קפיצת מדרגה בחיל הים. ביום חמישי ספינת הטילים הראשונה מסוג סער 6, אח"י מגן, הועברה לידי צוות החיל שנמצא בגרמניה וישיט אותה לישראל. בין לוחמי חיל הים שנמצאים בגרמניה גם הלוחמות הראשונות, שגויסו כדי לשרת על ספינות הסער 6.
הספינה הראשונה, מגן, הושקה בשנת 2018 והשנה החלה בניסויים ימיים. בדצמבר תגיע לנמל חיפה כשבמהלך השנה הקרובה יגיעו שאר ה"אחיות" שלה - אח"י עוז, אח"י ניצחון ואח"י עצמאות.
ההגעה שלהן תשדרג משמעותית את יכולות ההגנה וההתקפה של חיל הים. במיוחד על "המים הכלכליים" של ישראל, אסדות הגז הטבעי שמספקות כ-80 אחוז מהאנרגיה של המדינה, על כל המשמעויות הנלוות. בחיל הים מכנים זאת "פרויקט הדגל".
פרויקט מגן יצא לדרך בשנת 2015 כחלק מהחלטה של מדינת ישראל שחיל הים יגן על המים הכלכליים. גוף הספינה כולל מערכות ההנעה והשיט נבנו בגרמניה. כל מערכות הלחימה, השליטה והבקרה, כולן המילה האחרונה של התעשיות הביטחוניות בישראל בשיתוף חיל הים, יותקנו עליהן בתהליך שימשך כשנה, אז יהפכו מבצעיות.
עדכון גרסה כשיש איום חדש
את מערכות הספינה שיותקנו בישראל ניתן לחלק לשלוש קבוצות. הראשונה מערכות תשתית שמאפשרות לשאר לעבוד, בהן מערכות הניווט, התקשורת והחשובה מכולן שמביאה את הבשורה היא דאטה סנטר שלם - משהו כמו 20 ארונות מחשוב שלמים עם כוח עיבוד אדיר, שמפיקים את "השכל" של כלל מערכות הספינה.
מדובר בפיתוח של התעשייה הביטחונית וזרוע הים. אם יגלו איום חדש בזירה, כל מה שצריך יהיה לעשות זה עדכון תוכנה וגרסה ממש כמו בכל טלפון חכם. יתרון גדול שמאפשר גם גמישות עתידית.
הקבוצה השנייה הן מערכות התמונה, תצפית, לוחמה אלקטרונית ומערכת המכ"ם מסוג אדיר של חברת אלתא. למעשה, מכ"ם האדיר הוא הלב של ספינות הסער 6 ומאפשר להן לגלות מגוון רחב של איומים בהם ירי תלול מסלול, טילי שיוט, כטב"מים ועוד, בכל המהירויות והגבהים.
מערכת חשובה נוספת וגאווה ישראלית של ממש היא השו"ב (שליטה ובקרה) שפותחה כולה בתוך חיל הים. בכירים בחיל הגדירו את המערכת הזאת כ"פורצת דרך".
מערכת השו"ב מאפשרת לספינה לקחת את כל הסנסורים שיש עליה וגם על פלטפורמות אחרות, לאחד לתמונה טקטית אחת ולהפיץ את הנתונים למערכות מהקבוצה השלישית, שהן מערכות הלחימה.
כיפת ברזל בחיוג מהיר
בעולם לא היו קיימות מערכות מהסוג שיש בסער 6. אחת מהחוזקות שלה זה לעבוד כספינה בודדת במרחב וכדי לשפר את הביצועים, יש לה יכולת קישוריות למערכת כיפות ברזל ומערכות אחרות ביבשה.
אם למשל כיפת ברזל יבשתית מאתרת איום היא יכולה להעביר את המידע לספינה, שתדע ליירט את האיום גם אם היא עצמה לא רואה אותו. במקביל הספינה יודעת לגלות איומים במרחב שביבשה ובאוויר לא מגלים, ולהעביר את המידע לחוף, שם ינטרלו את זה עם סוללות כיפת ברזל או שרביט קסמים.
על ספינות הטילים החדשות של חיל הים יש שני סוגים של טילים מיירטים - נגד טילים. הראשונה "כיפת ימית" של חברת רפאל, הגרסה הימית של מערכת כיפת ברזל. על הספינה יש סדר גודל של שתי סוללות כיפת ברזל יבשתיות וזה המון.
