מיכאל פרץ תושב הנגב שמכר סחורות לסוחרי עזתיים העובדים עם פעילי חמאס ובהם צינורות שמהם ייצרו טילים, נידון הבוקר (שלישי) בבית המשפט המחוזי בבאר שבע לשבע שנות מאסר בפועל.
לפי כתב האישום, במקרים רבים פרץ הערים על הבודקים במחסום כרם שלום וסיפק סחורות לסוחרים עזתים העובדים ישירות מול פעילי הזרוע הצבאית של החמאס. הוא העביר לסוחרים צינורות, עמודי גדרות, לוחות פח במשקל רב, מכולות ברזל ועוד. על כך גרף לכיסיו כסף רב.
עוד על פי כתב האישום הוא רשם בהזמנות כי הסחורות מיועדות לחברה העובדת בעזה וזאת כדי להסתיר מהבודקים כי עבד מול סוחר שישראל אסרה לעבוד עמו ופועל ישירות מול הזרוע הצבאית של ארגון הטרור ברצועת עזה. בשב"כ ובמערכת הביטחון חושדים כי הציוד שהוכנס לעזה סייע לחמאס לייצר טילים, רקטות, מרגמות ואמצעי לחימה אחרים.
כפי שנחשף כאן בשנת 2015, פרץ הופלל לאחר שחוקרי שב"כ בסיוע יחידת הפח"ע במחוז הדרומי של משטרת ישראל, יירטו שיחות טלפון בינו ובין שני מעורבים נוספים בפרשה.
בחקירתו בשב"כ טען בפניו החוקרים כי מעולם לא הבריח סחורה. "גם עבור מיליון דולר לא אהיה מוכן לפגוע בביטחון המדינה". על כך השיב לו החוקר: "צודק, גם עבור פחות מזה תהיה מוכן ואתה יודע זאת היטב".
בנוסף פרץ העלים מרשויות המס את ההכנסות הצדדיות מהעסקים עם הסוחרים העזתים. מתברר שבאותה תקופה הוא היה פושט רגל והסתיר את ההכנסות הצדדיות שלו מרשויות המס ומכונס הנכסים. הוא ניהל את העסקים תחת בן משפחה, כשהוא בכלל מציג עצמו כשכיר.
התובעות בתיק מורן גז ויעל בוקר, דרשו לגזור עונש חמור על פרץ בגין מעשיו שכן הוא סחר עם סוחרים עזתיים שישראל אסרה לסחור עמם תוך שהוא עוקף את האיסור והכל עבור בצע כסף.
לדבריהן, לא מדובר במעידה חד פעמית והוא מכר סחורות לסוחרים שעבדו מול החמאס כשהוא מספק מוצרי ברזל המסייעים לארגון בפעילותו הצבאית נגד ישראל. הן טענו כי מעשיו של פרץ פגעו בביטחון המדינה ויש לגזור עליו בין שמונה לעשר שנות מאסר בפועל.
פרץ עצמו פנה לשופטים וטען שהוא אינו הדמות המצטיירת בכתב האישום, כי נהגי משאיות רבים שביצעו מעשים דומים לא נענשו וכי מאז נחשפה הפרשה, הוא ניתק כל קשר עם סוחרים עזתים. הוא הורשע ברוב העבירות וזוכה מחלק מהן. השופטים החליטו לגזור עליו שבע שנות מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס של 200 אלף שקל שישולם לקופת המדינה.