה-CIA מבין שהמלחמה הבאה בטרור תצריך הקמת מתקן כליאה חדש, כזה שיוכל להכיל בין כתליו 200 אסירים ביטחוניים ולהוות מתקן חקירה. המיקום שנבחר למתקן המעצר לא יושב בשטחי ארצות הברית וגם לא בסמוך לאזורי העימות כדוגמת אפגניסטן ועיראק, אלא במיקום מיוחד שנבחר מראש – אדמות על אדמת קובה שהוכחרו על ידי ארצות הברית.
התשתיות בבית הכלא חדשות והוא מצויד ומרוהט היטב ובכל זאת – הוא מעורר סערה בארצות הברית משני טעמים: האחד, בית הכלא ממוקם מחוץ לתחומי ארצות הברית. כתוצאה מכך אינו כפוף לחוקה האמריקאית, מה שמסיר מעליו את המגבלות על שיטות החקירה המותרות על פי אמנת ז'נבה. השני, בשל מיקומו מחוץ לשטחי ארצות הברית, כל אדם יכול להיות מוחזק בו.
המתקן מחולק לכמה מחנות שונים שמאכלסים קבוצות עצירים על פי חשיבותם, התנהגותם ותנאי הכליאה שנקבעו בעבורם. החלקים הפחות ידידותיים בגואנטנמו הם מחנה 5 ומחנה 6 שמיועדים לאסירים מסוכנים. המחנות מאובטחים ביתר קפדנות, המבנים בהם מסיבים מאוד, האסירים מוחזקים בבידוד זה מזה ולא ניתנת להם האפשרות לשהות זה בחברת זה. בנוסף לזה, קיים מחנה 7 – הסודי מבניהם שאגדות אורבניות גורסות שמוחזקים בהם מתכנני הפיגועים ב-11 בספטמבר.
מתקן הכליאה בגואנטנמו נמצא בספוט של ארגוני זכויות אדם רבים שהעלו הרבה טענות על שימוש באמצעי חקירה בלתי חוקיים כלפי עצירים המוחזקים שם. בשל מיקומו המבודד של המתקן ואבטחתו, מאוד קשה היה לאשש את הטענות האלו, אם כי בשנת 2004 נחשפה רשימת עינויים שאושרה על ידי הפנטגון ומשרד המשפטים האמריקאי ליישום בגואנטנמו. מתוך עשרים העינויים שנמצאים ברשימה, נמנים עינויים כמו מניעת שינה, הפשטה מלאה, חשיפה לחום, חשיפה לקור, חשיפת אישונים לאור חזק ובהיר והשמעת מוזיקה בדציבלים גבוהים שאינם חוקיים על פי אמנת ז'נבה. מאוחר יותר, בשנת 2006 נחשפו שיטות עינויים נוספות על ידי אזרח סעודי שהוחזק בו ושוחרר. על פי מה שסיפר, הוא חווה במתקן התעללות כדוגמת התזת מים קרים, הצמדת סיגריות בוערות לעורם של האסירים, כבילה בתנוחה עוברית וצפייה ביחסי מין על מנת לגרות את העצורים.
ארגון רופאים למען זכויות אדם פרסם דוח שהציג בדיקה של 11 עצורים ששהו בעברם במתקני כליאה של ארצות הברית, בהם מתקן הכליאה בגואנטנמו. הבדיקה מצאה כי האסירים שהוחזקו בגואנטנמו חוו התעללות כדוגמת מניעת שינה, אלימות פיזית, שוקים חשמליים והתעללויות מיניות. אותם עצירים שנבדקו אובחנו ככאלו שנפגעו לטווח הארוך שיתמודדו לשארית חייהם עם תסביכים נפשיים, הפרעות שינה ופלאשבקים. כן עלו גם עדויות על הזרקת חומרים בלתי מזוהים, שיסוי כלבים בעצירים ועוד. אחד מהממצאים המצמררים ביותר שעלו במחקרים שנערכו על בית הכלא הוא שפסיכיאטרים מומחים נטלו חלק בתכנון מסכות העינויים ושיטות החקירה שמוחלות במתקן המעצר.
בשנת 2009 הורה הנשיא ברק אובאמה לסגור את מתקן המעצר בגואנטנמו, אולם הנושא מצוי בסחבת מאז. הסיבה העיקרית לכך היא שכיום אין אף מדינה שתהיה מוכנה לקלוט אליה את האסירים שמוחזקים כיום במתקן. בחודשים האחרונים נחשפו לראשונה צילומים מתוך בית הכלא – כאלו שלא משאירים מקום לדמיון.
בית הכלא תדמור, סוריה
אחד מבתי הכלא הידועים לשמצה בעולם כולו הוא כלא תדמור שממוקם במדבריות של מרכז סוריה. במקום שבו שכנה בעבר עיר קדומה שהיוותה מרכז תרבותי במזרח התיכון, מתקיימות ההפרות הגדולות בעולם בהיבטי זכויות אדם, אם תרצו – מה שקורה מחוץ לבית הכלא, מתרחש ביתר שאת בין כתליו.
