סרג'נט קאמרון האלקוביץ' הוא מוהנדס בחיל הנחתים האמריקני, איש מארינס קשוח ואמיץ. את התקופה האחרונה בשירות הוא העביר בסוריה, אולי אחד המקומות המסוכנים בעולם כיום, בו יורים עליך מכל עבר: פעם אחת אלה מחבלי דאע"ש, בפעם אחרת אלה חיילי אסד – ולפעמים אלה סתם הרוסים. אבל האלקוביץ', שטיפס בסולם הדרגות ברגימנט השביעי של המארינס, חטף את האש מגורם הרבה פחות צפוי: מורד כורדי ממיליציה פרו-אמריקנית.

האלקוביץ' חטף שני כדורים לרגליים ונשאר בחיים. התקרית הפכה לסוד גלוי בקרב המארינס, אך התקשורת לא שמעה עליה. הצבא האמריקני החליט פשוט להחביא אותה מהתקשורת, עד שהאתר Task & Purpose הרים את הכפפה והחליט לחשוף את הסיפור. "זה קצת הזוי שחייל מארינס נורה ואף אחד לא שומע על זה", סיפר מקור צבאי לאתר החדשות הצבאיות האמריקני, שבחר לדבר באנונימיות. "זה די מטורף בעיני".

"ירו בהאלקו!"

הרגימנט השביעי של המארינס, יחידת חי"ר הפועלת בסוריה, עבדה בשנים האחרונות כתף אל כתף לצד המיליציות הכורדיות הפרו-אמריקניות. עד לחודש פברואר השנה, היחסים בין שני הכוחות היו בסך הכל סבירים. המארינס היו מסוגרים בינם לבין עצמם; מדי פעם הם חלקו איזו סיגריה עם חייל כורדי. הכורדים, מצד שני, היו להוטים לרצות את הפטרונים האמריקאים שלהם, ונהגו לשחוט כבשים ולבשל אותן עבורם.

היחסים החלו להתדרדר כשאחד הכורדים טען את הקלצ'ניקוב שלו והפנה אותו לעבר איש המארינס, שאיכשהו הצליח להרגיע את המצב. "המתח בינינו היה בשמיים בשלב הזה", העיד גורם צבאי. שבוע אחר כך, הגיעה לש"ג משאית עם אזרחים סורים פצועים ומתים. המארינס התעקשו לטפל בהם ונשארו מחויבים לאמנת ז'נבה, הכורדים קצת פחות.

כמה שעות אחרי תקרית המשאית התרחש הירי. בערך בשעה 9 בערב, האלקוביץ' וחייל אחר, דאוני, החליטו לבקר את טר"ש ג'יי סמית', שהיה באחת העמדות עם מכונת ירייה 0.5. הם יצאו מהמגורים, החלו לצעוד לכיוונו ואחרי בערך 100 מטרים עצר האלקוביץ' כדי להטיל את מימיו. דאוני המשיך ללכת, אך ברגע שהגיע לש"ג, הבחין במשהו מוזר: החייל הכורדי שמוצב בדרך כלל בשער נעלם.

ברגע שדאוני הגיע לרכב של סמית' והושיט את היד לדלת, הוא שמע יריות AK-47. הוא הסתובב וראה את האלקוביץ' על הקרקע. אחרי זה, כך הוא שיחזר, הוא ראה את החייל הכורדי רוכן מעל האלקוביץ' עם הנשק.  דאוני כיון את ה-M4 שלו וחיסל את היורה בשתי יריות לחזה. אחרי שהאיום נוטרל, דאוני בעט את הנשק וצרח לעבר סמית': "ירו בהאלקו! ירו בהאלקו!".

דאוני חשב תחילה שהאלקוביץ' מת, אך שני כדורי ה-7.62 מ"מ נכנסו לרגל ויצאו מצדה השני. האלקוביץ' פונה לחדר הניתוח ודאוני נשלח לבסיס גדול יותר כדי למסור עדות.

המניע טרם נקבע

בחצי השנה שעברה המשיכו המארינס לחיות לצד הכורדים. "זה מפחיד ממש, כאילו הם מקיפים אותך", אמר אחד המקורות הצבאיים. בינתיים קיבל דאוני את מדליית העיטור של השירות המשולב על תפקודו בתקרית. הוא "פעל בנחישות כדי לנטרל את האיום, הניח חוסם עורקים וחסם את האלקוביץ' למרפאה", כך נכתב בעיטור שקיבל. במקביל, האלקוביץ' קיבל את עיטור Purple Heart ("לב סגול") שמקבל מי שעמד מול אש אויב. זהות היורה נותרה עמומה.

אז מדוע התקרית לא פורסמה? בעקבות פניית האתר Task & Purpose הגיבו בצבא האמריקני כי הם לא מכירים תקרית כזו של "אש כוחותינו" בסוריה. בהצהרה שמסרו ביום שישי האחרון הוסיפו כי לפי פיקוד המרכז, איש המארינס שירה התמודד עם האיום "בצורה הולמת ומידתית", בזמן שטיפל בפצעי הירי של החבר שלו.

ובאשר לזהות היורה? לפי החקירה שהוביל הקולונל (אלוף משנה) במארינס, הצבא לא יכול היה לקבוע אם האלקוביץ' נורה בכוונה או כתוצאה מרשלנות. כשאחד מדוברי הצבא, סרן ביל אורבן מחיל הים, נשאל למה הצבא לא דיווח על התקרית, הוא השיב שפיקוד המרכז האמריקני "פועל כדי לשחרר את חומרי החקירה מוקדם ככל האפשר". לטענתו, המניע טרם נקבע.

עוד בפז"ם:
>> פספסה את השיחה היומית עם בעלה - והמשטרה מצאה את גופתה