את הכתבה הזו אני מבקש לפתוח בסיפור אישי. במלחמת לבנון השנייה חטיבת הצנחנים במילואים "הצפונית" בה אני משרת עד היום, קיבלה פקודה לכבוש את הכפר הלבנוני "מרכבה".
הליכה כמעט כל הלילה, טיפוס על רכס תלול ואז הרגע שכל חי"רניק חושש ממנו - תנועה ברחוב בין הבתים. מחבל אחד זה כל מה שהיה צריך כדי "לתקוע" אותנו, למרות שכל צה"ל הגדול איתנו.
את החטיבה מלווים טנקים שישבו על נקודות שולטות וחלק מהם נכנסו לפאתי הכפר. מסוקי קרב חגים בשמיים אחרי שקודם לכן חיל האוויר "ירד חזק" על מטרות אויב בגזרה.
למרות הכוחות המתוגברים, עבורנו לוחמי הרגלים כל פתח, כל חלון וכל כניסה לרחוב היוו איום. אין לי מושג כמה מחבלים היו בכפר באותו היום אבל פתאום התחלנו לשמוע את הצליל המוכר של הקלצ'ניקוב מכל מיני מקומות. לרוב לא ראינו את המחבלים וירינו על פי שמיעה או למקומות חשודים.
הבדיחה אחרי המלחמה הייתה שהיה שם רק מחבל אחד ששיגע את כולנו ועבר ממקום למקום. בינתיים אנחנו מתקדמים ופצועים מתחילים ליפול, בהם מ"פ ב' תומר בוהדנה שחטף כדור לצוואר ושעה לאחר מכן יהפוך לגיבור לאומי.
למרות הכוחות הגדולים והלוחמים המנוסים, המשימה הזו כמו רבות אחרות הייתה סוג של גישוש באפילה. לתחושתי, אם היו לנו, הלוחמים והקצינים הזוטרים שהם "המגפיים על הקרקע", יותר אמצעים שוברי שוויון, לא מן הנמנע שהדברים היו נראים אחרת. אולי היינו מצליחים להשלים את המשימה, שהייתה להגיע לקסבה של הכפר. מה שבסופו של דבר לא קרה.
באופן אבסורדי משהו, לא מעט צבאות זרים מפעילים אמצעים שוברי שוויון כמו שהוזכרו – המיוצרים בישראל. חלק מהאמצעים החלו להיכנס גם לצה"ל, אבל לא מספיק. הרבה פחות מהצבאות הזרים, למרות שאלו פיתוחים המיוצרים בארץ.
לאחרונה הגענו לביקור בחטיבת התקשוב של חברת אלביט מערכות, כדי להתרשם מקרוב מחליפת לוחם דיגיטלית שפיתחה החברה והוצגה לאחרונה לגנרלים מצבאות בריטניה, הולנד ואפילו ארה"ב.
אותה חליפה כוללת מכשירים לבישים המשתלבים ברשת הקשר ומערכות ניהול הקרב של הפיקוד, והופכים את לוחם החי"ר בשדה הקרב, אם תרצו - לסוג של רמבו בגרסה 3.0.
בין הפיתוחים מהם התרשמנו ישנו ה- SmartSight - תוסף שליטה ובקרה שמתאים לרוב כוונות היום והלילה הקיימות לנשק. העיקרון בו הוא שהעיניים של החיילים יהיו בכוונת בכל מצב אפשרי, מבלי לפספס מידע מהשטח שמגיע באמצעות סנסורים.
באמצעות מציאות רבודה הכניסו לכוונת מידע על האויב, מד טווח לייזר, מצפן ועוד. לוחם מביט באמצעותה על בתים ברחוב כשהאויב מסומן באדום, כוח ידידותי בכחול וממש לאן הוא צריך להפנות את הנשק כשהאויב במרכז הכוונת.
זה אולי נשמע טכנולוגי מדי לשדה קרב בוער ומלחיץ באמצע כפר קטן במזרח התיכון, אבל מהתנסות במערכת אני יכול להעיד שהתפעול די פשוט. כשאתה מזהה אויב אתה מכוון ו"נועל" עליו באמצעות עכבר שמותקן על הדורגלים של הנשק. לקח לי בדיוק דקה וחצי להבין איך להשתלט על אותו עכבר.
ברגע שהלוחם ביצע את הנעילה כל אחד בכוח שלו שמחובר לרשת רואה מיד את המטרה החדשה. כשאלפי חיילים מבצעים את זה בשטח, המודיעין והזיהוי של האויב מהיר ומדויק הרבה יותר.
לטייסי הקרב יש את ה- HUD – "חלון" קטן שמקרין את כל הנתונים החשובים. היום זה כבר קיים במשקפי הקסדה שלהם. עכשיו אפשר רק לדמיין שלכל לוחם חי"ר בפעילות מבצעית יהיה HUD כזה.
זה הרעיון שעומד מאחורי פיתוח ה-SmartEye - משקפיים בליסטיות שנפוצות יותר בצבאות זרים וצה"ל רכש מספרים לא גדולים מהן. חוץ מלהגן על העיניים, המשקפיים האלה מציגות תמונת מצב בזמן אמת על פי נתונים שהוגדרו מראש ומאפשרת ללוחם להשאיר את העיניים על הזירה, לראות איפה ממוקם האויב ואיפה כוחותינו.
