סערת חוק הגיוס והשיח הציבורי סביב השתתפות החרדים במאמץ הביטחוני מגיעים לנקודת רתיחה. אך האם הדיון הפוליטי והחוקי הוא באמת הדרך הנכונה להתמודד עם האתגר המורכב הזה?
גיוס הציבור החרדי לצה"ל אינו משבר חוקתי או לוגיסטי – הוא משבר ערכי וזהותי. הצבא, כפי שהוא היום, פועל ככור היתוך ישראלי, אך חרדי שגדל בחממה סגורה, רחוק מערכי הציונות ומהחיבור לחברה הישראלית, יתקשה להשתלב בו. החיכוך הזה מייצר ניכור, פיצול, ולעיתים גם קרע בין המשרת לבין הקהילה ממנה הוא מגיע.
שום חוק לא ישנה את המציאות החברתית. השינויים צריכים להגיע מהשטח, באמצעות יוזמות פרטיות וגיבוי שקט מצד מנהיגי החברה החרדית. חוקי כפייה עלולים להחריף את הנתק בין החרדים לבין המדינה, בעוד שהשקעה בחינוך ותמיכה ביוזמות כמו ישיבות ההסדר החרדיות יכולה לבנות אמון ולקדם פתרונות ברי קיימא.
מאז 7 באוקטובר אני מזהה תהליכי שינוי משמעותיים בחברה החרדית, בין אם מדובר בהכנסת מקצועות ליבה לחלק מהמוסדות או בהבנה גוברת שצעירים שאינם מתאימים ללימוד תורה, זקוקים למסגרת אחרת. הקשיים של דור ה-Z החרדי להתמודד עם הרחוב, הסמארטפונים והפערים בלימודים, מחייבים התאמות חינוכיות חדשות, ולא את ההתעלמות שאפיינה את החברה בעבר.
המציאות החדשה של מדינת ישראל, לצד משברי הביטחון, דורשת חשיבה יצירתית וגמישות ערכית. אני מציע מודל שמשתלב עם המציאות החרדית, מבלי לנסות לשנותה בכוח. יוזמות כמו ישיבות הסדר חרדיות אינן פותרות את כלל האתגרים, אך הן מראות את הדרך: כבוד הדדי, בניית אמון ויצירת זהות מגשרת. אולי זהו המפתח לשילוב מוצלח בין מדינת ישראל לחברה החרדית, בדרך שתכבד את ערכיהם של כל הצדדים.
במקום לנסות לאלץ את החרדים להשתלב במסגרת שאינה מתאימה לערכיהם, ישיבות ההסדר החרדיות מציעות מודל חדש: מסלול שמשלב לימודי קודש, תעסוקה ושירות צבאי – תוך שמירה על הזהות החרדית. התלמידים לומדים בגרויות ותארים לצד הכנה לשירות בצה"ל, והמסלול מותאם גם לערכיהם וגם לצרכי המדינה.
לצד הכשרה מקצועית וצבאית, ההסדר החרדי שם דגש על פיתוח ערכים של לקיחת אחריות ומעורבות במדינה. בניגוד למסלולי ההסדר הדתי-לאומי, שמיועדים לבוגרי ישיבות שמתחילים את המסלול עם חיבור למדינה, כאן האתגר שונה: לחזק את תחושת השייכות של חרדים לצה"ל ולחברה הישראלית, מבלי לאבד את ייחודיותם.
בעוד שני עשורים, ישיבות ההסדר החרדיות לא ייחשבו חריגות אלא חלק מהמיינסטרים. החברה החרדית כבר מתחילה להבין את החשיבות של שילוב חלקי של צעיריה בצבא ובשוק העבודה, והמעבר מ"חומה ומגדל" ל"פתח וחלון" הוא בלתי נמנע.
הכותב הרב יונתן רייס, חסיד בעלז וראש רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא", מציע דרך אחרת – דרך של חינוך, גישור, ויצירת זהות שמתאימה לשילוב חרדים במדינה מבלי לנסות לכפות עליהם אידאולוגיות זרות.