המפקד צעק עליך, קר לך, חם לך, אין מיזוג, האוכל לא הגיע חם או בזמן, חדר האוכל והמטבח לא נקיים, דלתות החדרים שבורות, השירותים מלוכלכים, כמות האוכל באימון קטנה ומה לא. הפתרון של החיילים היום: לחיצת כפתור. מבלי להסס או לחשוב לרגע, על כל שטות וקשקוש הם מעלים פוסט בפייסבוק.
אני יכול להבין חייל עני שמעלה פוסט זועק בו הוא מתחנן לעזרה מידית מהגולשים או מרשויות המדינה, כי עוד רגע זורקים את אמו ואת אחיו מהבית בגלל חוב כספי או מנתקים להם את החשמל. הבירוקרטיה בצבא היא איטית ולעיתים מסורבלת - זה עוד מתקבל על הדעת. גם כאשר חייל מתלונן על כך שבבית אין אוכל, שאין לו בגדים והפוסט שהוא מעלה מהווה מוצא אחרון לקבלת עזרה: אפשר להבין שהוא פועל בלית ברירה. כך גם כאשר חיילים מתלוננים על כך שקיים עומס וצפיפות איומה ברכבות ובאוטובוסים, וזה מסכן את חייהם.
אפשר להתווכח האם ראוי להעניש את אותם החיילים שהעזו לחשוף תקלה או בעיה ביחידה שהוזנחה ולא באה על פתרונה. במרבית המקרים, המפקדים מגדילים ראש ולא מעמידים לדין את החיילים שהציפו בעיות אמיתיות, אבל התחושה היא שחיילי 2016 לא מפסיקים לעשות מהומה רבה על מעט מאוד: חיילים שלא יודעים לעשות את ההפרדה בין עיקר לטפל. מבחינתם, כל בעיה שולית ביותר שבה נתקלו, הופכת תוך שניות להיות פוסט ויראלי שמסעיר את הרשת וגורר אחריו המון תגובות.
עם כל הכבוד, הגיע הזמן להפסיק להפוך את הפייסבוק לזירה של תלונות סרק חסרות טעם שבינם לבין השירות הצבאי אין ולו כלום. פעם, וזה לא היה מזמן, כשחייל היה במצוקה, היה זקוק לעזרה או רצה להתלונן על היחס כלפיו, הוא היה פונה למפקד שלו וכשזה לא עזר - הוא המשיך הלאה וניסה לפתור את הבעיה בדרכים אחרות. באחרונה השתרשה אצל חלק מהחיילים מעין תרבות 'מגיע לי'. הם חושבים שהפייסבוק יפתור כל בעיה, אז הם מעלים פוסט על כל בעיה. הם ינהלו את חייהם בצבא באמצעות פוסטים, כאשר בקלות ניתן לפתור את הבעיה בהצפת העניין מול המפקדים.
גם לחיילים עצמם מתברר נמאס מהתרבות הזו, וכאשר לוחם בחטיבת גולני העלה אתמול פוסט שבו התלונן שהוא נאלץ לישון בחוץ, המגיבים לא היססו לשלוף את הציפורניים ולתקוף אותו על ההתבכיינות. הגיע הזמן שהחיילים יבינו שהפייסבוק הוא כלי שצריך להשתמש בו בתבונה: להציף באמצעותו בעיות אמיתיות ומהותיות שמפקדים לא טיפלו בהן, אבל להבין שיש גם קווים אדומים שאותם לא חוצים.
לצבא יש חוקים שחלקם נוקשים, כללים שאסור לחרוג מהם - וברגע שחייל פוגע ביחידה שלו או במפקדיו וכנקמה מעלה פוסט שקרי או פרטים לא מדויקים, הוא למעשה יורה לעצמו ברגל ועושה נזק גם לחיילים אחרים, כי ברגע האמת שבאמת יגיע הצורך לזעוק - לא בטוח שמישהו יתייחס לכך ברצינות.
עוד ב- פז"ם: