מאז נכנס הרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי לתפקידו בחודש ינואר 2019, צה"ל יצא בסוג של קמפיין אגרסיבי לפיו את המלחמה הבאה ננצח בזכות "קטלניות", "השמדה" וכמה שיותר מחבלים הרוגים.
כוכבי, בדיוק כמו קודמו בתפקיד, שם דגש על צבא היבשה במטרה לפגוע באויב במהירות בזמן מלחמה.
צה"ל אפילו מקים חטיבת מטה באגף התכנון בשם "שילו"ח" (שיטות לחימה וחדשנות) שמטרתה להביא את החדשנות והטכנולוגיה לכוחות בשטח כדי לשפר את עוצמת הכוח המתמרן כך שיוכל "להשמיד את האויב ונכסיו" ולהתקדם במהירות לעבר היעדים שיוגדרו לו.
לפחות על פי התכניות של הצבא, את המערכה הבאה צה"ל יכריע במהירות ויעילות. לא עוד מלחמה של 40-50 ימים, לא עוד אלפי רקטות ופצצות מרגמה על אזרחים, ולא חוליות שיפרצו לישובים ממנהרות. את זה, יודע היום כל טירון, אפשר לבצע רק בעזרת צבא היבשה.
אך למרות פרסומי צה"ל מצבו של צבא היבשה רחוק מאוד מלהיות משביע רצון. לוחמי החי"ר של צה"ל עדיין סובלים מחולשה בכל הקשור ללוחמה לילית, הם יכולים רק לחלום על ההשקעה באמל"ח לה זוכים אחיהם מחיל האוויר וחיל הים.
זה עוד לפני שפתחנו את נושא המילואים, שבמקרה של מלחמה בלבנון יהיה המרכיב העיקרי של הכוח המתמרן ביבשה.
החולשות של צבא היבשה יביאו סביר להניח לתקלות כואבות, ללחימה ארוכה מדי - משהו שנמצא גם באחריות הדרג המדיני - ולשלל בעיות נוספות, אליהן נחשפנו בכל מבצעי צה"ל מ"גשם ראשון" ועד ל"צוק איתן".
החי"רניקים צריכים שדרוג
גם אם ישלים את המשימה צה"ל יתקשה מאוד לעשות זאת בהתאם לציפיות ממנו. בכירי התעשיות הביטחוניות אומרים שמדיניות הרכש טובה ובמשרד הביטחון יודעים למקסם את מעט השקלים שיש להם אבל, הם תמימי דעים בכך שישנו צורך לשינוי משמעותי בכל הקשור לטיפול בכוח המתמרן.
לטובת שדרוג משמעותי לחיילי החי"ר צריך להסיט מיליוני דולרים להטמעת טכנולוגיה מתקדמת, מערכות לראיית לילה ועוד.
לאחרונה צה"ל החל לקבל כוונות מתקדמות של חברת אלביט, אולם מי שמכיר את המספרים יודע שזה לא מכסה אפילו שליש מהסד"כ של המערך הסדיר. אם נוסיף את המילואים כבר מדברים על אחוזים בודדים.
נכון להיום, אמצעי ראיית לילה איכותיים נמצאים רק בידי המפקדים ובעלי הפק"לים. רוב הלוחמים יוצאים למשימה שלהם בלי אמר"לים.
ללוחמי החי"ר של צה"ל אין מספיק מערכות תצפית, שליטה ובקרה שיושבות (כמו באוויר ובשריון) על רשת WIFI של צה"ל ומדברות עם כולם. מערכות שמסייעות להעביר לכוח מודיעין מצד אחד, מידע רלוונטי ולסגור מעגל אש קטלני מצד שני.
בשנים האחרונות פרסמו חברות כמו אלביט, תע"ש ואחרות מערכות שונות לרמת הלוחם. מכוונות מתקדמות שמשפרות את הדיוק, אמצעי תצפית ואיסוף מודיעין, מערכות שליטה ובקרה ועוד. אלה כמעט שלא מגיעות לצה"ל ומה שכן נרכש, מגיע במספרים מאוד קטנים ובאיטיות.
אפשר לקחת לדוגמה את HattoriX של אלביט, מערכת ייחודית לאיסוף מודיעין וציון מטרות להכוונת אש, המיועדת ליחידות מיוחדות וכוחות מתמרנים קלים. היא מאפשרת להפיק נקודות ציון מדויקות במהירות ואגב, נמצאת כבר בשימוש לקוח זר.
דמיינו כוח חי"ר שעוקב אחרי חוליית משגרי רקטות שנכנסו לתוך בניין. התצפיתן מסמן את המבנה במערכת שלו, מעביר את הנתונים לכלי טיס כולל שידור וידאו חי מהמטרה, כולל להציג מיקום של בלתי מעורבים וכל שנותר לו זה לשגר את הפצצה.
דרג החי"ר\חירמ"כ לא חזק דיו גם בתחום הקטלניות שמספקים לו טילי הנ"ט וזאת למרות שישראל מאוד מקדמת בתחום. אומנם טילי הספייק של רפאל נמצאים כבר לא מעט שנים בשירות, אבל במספרים לא מספקים, שלא לדבר על כך שהכוונים כמעט ולא יורים אם בכלל טילים כחלק מהאימונים שלהם.
רשימת הרכש ארוכה והשיקול הוא תקציבי. זו גם הסיבה שמערכות כמו "מעיל רוח" של רפאל לא נמצאות על כל כלי הרק"ם של צה"ל. זה נכון גם למערכת "חץ דורבן" של תע"ש, שכבר זכתה לאמון צבא ארה"ב שרוכש אותה.
