מטוס הקרב הרוסי שהתקרב אתמול (ראשון) למטוס נוסעים ישראלי של חברת ישראייר שהיה בדרכו מיוון לנתב"ג, עשה זאת על רקע הגברת פעילות של חיל האוויר הרוסי במזרח הים התיכון, במה שנראה כמו חלק מקביעת עובדה בשטח וביסוס האחיזה הרוסית באזור.
בעוד שתרגילים אוויריים או סיורים של מדינות רבות נערכים באזור בתיאום מסודר, הרוסים פועלים בד"כ באופן עצמאי והם מבצעים את הטיסות בלי תיאום, מתוך עיקרון שמטרתו להציג מי קובע את העובדות בשטח.
לאחר תקרית הפלת מטוס IL-20 של חיל האוויר הרוסי מירי נ"מ סורי במהלך תקיפה של חיל האוויר הישראלי ליד לטקיה בספטמבר 2018 הוקם מנגנון תיאום ישראלי-רוסי במטרה למנוע תקריות חוזרות.
בין היתר נוצר קו טלפון ישיר בין צה"ל למפקדה הרוסית בחמיימים. עקרונית הקו הזה פעיל ומונע התנגשויות אבל עדיין, הרוסים כמו הרוסים יכולים מדי פעם לקיים פעילות אווירית בים התיכון מבלי להשתמש באף מנגנון תיאום.
הדבר הזה יכול לסכן את התעבורה האווירית באזור, למרות שבכל הקשור לטיסות אזרחיות הם מקפידים לשמור על מרחק בטוח.
כבר תקופה ארוכה שרוסיה מנצלת את הוואקום שנוצר בעקבות רצונה של ארה"ב להתנתק מכמה מוקדי מלחמה במזרח התיכון. בזכות תמיכתה הצבאית הנחרצת באסד היא זכתה בסוריה לגישה ושליטה על בסיסים צבאיים, הימי בטרטוס והאווירי "חמיימים", מהם היא מקרינה כוח למזרח התיכון, לבלקן ולאורך הים התיכון.
באמצעות פעולות ימיות ואוויריות, רוסיה הרחיבה את טווח ההשפעה הצבאית שלה. הנוכחות הרוסית יוצרת "כללי משחק" חדשים ברחבי המזרח התיכון, המשפיעים על יכולתן של ארה"ב וישראל לפעול באופן חופשי.
כחלק מאותו מאבק, רוסיה קובעת עובדות בשטח באמצעות מטוסי הקרב שלה. בהם למשל הסוחוי Su-27 שהמריא מסוריה והתקרב לטיסת ישראייר. מדובר במטוס קרב רב משימתי לכל מזג אוויר שיכול לשאת 8 טון, בהם טילי אוויר-אוויר מסוג וימפל ו-RVV-AE.
עם זאת יש לציין שרוסיה רוצה להימנע מכל עימות בין כוחותיה לבין ישראל, בעיקר כי מדובר מבחינתם ברעשי רקע שיכולים לפגוע במאמץ העיקרי שלהם באזור. מה שהחל בסוריה גלש עם השנים ללוב, שם ניתן לראות פעילות רוסית דומה מאוד.
