ב-17 בדצמבר 1903, מבצעים האחים אורוויל ווילבור רייט את הטיסה הממונעת הראשונה בעולם. כולם התלהבו, מחאו כפיים, ואז האדם לקח את ההמצאה של האחים רייט ועשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב – להפוך את המטוס למכונת מלחמה קטלנית. מטוסם של האחים רייט הצליח לטוס רק 38 שניות ולמרחק של 42 מטרים. 109 שנים אחר כך, ומהנדסים עלומים מציגים לנו לוחמה אווירית שאינה מפסיקה להשתנות ולהדהים את העולם. מטוסי קרב שטסים כפליים ממהירות הקול, קולעים למטרה בגודל של חלון ממרחק של מאות קילומטרים, וכמובן כאלה שכבר לא ניתן לזהות במערכות המכ"ם. לפניכם מצעד חמשת מטוסי הקרב הטובים ביותר בעולם.
מקום 5: רפאל
במקור, רצו הצרפתים ליצור מטוס קרב משותף ליבשת האירופית, שיתחרה במטוסי הקרב תוצרת ארה"ב. בגלל מאבקים של אגו ויוקרה לאומית מחליטים בצרפת ללכת לבד עם הפרויקט, ולייצר מטוס שיודע לעשות הכל – החל בקרבות אוויר ועד להפצצת מטרות באמצעים מדויקים. המטרה של התכנון הייתה לחסוך בעלויות המטוס וההכשרה של הטייסים.
למטוס הצרפתי יש יכולות מסווגות לחמקנות, אם כי באופן מוגבל. בנוסף, הוא מציג אמינות גבוהה בזכות הכפלת המערכות שקיימות בגוף המטוס, כולל יחידות כוח עצמאיות לכל מערכת. הרפאל מסוגל לטוס במהירות של 2,200 קמ"ש לטווח של 1,800 ק"מ. הוא נושא טילי אוויר-אוויר וחימוש מונחה מדויק – מיטב כלי הנשק מתוצרת צרפת. מחירו של המטוס בגרסתו האחרונה עומד לפי ההערכות על 101 מיליון אירו.
מקום 4: סוחוי 35
המטוס הרוסי שהוצג בפעם הראשונה בשנת 1992 הדהים את העולם ביכולת הביצועים המרשימה שלו. הוא מסוגל לטפס במהירות של 280 מטר בשנייה, ומגיע לגובה של 18 ק"מ. המנועים שלו מייצרים דחף בעוצמה של 14.5 טון לכל מנוע, מה שמאפשר לטייסים הרוסים להציג תרגילי מפגן אווירי שבו המטוס מצליח לעמוד באוויר למשך מספר שניות.
הסוחוי מסוגל לשאת 8 טון חימוש מונחה, המפוזר על 12 נקודות תלייה חיצוניות, כמות גדולה שמאפשרת מגוון רחב של אמצעים לכל משימה. הוא מגיע למהירות של 2,400 קמ"ש והטווח שלו עומד על כ-4,000 ק"מ. יתרון לא פחות חשוב של המטוס הוא מחירו הנמוך יחסית, שעומד על 65 מיליון דולר ליחידה (מטוסי הקרב של ארה"ב חצו מזמן את המאה מיליון). למרות זאת, המטוס נמצא כיום בשירות של חיל האוויר הרוסי ושל ונצואלה בלבד. חלק מהסיבות לכך טמון בכך שהרוסים מוכנים למכור את המטוס – רק בלי המערכות המסווגות שלו.
מקום 3: F-16I, F-15I
למקום השלישי שלנו נכנסו, אחרי התלבטויות לא קלות, שני מטוסים, שניהם שדרוג של מטוס קיים שנעשו במיוחד לצרכי חיל האוויר של ישראל. ה-F-16I שודרג באמצעות מספר רב של מערכות אוויוניקה מתקדמות ביותר מתוצרת כחול לבן, ולו שני מכלי דלק תצורתיים שמאריכים את טווח המטוס מבלי לפגוע בנקודות התלייה שנועדו לחימוש. יש לו יכולת תמרון גבוהה ויכולת נשיאה של מערכות נשק מתקדמות ביותר, כולל מערכת לאיתור ורכישת מטרות ומערכת לניווט. כמו כן, למטוס יכולת נשיאה של פצצת JDAM מונחת לוויין.