יש במשקפיים אפשרות לקבל מידע ממטוס ללא טייס שנמצא באזור או מיחידות נוספות. ללוחם חי"ר שנכנס לרחוב עם משקפיים כאלו יש סיכוי הרבה יותר טוב לדעת איפה האויב.
במסגרת החליפות האלקטרוניות שאלביט מייצרת יש גם מסך כף יד קטן שנקראSmart Wrist View המאפשר ללוחם או מפקד לקבל מידע בלי לשנות את האחיזה בנשק. יש גם גרסה בשם SmartNVG לאמצעי ראיית לילה.
הפיתוחים יכולים להיות מצילי חיים עבור לוחמים וגם לשדרג משמעותית את היכולות שלהם לאתר את האויב לפניו ולפגוע בו, לפני שיזהה אותם.
בצבאות העולם מבינים כבר לא מעט שנים שנדרש איזון בין ההשקעה בחילות האוויר לבין חילות היבשה. בצבא הולנד למשל התלהבו והזמינו לכלל הגדודים והחטיבות שלהם את החליפה האלקטרונית של אלביט יחד עם ציוד נוסף של וסטים ומיגון גוף.
שדה הקרב והטכנולוגיה משתנים בקצב אדיר ומי שיודע לחשוב מחוץ לקופסה ולנצל את היתרונות מגיע לשם ראשון ומנצח. הניסיון המבצעי של רוב העובדים, אנשי הפיתוח והמהנדסים של אלביט מערכות, גורם לכך שצבאות כמו הולנד, ארה"ב, בריטניה ואחרים רוכשים את המערכות שהם מייצרים, בעסקאות של מיליארדי דולרים.
מצטרפת לזה המפקדה העתידית, שקיימת כבר היום ופועלת בצבאות רבים בעולם בהם גם צה"ל. היא מאפשרת לראות תמונת מצב של שדה הקרב בזמן אמת.
החידוש באותה מפקדה הוא הלוחמה הרשתית: מגיע גנרל לחפ"ק ויושב מול מסך מגע גדול, דרכו הוא יכול לשלוט בכל המערך הלוחם שבתחומי הגזרה שלו, אוויר, ים ויבשה. כל מי שנמצא בגזרה של אותו גנרל יושב על הרשת, בנגיעה על המסך מגע שמולו הוא יכול להעביר פקודת ירי למפקד גדוד שריון ואפילו לטנק הבודד, אותו דבר במקרה של חי"ר עד לרמת הלוחם.
מה שדרש בעבר תאומים ארוכים והרבה מאוד שיח בקשר, שלא פעם היה גלוי לאויב, מסתכם עכשיו בלחיצה על מסך מגע. הלחיצה הזו מעבירה לגורם היורה את כל הנתונים על המטרה שלו, על כוחות אויב נוספים ואף על הכוחות שלנו כדי שלא ייפגעו בטעות.
בלחיצה הזו, המפקד יכול לחבר לכוח חי"ר מטוסי קרב, סוללת תותחים או טילים מהים. תהליך כמו חיבור בין מסוקי קרב לגדוד שריון שבעבר יכול היה להגיע ל-40 דקות של תיאומים קורה היום בשתיים-שלוש שניות. האויב של היום התפתח והשתכלל, לכן זמנים ארוכים הפכו לא רלוונטיים לשדה הקרב הנוכחי.
אותו מחשב עם מסך מגע שיושב על רשת לא נמצא רק במפקדה של הגנרל, אלא גם ברמת החטיבה, גדוד וכמסך קטן גם על כף היד של מפקד המחלקה. אותו מ"מ מקבל ממי שמעליו שורה של אמצעים, ובפשטות חכמה מתפעל אותם דרך המסך, בדיוק כמו שעושה הגנרל עם הכוחות הגדולים.
תהליך שבעבר דרש בקשות, אישורים ומה לא מהדרגים שלמעלה, הצטמצם גם כן לשניות בודדות. הרשת הפכה את הצבא שמשתמש בה לקטלני במיוחד, בין השאר משום שברגע שהמ"מ הכי זוטר שם מטרת אויב על המסך שלו, זה מגיע לכל מי שיושב על הרשת בזמן אמת, כולל לפיקוד הבכיר והמשמעות ברורה.
פלוגה שנעה בשטח בנוי וצפוף שבה לכמה מהמפקדים והחיילים יש מסך כזה יכולה לראות באמצעות הרשת באיזה בית יש מחבל, איפה זיהו מטען, צלפים או נ"ט. כמובן גם איפה ממוקמים שאר הכוחות כדי למנוע מצב של ירי על כוחותינו. יכולת כזו הופכת את קצב ההתקדמות שלה למהיר ובטוח יותר משמעותית.
באלביט מסבירים שהמערכת שלהם יכולה להתאים לכל אמצעי לחימה שצבא כזה או אחר ירכוש בעתיד, מתותח דרך מטוס קרב ועד משהו שעוד לא הומצא. כל מה שהכוחות יצטרכו הוא לעדכן את האפליקציה, כמו שאנחנו עושים בטלפון הנייד.
לדבריהם, הגמישות הזו מאפשרת להם למכור את המערכות לצבאות שונים בעולם. הם מציינים כי צבאות שהחלו לעבוד עם המערכת הזו מדווחים על קפיצת מדרגה. בעולם רואים בכוח היבשתי כזה שיכריע את המערכה הבאה ולכן ההשקעה במערכות מהסוג הזה, רק הולכת וגדלה.