למרות ההצהרות על חשיבות הדרג המתמרן להכרעת המלחמה הבאה, מעשית לוחם החי"ר של צה"ל כמעט ולא השתנה ב-20 השנים האחרונות. הרובה אולי קצר יותר, האפוד התחלף בווסט אבל במהות והקטלניות זה בדיוק אותו לוחם עם M-4 פלוס כמה מחסניות ורימונים. השקעה בסדר גודל של 150 מיליון דולר היתה הופכת את לוחם החי"ר של צה"ל למשהו אחר שידע לספק את התוצאות המצופות.
צריך לומר שנתח גדול מהרכש נעשה דרך כספי הסיוע האמריקאים ולכן משרד הביטחון מתקשה לתת את הדגש על רכש מקומי. אך לצד החובה לבדוק שוב את סדר העדיפויות בנושא הרכש, בעבר כבר נמצאו הפתרונות שאפשרו רכש של חלק מהאמצעים בכספי הסיוע.
סכנה במשוריינים
בצה"ל מתגאים, בצדק, בטנק המרכבה סימן 4 לדגמיו המשודרגים ועל היכולות של הטנק אין צורך להרחיב.
בזמן שהפוקוס התקשורתי במבצע צוק איתן היה על חיל האוויר, השריונרים ירו יותר מ־20 אלף פגזים, השמידו כמות אדירה של תשתית טרור וחיסלו כמעט 500 מחבלים. למעשה, רק זרוע היבשה הצליחה לטהר שטחים ממשגרים והמרכבה סימן 4 היה ה- F-35 או לפחות ה- F-16I של זרוע היבשה.
למרות שעובדתית היבשה תכריע את המלחמה והמרכבה 4 הוא מרכיב חשוב של עוצמה וכוח בזרוע, קצב ההצטיידות איטי ביותר. הטנק נכנס לשרות בשנת 2004 ועד היום לא הושלמה הכנסתו לכל החטיבות בסדיר ובמילואים.
את הבעיה במדיניות הרכש לצבא היבשה רואים גם דרך רכש נגמ"ש הנמ"ר. לאחרונה נחשפו יכולות ה"כרמל" החדיש. אבל זה ייכנס לשרות עוד הרבה מאוד שנים, ובכלל לא ברור מה יהיו הכמויות הסופיות וכמה כסף ישימו עליו. לצה"ל יש עדיין אלפי נגמ"שים עתיקים מסוג M-113 שמקומם במוזיאון.
הרוב המכריע של הדרג המתמרן נע וינוע בשנים הקרובות על הווינטג' הזה. צבא היבשה צריך בין 750 ל-900 נמ"רים ועוד כמה מאות של נגמ"שים מסוג איתן. פלוס מינוס 2.7 מיליארד דולר שאת זה אפשר כמובן לפרוס על פני כמה שנים.
בהתחלה דיברו באמת על 900 כלים מסוג נמ"ר, די מהר ירדו ל-600 ואז ל-500 ובשיא ל-170. כמה חודשים אחרי שהתברר שירכשו רק 170 פרץ מבצע צוק איתן והייתה התקרית בסג'עייה.
אז הנתון קפץ ל-276 שזה עדיין לא מספיק וקצב ההצטיידות איטי להחריד. לא לכולם יש את מערכת מעיל רוח ושאר ההגנות שכבר הוכיחו את עצמן וזה קורה נטו משיקולים של כסף.
20 שנה כדי להחליף תותח
השיא שמראה את המצב נמצא בתחום תותח העתיד של צה"ל, שהכריז שהוא צריך תותח חדש כבר בשנת 2000. השנים עברו וב-2007 שמענו לראשונה שירכשו את תותח ATMOS של אלביט.
ב-2011 יצא קמפיין נוסף שצה"ל בוחן את רכש התותח ובשנת 2012 שוב פורסם שהחיל עומד להצטייד בתותח חדש. בהחלט נשמע שזה סוף הסיפור, רק שב-2014 שוב מתפרסם שצה"ל עומד להצטייד בתותח חדש במסגרת התכנית התקציבית הצה"לית, "תעוזה" לשנים 2014-2018.
אל תעצרו את הנשימה, כי ב-2016 פורסם שישנה המלצת משרד הביטחון לרכש התותח וב-2017 כבר פורסם שההמלצה התקבלה סופית וה- ATMOS יהיה תותח העתיד של צה"ל, מה שאושר על ידי הקבינט רק ב-2018.
בקיצור, הגענו לשנת 2019 שגם בה התותח שהוצג לראשונה בשנת 1999 עדיין לא נכנס לשירות בצה"ל. אגב, בינתיים הוא נרכש על ידי הרבה מאוד צבאות זרים. אפילו אוגנדה, רואנדה וקמרון קיבלו את התותח הזה לפני צה"ל.
התותחים המתיישנים של צה"ל מגיעים רק ל-60 אחוז מהטווח שלו ובדיוק הרבה יותר נמוך. אין ספק, מדובר בתותח יעיל אבל גם במשל למדיניות הצבא והרכש של משרד הביטחון בכל הקשור לצבא היבשה.
בצד החיובי, לצה"ל יש חיל אוויר עוצמתי עם מאות כלי טיס שונים, שליטה מודיעינית מרשימה, טנקים הנחשבים לחלק מקבוצת הטובים בעולם וסדר כוח שכולל צבא סדיר מילואים בין מאות אלפי קצינים וחיילים.
לוחם חיזבאללה, כולל אלו עם הניסיון מסוריה או לוחם חמאס, לא שווים בהכשרה שלהם ללוחם צה"ל, שעובר הכשרה וסדרת אימונים איכותית במהלך השירות שלו. צבא היבשה הישראלי יכריע את האויב. אבל מה שהוא צריך מהדרג המדיני זה מטרות ברורות, אישורים וכמובן שאת הכלים שיסייעו לו לספק את הסחורה.