ה-F-15I נועד לבצע תקיפות אוויריות מסובכות בלב שטח האויב בכל שעה ובכל מזג אוויר. כמו אחיו הקטן, גם עליו מותקנות מערכות אוויוניקה מתקדמות ביותר מתוצרת ישראל ומערכות שמאפשרות הפעלה של נשק מונחה מדויק ממרחק רב. למטוס טווח אדיר של 4,500 ק"מ והוא מגיע למהירות של 2,500 קמ"ש. עוצמת המנועים שלו מאפשרת לו טיסה במהירות על קולית, מבלי שהטייס צריך להפעיל את המבער האחורי שזולל דלק רב. יתרון נוסף שלו הוא יכולת נשיאת חימוש במשקל 11 טון (כולל דלק).
מקום 2: יורופייטר טייפון
מטוס קרב מתקדם שנועד, כמו הרפאל, לשבור את השוק האמריקאי במחירים שמתאימים לכל כיס, של מדינה ממוצעת כמובן. על המטוס מורכבות מערכות אלקטרוניות מהמתקדמות בעולם, שמסוגלות בין השאר לתקן טעויות של הטייס ובכך למנוע התרסקות. בנוסף, למטוס קיימות מערכות שמופעלות על ידי קולו של הטייס ומערכת ניווט אינרציאליות שפועלות גם כאשר מערכות ה-GPS קורסות.
יתרון חשוב של הטייפון הוא טיסה במהירות על קולית, מה שאומר חיסכון אדיר בדלק שמאריך כמובן את זמן השהייה שלו באוויר. למטוס יכולת טיסה במהירות 2,500 קמ"ש וטווח של כ-2,900 ק"מ. הטייפון נחשב להצלחה מסחרית ומשרת בחילות האוויר של גרמניה, בריטניה, ספרד ועוד. את יכולותיו הגבוהות הוכיח המטוס באימון משותף לחילות האוויר של גרמניה וארה"ב; שני טייסים גרמנים הצליחו להפיל בקרב אוויר שמונה מטוסי F-15 אמריקאים.
מקום 1: החמקנים
המקום הראשון שמור לדור שלם של מטוסים, שמרביתם נמצאים כיום בשלב הניסויים. שני המטוסים שטסים כיום, ה-F-22 ראפטור וה-F-35 לייטנינג, נחשבים למילה האחרונה בתחום מטוסי הקרב, תרתי משמע: יש הטוענים שמדובר במטוסי הקרב המאוישים האחרונים.
הראפטור, שנכנס לשימוש מבצעי בחיל האוויר האמריקאי ב-2005, מציג כמובן חמקנות מלאה, המקטינה את הסיכוי לאיתורו, ונחשב למטוס היירוט הטוב ביותר בעולם. יש לו מערכת טיסה מתקדמת שמתקנת את טעויות הטייס, ובנוסף מאפשרת למטוס לתמרן בצורה יעילה ביותר. את כל החימוש שלו נושא המטוס בתאים פנימיים, בכדי לא לפגוע בחמקנות. כמעט בכל תחום הוא עולה על מטוסי הסילון הרגילים, כשהיתרון הבולט שלו הוא המכ"ם, לו יכולת גבוהה מהמערכות שקיימות בשוק. החיסרון העיקרי שלו הוא מחיר אסטרונומי של 200 מיליון דולר למטוס אחד, מה שאומר שאפילו חיל האוויר של ארה"ב רוכש אותו בכמויות מוגבלות.
הלייטניג, הצפוי להפוך למבצעי בשנת 2015, פועל על אותו עיקרון כמו הראפטור, אך מטרתו העיקרית הוא תקיפה קרקעית. היכולת החמקנית שלו מאפשרת לו תקיפה באזורים שרוויים במערכות נ"מ, שבדרך כלל יירו בו רק אחרי שמטרתו תושמד. מרבית הביצועים של המטוס חסויים, אך בחיל האוויר האמריקאי מספרים על מטוס שמסוגל לטפס במהירות של 400 מטר בשנייה, ובנוסף מתוכננת גרסה שלו שתוכל להמריא ולנחות כמו מסוק. כמו הראפטור, גם פה המחיר מעט בעייתי, ועומד על 150 מיליון דולר ליחידה. מדינת ישראל הצליחה בעזרת הסיוע האמריקאי לרכוש טייסת של 25 מטוסי F-35, שתוצב לפי קביעתו של מפקד חיל האוויר בבסיס נבטים. את הגרסה הישראלית של ה-F-35 כנראה נכיר אי שם בשנת 2016-17.