הכיפה הימית יודעת ליירט טילים לטווח קצר ובינוני כאשר החידוש המעניין זה שהיא יכולה ליירט גם טילי שיוט. מדובר ביכולת קריטית, משום שטיל שיוט שטס במהירות של מאות קמ"ש ובגובה של 4-5 מטרים מגובה הים "לוחך גלים" נחשב כזה שקשה מאוד ליירט ומאתגר מערכות טילים נגד טילים. היתרון הזה הופך את מערכת ההגנה סער 6 לאחת המתקדמות בעולם.
שכבת ההגנה השנייה שיש על הספינה לאיומים בטווחים רחוקים יותר בהם טילים, כלי טיס ועוד, היא של טילי ברק 8 של התעשייה האווירית ורפאל. על כל ספינה יש עשרות רבות של מיירטים בגלל איום היחוס.
אם בעבר האיום כלל טילים ורקטות בודדות, בחיל הים מבינים שבמלחמה העתידית הם יהיו חייבים לדעת להתמודד מול מטחים של מאות טילים ורקטות. מכיוון שכל פגיעה באסדות הגז עלולה לגרום לנזק כלכלי אדיר למשק הישראלי, המוטו של חיל הים זה "אפס פגיעות".
הגרמנים זרמו איתנו
חשוב לציין שסער 6 אינה ספינה גדולה, בטח ביחס לציים זרים, ולמרות זאת הצליחו להכניס לגופה כמו אדירה של מיירטים נגד טילים, ביחס הכי גבוה בעולם של מערכות לחימה לכל מטר מרובע.
למערכות ההגנה יש להוסיף גם יכולות תקיפה בדמות טילי ים-ים מדויקים לטווחים ארוכים, תותח 76 מ"מ ומנחת מסוק "סי הוק" שיאפשר לה להרחיב את התמונה הימית, לצד משימות נוספות שלא ניתן להרחיב עליהן.
אחת הסיבות שבחרו לייצר את הספינות בחברת טיסנקרופ היא שהיצרן הגרמני הסכים לשינויים ולהתאמות שישראל דרשה. עוד יכולת משמעותית שהגרמנים קיבלו במסגרת הדרישות הישראליות, זה שלספינה תהיה יכולת חשאית, בסגנון של חמקן מסוג F-35.
כדי לקבל את היכולת הזאת היה צריך לבצע שינויים בגוף הספינה ולבנות אותה בזוויות שיקטינו את חתימת המכ"ם שלה. בחיל הים מציינים שהגרמנים היו מאוד פתוחים לשינויים שהם דרשו, בניגוד ליצרנים אחרים.
הספינה, שבחיל הים מתייחסים אליה כ"פאר היצירה" נחשבת פורצת דרך עולמית. ספינה חדשנית ומוצר שהוא "מחוץ לקופסה" בכל הקשור להפעלה ותפיסה. לא פחות חשוב, המערכות עליה מתוצרת ישראלית, מה שאומר גם מקומות עבודה רבים.
מספיק מקום לשילוב ראוי
צוות הספינה נבחר אחרי מיונים ארוכים ומוקפדים. סער 6 מביאה בשורה בהיבט של שילוב נשים. גודלה מאפשר מרחבים ל"שילוב ראוי" מבחינת תאי שירותים וחדרים. היעד של חיל הים הוא 25 אחוז נשים בצוות, כשהראשונות שיביאו את מגן לישראל כבר נמצאות לצד שאר הלוחמים בגרמניה.
ביום חמישי האחרון הועברה הספינה לצוות חיל הים כאשר הדגל הגרמני הוחלף בישראלי וכאמור היא תגיע לנמל חיפה בדצמבר, כאשר אח"י עוז צפויה להגיע בחודש יולי 2021, אח"י עצמאות בספטמבר והאחרונה להגיע היא אח"י ניצחון, שמתוכננת להיכנס לנמל חיפה בנובמבר 2021.
בכך יושלם הפרויקט של מנהלת מגן בחיל הים. קשה להפריז בחשיבות של הספינות האלו בכל הקשור ליכולות החיל, שיקפצו דור קדימה.
