לפני מספר חודשים חשפנו כאן את האמצעים בהם צה"ל משתמש לפיזור הפגנות - נשקי אל-הרג כמו "הבואש", הפיתוח שנלחם במפירי סדר באמצעות סירחון נוראי. סיפרנו לכם גם על ההמצאה האמריקנית שמשבשת ראייה באופן זמני, ועל אמצעים נוספים שנועדו לבלום את האויב, אבל לא לפגוע בו. אבל כל כלי הנשק האלה הם כבר נחלת העבר; 2012 מסתמנת כשנה שתנפיק הכי הרבה נשקי אל-הרג מוזרים – כך לפי מסמך סודי של הפטנגון, אשר דלף לרשת בשבוע שעבר.
לא כיף, אם אתם בצד של הקורבן
לפי התכנונים של הדריקטוריון המשולב של צבא ארה"ב לנשק בלתי קטלני שדלפו לתקשורת, דווקא נראה שבחלק מהמקרים הכדורים האמיתיים יכאבו פחות; לא מעט מהרעיונות האלה – שחלקם כבר נמצאים בשימוש, חלקם בפיתוח והשאר עודם בגדר משאלות בלבד – לא נשמעים כיפיים במיוחד, אם אתם בצד של הקורבן כמובן.
המסמך שהודלף, אותו סיכם האתר "Wired", מציג לא פחות מ-14 כלי נשק נכנסים לשימוש הכוחות האמריקניים, ביניהם שוקרים שיכולים לחדור ביגוד עד עובי של כשישה סנטימטרים על מנת "לנטרל אינדווידואל לחלוטין"; כמו גם רובים שיורים כדורי גומי מלאים בתרסיס פלפל, שכבר נעשה בהם שימוש, לעתים עם תוצאות קטלניות דווקא. האמת היא שככל שהעולם מתאהב בנשק האל-הרג, מבין את יתרונותיו בשדה הקרב התקשורתי ועל כן משקיע עוד ועוד כסף בפיתוחו ומשתמש בו במתארים מגוונים – הרי שאנחנו רואים יותר ויותר מקרים בהם הנשק הזה דווקא הורג.
אבל למה להרוס את המסיבה? מרבית המסמך מציע הצצה נדירה לסוג הנשק שהפנטגון עתיד להשתמש בו, כלים מרתקים (תרתי משמע) שנמצאים כעת בפיתוח, וביניהם "אקדח אימפולס לשחיין". האקדח יעשה שימוש בגלי קול בפעימות קצובות על מנת לגרום לליקוי שמיעתי ו/או לבחילה בקרב צוללנים העוסקים ב"פעילויות תת-מימיות בלתי מורשות". בפיתוח נמצאת גם מערכת המסתמכת על גלי מיקרו רבי עוצמה על מנת לחסום מכוניות ו"מטרות לא מכוונות באזור המטרה" – ולא קשה להבין למה התכוון המשורר.
נשק שכבר נמצא בשימוש צבא ארה"ב הוא "מערכת ההכחשה הפעילה" (Active Denial System), העושה שימוש בגלי מיקרו בתדר גבוה שצורבים את העור, בעלות פיתוח של 55 מיליון דולר. התוכנית הזאת כבר בוטלה ב-2008, אבל הגיעה לאפגניסטן כעבור שנתיים על אף בעיות טכניות שלפי דיווחים שונים הופכים את תהליך הגעתה לשדה הקרב לקשה ומסובך מדי. הדריקטוריון מחפש עכשיו את הדור הבא של המערכת הזו, וברשימת הפרויקטים העתידיים ניתן למצוא מערכת דומה, כזו שבאמת תעבוד, הודות לשינויים דרסטיים במשקל, בגודל, בעלות וביכולת להשתמש בה תוך כדי תנועה. עוד מעוניינים בפנטגון במערכת דומה, בה ישתמשו כלי טיס מלמעלה לגרימת תחושת צריבה כואבת במיוחד בקרב מי שיימצא למטה.
פרויקטים שמזכירים מדע בדיוני
בתחום משאלות הלב – כלומר, פרויקטים המזכירים מדע בדיוני, שעוד לא הגיעו לפיתוח ולייצור – אפשר למצוא למשל אקדח טייזר (שוקר) משודרג ש"יעלה באופן ניכר את משך הזמן של השפעת האפקטים המנטרלים", כלומר יכאב למשך הרבה יותר זמן. עוד ברשימה: מערכת רבת עוצמה לפליטת גלי מיקרו, שתוצב על כטב"ם או על ספינה, במטרה לשבש את המערכות החשמליות של ספינות אויב. והאחות המפחידה יותר: מערכת לייזר שתוצב על מטוסים על מנת לשלוט מרחוק על ההיגוי והשליטה בכלי הטיס של האויב, במטרה "להסיט אותו מאזורים אסורים (בטיסה)".
זה הרגע לציין כי לפי פרסומים שונים, הדריקטוריון המשולב של צבא ארה"ב לנשק בלתי קטלני עדיין לא הצליח לגבש מדיניות מוסדרת לשימוש בנשק מסוג זה, וגם לא הגדיר סופית מה נחשב ל"סיכון סביר" שניתן להעמיד בו מטרות אנושיות של נשק אל-הרג. למול מי שיגיד כי העובדה הזו אמורה להספיק על מנת לעצור באחת את הפיתוח והייצור, יש מי שיטען כי באופן כללי ובמירב המקרים, נשק אל-הרג בהחלט מונע הרג מיותר ומחליף שפיכות דמים בתוצאות כואבות אמנם, אך עדיפות. ובעוד הויכוח הזה ממשיך, כלי נשק נוספים עושים את דרכם לאזורי המחלוקת ברגעים אלה ממש.