המקרה אירע לפני כ-12 שנה, כאשר א' ושני בני דודיו רעו את הצאן של משפחותיהם ועשו דרכם משבט אל-אטרש לכיוון הישוב חורה, הסמוך לערד. לפני שהספיקו להגיע ליעדם, נתקל אחד מהשלושה בנפל פגז שהתפוצץ בעוצמה אדירה תחת רגליהם וזעזע את האזור כולו. כתוצאה מהפיצוץ שני בני דודיו של א' נהרגו במקום ואילו הוא נפצע באורח בינוני.
לאחר התקרית המצערת, א' הגיש תביעה נגד משרד הביטחון לבית משפט השלום בבאר שבע, ודרש פיצוי על הנזק הרב שנגרם לו כתוצאה מהפציעה. בכתב התביעה שערכו עורכי הדין מיכאל אלטרמן ושלי גילקי, נטען כי מדובר במחדל חמור של צה"ל, האחראי למקרה, שכן החיילים שהתאמנו במקום לא טרחו בתום האימון לאסוף את התרמילים ונפלי הפגזים כפי שהם מחויבים על פי נהלי הצבא. מעבר לכך, נטען כי צה"ל לא טרח להציב שלטים האוסרים על כניסה לאותו שטח.
פרקליטות מחוז הדרום שייצגה את משרד הביטחון, הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה בנימוק שלא הוכח מה גרם לפציעתו של א' וכי אין ראיה כלשהי שאכן מדובר בפריט תחמושת צה"לי. בדברי הפרקליטות נרמז כי א' ובני דודיו הגיעו לשטח אש בכדי לגנוב מתכות, למרות שבמקום נצבו שלטים בערבית, עברית ואנגלית שאסרו על הכניסה לאזור המסוכן.
במהלך המשפט התברר כי שטח האש המדובר היה באחריות חיל האוויר, כשמידי פעם ערכו בו אימונים גם יחידות חי"ר שונות. עוד עלה כי הפעם האחרונה בה חיילים סרקו את השטח וניקו אותו מתחמושת, הייתה חצי שנה לפני האירוע הטרגי.
ההערכה היא ש-א' ושני בני דודיו שנהרגו, נפגעו מטיל של מטוס קרב שנורה לעבר המטרות ולא התפוצץ, לפחות בחלקו. "אני הייתי ליד הכבשים, אספתי עצים, וכשהתקדמתי אליהם ס' הפיל את הפצצה וישר התעלפתי, אז אני לא יודע מה קרה", שחזר א' בעדותו בבית המשפט.
חוות דעת של מומחית מטעם המשטרה, ראש מעבדת חבלה במחוז הדרומי, קבעה כי מדובר בפריט תחמושת והוסיפה שמאחר שזהו שטח 'רטוב', יש סיכוי סביר להימצאות נפלים כמותו באותו אזור. קצין צה"ל שהעיד גם כן בבית המשפט הסביר: "אי אפשר שהטייס יחזור לבסיס ואז יחזור לחפש נפלים".
השופטת טיקטין-עדולם ציינה בפסק הדין, כי דווקא עדויותיהם של העדים מטעם הפרקליטות סייעו לתביעתו של א' להתקבל. היא הדגישה כי בדרכו של א' לשטח המדובר לא הוצבו שלטי אזהרה האוסרים להיכנס לאזור ולא היו כל התראות שמדובר בשטח אש. "העובדה שהסריקה הקודמת נעשתה כשישה חודשים לפני האירוע, הינה אחת מהעובדות שהביאו אותי למסקנה שהנתבעת התרשלה כאשר לא פעלה לפינוי הבדואים מהשטח - או להזהירם", הסבירה השופטת. היא קבעה כי המדינה תפצה את א' בסכום של 450 אלף שקלים.