התרגשות עצומה נרשמה אתמול בטקס סיום קורס הקצינים הקרביים בבה"ד 1. האירוע היה חגיגי במיוחד: 50 שנה עברו מאז שעבר בסיס ההדרכה למצפה רמון, ואיתו החייל הוותיק בצה"ל רנ"ג יצחק טאיטו שגם קיבל פרס מפעל חיים. גם נשיא המדינה, ראש הממשלה והרמטכ"ל כיבדו את הבוגרים בנוכחותם.
כנהוג בטקסים סמליים וחגיגיים כמו זה, צה"ל פרסם שלל נתונים וסטטיסטיקות על בוגרי הקורס. אחד הנתונים המעניינים ביותר הוא אחוז המסיימים מחיל ההנדסה הקרבית. 15 אחוזים הם מחיל ההנדסה הקרבית - יותר מהצנחנים, גבעתי, גולני וחיל השריון.
קצין ההנדסה הראשי (קהנ"ר) תא"ל אילן סבג לא הצליח להסתיר את ההתרגשות. העיניים שלו ברקו, בלי פילטרים וללא מניירות של קצין קרבי. "הטקס הזה מרגש כל פעם מחדש. זו זכות גדולה לראות איזה חבר'ה יש לנו. למרות כל מה שאומרים על הדור של היום, אני יכול לומר שהם באים נחושים ומלאי מוטיבציה".
אחוז המסיימים מהנדסה קרבית לא סתם גבוה כל כך. החיל עבר מהפכה בשנים האחרונות והפך לאחד מתחומי העיסוק המרכזיים בצה"ל. חובשי הכומתות האפורות משמידים מנהרות, מעבדות נפץ ומכשולים ומסכלים מטענים על הגדר. למעשה, במלחמה בהיקף מלא – הם אלה שיובילו את צה"ל הגדול לקרב.
החבר'ה האלה שקהנ"ר תולה בהם תקוות הם המפקדים החדשים שיובילו את הלוחמים במלחמה הבאה – וגם בפעילויות הביטחון השוטף. הם ינטרלו מטענים ומנהרות ויובילו את לוחמי החי"ר והשריון תוך פתיחת הצירים עבורם, במקרה שיקבלו פקודה להיכנס לעזה או אפילו ללבנון.
"זה חיל מאוד משמעותי ומרכזי", מסביר תא"ל סבג. "לא רק במערכות מורכבות כמו 'צוק איתן' ואלה שקדמו לו. גם בשגרה קציני ההנדסה עובדים סביב השעון מול המנהרות והמורכבות של רמת הגולן".
מדי מחזור הוא נוהג לזמן אליו חיילים לשיחה "דוגרית" בארבע עיניים. בשבוע שעבר הוא שוחח עם חייל בן 25 שעלה מארה"ב כדי להתגייס. "אותו חייל סיפר לי שלא משנה כמה החבר'ה גמורים, כולם ביחד ואחד בשביל השני".
בעבר קציני ההנדסה ידעו להסתכל לעבר הגבול, שם חיכה להם האויב הסורי. היום הם מתמודדים עם אויב שנמצא מתחת לאדמה ומשאיר להם מטענים בבתים של אזרחים. הם יהיו אלה שינטרלו את האיומים ויובילו את יתר הכוחות כשכל צה"ל מאחורי גבם.
כשאני מבקש ממנו לשים את האצבע על קצין שסיים לפני יותר מעשור לעומת הקצין שמסיים היום, הוא מסביר שההבדל מצוי באתגרים הנוספים. "קצב הלחימה שונה וגם האויב השתנה. אם בעבר נערכנו להתמודדות עם מכשול מורכב מאוד, היום אנחנו מתמודדים גם עם אירועים תת קרקעיים – יחד עם כל מה שיש מעל הקרקע".
"צריך להיות יותר מהיר, גמיש וקטלני. מפקדי המחלקות נדרשים לפעולה עצמאית במרחבים, תחת פלוגות וגדודים משתנים. בצוק איתן היו כאלה שעברו בין אוגדות ולכל גזרה יש את המורכבות והדרישות שלה". לדבריו, הצבא דורש להביא את הפיצוץ הגדול לכל מקום בחזית. הוא לא זז בלי קציני ההנדסה שלו לשום מקום. קהנ"ר קורא לזה "הנדסת המפץ".
"ההכשרה מוכוונת לזה. נקודת השיא היא סדרת קרב בת שבועיים שמתחילה במוצאי שבת ודורשת איתנות מנטלית ופיזית, כמעט 40 שעות רצוף ללא שינה ועם מעט מאוד אוכל. חיים מלחמה כמה שיותר קרוב למציאות".
מי שחווה את הסדנה הקשה הזו הוא מצטיין הקורס סג"ם ס' מיחידת סמו"ר המתמחה בלחימה במנהרות. ללא ספק, היחידה הכי רלוונטית לתקופה הזו. "סדרת הקרב התחילה בלחימה של חיל ההנדסה בעזה ולאחר מכן המשיכה בלבנון", הוא מספר. "תרגילים רגליים עם משקלים כבדים ולילות ארוכים בלי שינה. הגענו גם ל-40 שעות בלי שינה, בלי אוכל ומים".
סדרת הקרב הייתה בעצם סרט אקשן של ממש עם פירוטכניקה שמדמה מלחמה אמיתית. "אתה הולך ועולה בטעות על מטען (דמה) ויש יריות של ח"קים. הרבה פעמים הרגשנו כמו במלחמה, עם אדרנלין מטורף. אתה נכנס לבית ויורים עליך, כמו במלחמה עם כל העייפות והרעב. בדיעבד זה היה מטורף, משהו מלמד מאוד שנזכור כל החיים".
לקורס קצינים הוא יצא בזכות המפקדים ביהלו"ם. "זה משהו שרציתי מאוד במסלול. המפקדים ביהלו"ם היו ממש טובים והיוו דוגמה חיובית. רציתי גם אני להשפיע ולעצב את החיילים כלוחמים". כעת, הוא ימשיך את שירותו ביחידה שנמצאת בזרקורים של התקשורת ויעסוק בלוחמת מנהרות. "זה מלחיץ, אבל עשינו הכנה של שמונה חודשים. אני מרגיש מוכן לתפקיד ונעשה את זה הכי טוב שאפשר. נצליח".
לפני סיום ביקשתי מקהנ"ר שיעביר דרכנו מסר אישי לבוגרים הטריים. אחרי כמה שניות של מחשבה הוא אמר: "הולכת להיות לכם החוויה של החיים. היא תדרוש השקעה גדולה ונתינה אין סופית. חשוב שיהיה לכם אכפת מהלוחמים שלכם ממש כמו שלנו אכפת מהילדים שלנו. תזכרו שרק הרוח תנצח – אבל רק בעבודה קשה".