פיז"ם: "גדוד 202 של הצנחנים, 2001-2004".
רזומה צבאי: "מסלול, מ"כ טירונים בפלוגת מסלול, סרס"פ ורס"פ".
איפה זה קרה: "בעיקר בשטחים: שכם, רמאללה, בית לחם, חברון וטול כרם".
למה ואיך הגעת ליחידה הזאת?
"היה לי בן דוד ששירת בצנחנים, אז רציתי ללכת גם כן לחטיבה. לפני הגיוס עשיתי גיבושון, והגעתי לצנחנים".
הלם בקו"ם
"אני לא חושב שהיה לי באמת הלם בקו"ם, כי התגייסתי די מאוחר, בגיוס מרץ. החברים שלי כבר התגייסו באוגוסט ובנובמבר, אז עברתי את הגיוס איתם וזה לא היה לי זר. לא הייתי שוקיסט".
איזה אירוע ברמה הארצית התרחש בזמן השירות הצבאי שלך?
"מבצע חומת מגן. הייתי בפלוגת מסלול ותפסנו קו באזור עפרה".
באילו פעילויות השתתפת?
"בעיקר בשמירות בבתים בשטחים, ויציאה לפעולות יזומות ופטרולים".
נשפטת בצבא?
"נשפטתי פעם אחת, ממש בסוף השירות שלי. עשיתי תפקיד בביתן הצנחנים בבקו"ם בהדרכת תיכוניסטים לפני גיוס, והסברתי להם על החטיבה. כשסיימתי את התפקיד כבר הייתי לפני חופשת שחרור, ובמקום לחזור לגדוד חזרתי הביתה. שפטו אותי על הימים האלה".
אירוע מפחיד במיוחד
"היו כמה. קרה שירו לנו על הנגמ"ש, או על על הבית שישבנו בו, ויצאנו החוצה והשבנו באש. אבל המקרה הכי משמעותי קרה כשהייתי מפקד כיתה בפלוגה בקו רמאללה - יצאנו לסיור בג'יפ סופה, ופתחו עלינו באש מטווח אפס. קליע פגע בדלת הקדמית, איפה שאני ישבתי, לצד הנהג. למזלי זה היה ג'יפ ממוגן. אני חושב ששם הבנתי שאפשר למות".
רגע שיא
"השחרור. מיד אחריו הלכתי לעבוד במלצרות".
רגע שפל
"השמירות האינסופיות והמחסומים. עשינו שם שמונה-שמונה: שמונה שעות שומרים, שמונה שעות נחים. ככה העברנו ארבעה חודשים בקלנדיה ובטול כרם".
מפקד לחיים
"היה לי במסלול מפקד מחלקה דתי, גבוה ובלונדיני עם עיניים כחולות. כולם הסתכלו עליו כמו על הקצין האולטימטיבי".
הזמן הארוך ביותר בו סגרת בלי לצאת הביתה
"33 יום. זה היה במבצע חומת מגן".
החבר הכי טוב מהצבא
"כל החבר'ה שסיימו איתי את השירות הם חברים טובים".
רכיב אהוב במנת הקרב
"חלווה".
מאכל שנוא במטבח הצבאי
"פתיתים".
פק"ל בכל חופשה
"לנסוע לחברה".