המשורר הסורי פראח ברקדאר ששרד את החוויה בבית הכלא כדי לספר, כינה את המקום "ממלכת המוות והטירוף". את המוניטין המפוקפק, בית הכלא קיבל באירוע מזעזע שהתרחש בו בשנת 1980, אירוע שזכור בתור הטבח הכי גרוע שהתרחש בבית כלא אי פעם בעולם. באירוע המזעזע כוחות קומנדו סורים הונחתו אל תוך בית הכלא באישון לילה ורצחו באכזריות 500 אסירים בלילה אחד. משטר אסד באותם הימים לא סיפק לעולם שום סיבה מספקת לביצוע הטבח הנוראי פרט לרצון להפגין כוח. אחרי האירוע הקשה התנאים בכלא הוסיפו להיות בבית הכלא שפועל בסוריה עד היום כאשר המציאות בסוריה הופכת את המציאות בתוך הכלא לקשה הרבה יותר.
בסרטון הבא מובאות תמונות מהטבח הקשה שנעשה בכלא:
בית הכלא בתדמור הוא בית כלא צבאי שמיועד לאסירים ביטחוניים, לחיילים עריקים ולשבויים. סיפורים של חיילים ישראלים שחזרו מהשבי בסוריה יכולים רק לרמוז על התנאים שבהם הסורים מחזיקים את העצורים שלהם. מכות חשמל, הכאה בגרזנים ובצינורות מתכת, החדרת מחטים מלובנים מתחת לציפורניים וכריתת איברים הם עניין שבשגרה שם. המוות בתדמור הוא עניין של יום יום כאשר שיטת העינוי המוכרת ביותר היא הכאת העצורים ולאחר מכן גרירתם על פני הקרקע עד שהם מתים. לאחר הטבח ב-1980 בית הכלא שמאכלס בתוכו בתת תנאים 4,500 אסירים עלה למודעות העולמית. עד היום, לאט נעשו פעולות של ממש בכדי לעצור את ההרג שמבוצע בשטחי בית הכלא והמצב רק מחמיר.
במילים בודדות – בסוריה הדמיון והמציאות מתערבבים על בסיס יומיומי.
כלא אבו גרייב, עיראק
כלא אבו גרייב הוקם בשנות ה-60 של המאה הקודמת בהזמנת הרודן הידוע לשמצה סדאם חוסיין. המתקן הוקם במקור כבית כלא אזרחי ששימש לכליאת מתנגדי המשטר וכבר אז היה ידוע כמקדש לעינויים ולהפרת זכויות אדם. בית הכלא חולק לחמישה אגפים שבכל אחד מהם היו חדר אוכל, חדר תפילה, חדר לאימוני כושר וכן מקלחות ושירותים. כל תא בבית הכלא הוא בגודל של ארבעה מטרים על ארבעה מטרים והוחזקו בשטח זה בכל זמן נתון כארבעים אסירים כאשר יום יום עונו ונרצחו בו אסירים.
במהלך שנות ה-90, בית הכלא עלה לדעת הקהל העולמית וארגוני זכויות אדם בכל העולם מחו על התנאים הקשים בבית הכלא ותבעו התערבות בינלאומית בטענה שמתקיימת בו הפרה שיטתית של זכויות אדם. אחת הביקורות על הכלא הייתה באשר לאפליה בין האסירים על בסיס אתני כאשר באגף הפתוח שהו סונים ובאגף הסגור שהו רק שיעים שנותקו באופן מלא מהעולם החיצון.
במהלך מלחמת המפרץ התנאים בכלא רק החמירו כאשר שבויים רבים מכוחות הקואליציה נכלאו בכלא ועונו בו כדי לחשוף סודות צבאיים. בכלא הוחזקו גם חיילים בריטיים מחוליית הכוחות המיוחדים "בראבו שתיים אפס" שהגיעה לעיראק בכדי לאסוף מידע מודיעיני. בין האסירים הביטחוניים שהוחזקו בכלא היו אזרחים כורדים ואסירים איראנים שנכלאו במלחמת איראן-עיראק ומספר דוחות גורסים כי נשק כימי וביולוגי נוסה עליהם בעוד הם שהו בבית הכלא.
לאחר הכיבוש האמריקאי במלחמת עיראק, בית הכלא ננטש והועבר לידי הצבא האמריקאי שהשתמש בו לכליאת פושעים מסוכנים במיוחד וטרוריסטים. אז, בית הכלא הוחזק בשיתוף פעולה של האמריקאים ושל ממשלת עיראק. האגף הקשה של בית הכלא היה נתון לאחריות ממשלת עיראק, אבל הסוהרים בו בפועל היו אמריקאים. סדרת צילומים שהודלפה, חשפה התעללויות מחרידות מצד החיילים האמריקאים. בצילומים נראים החיילים האמריקאים משפילים, מענים, מרעיבים ומחשמלים אסירים עיראקים. ביקורת נוספת שעלתה הייתה כי הפרמטרים להחזקת אסירים באותו בית הכלא לא הייתה ברורה וכי לא הייתה מחייבת משפט או דין כלשהו.
בית הכלא ספג לא מעט תקיפות מצד גורמים עיראקים מקומיים ששיגרו לעברו מטחי רקטות שפצעו עשרות אסירים בכל פעם והחמירו את התנאים בבית הכלא. סגירת בית הכלא עלתה לא פעם על הפרק, בין השאר על מנת לשקם את הנזק התדמיתי שנוצר לארצות הברית בשל פרשת ההתעללויות. בפועל, בשל המעורבות העיראקית, בית הכלא לא נסגר ולא היו עדויות לשיפור התנאים בו. השבוע, באותו בית הכלא התקיימה תקיפה של אלקעידה שבעקבותיה 500 אסירים מסוכנים המוחזקים בבית הכלא נמלטו והתפזרו ברחבי המדינה.