מספר ימים לאחר שנמלט מסוריה ונחת בעיר הנמל סירת שבלוב, הספיק אבו עומר א-שישאני (המכונה גם 'עומר הצ'צאני' או 'אל-שיראני'), להצדיק את המוניטין המפוקפק שלו כאחד המחבלים הכי מפחידים, אכזריים ומסוכנים בעולם. בין היתר, הוא הספיק לערוף את ראשו של תושב העיר שלא ציית לפסקי ההלכה הקיצוניים של האיסלאם, וחתך את גפיו של אדם אחר שהעז לסרב לציית לחוקי דאע"ש.
את חזותו המפחידה קשה לפספס, בעיקר בגלל הזקן הג'ינג'י-אדמוני שכל כך מזוהה איתו. א-שישאני הוא האיש שאמור להשתלט על לוב, ולגרום לכאב ראש רציני למדינות הקואליציה הנלחמות בארגון. החדירה של דאע"ש למדינה מלחיצה במיוחד את איטליה ומלטה, הנמצאות לא הרחק מחופה של לוב, וכן גם את מדינות המגרב כגון מרוקו או אלג'יריה. מטרתו של א-שישאני להקים את המדינה האיסלאמית בלוב, מדירה שינה מארגוני המודיעין בעולם. "המטרה שלנו ברורה. כולם יודעים על מה אנחנו נלחמים. אנחנו נחזיר את הח'ליפות, ואם זה לא יקרה כפי שהאל רוצה, אז אנו נעדיף למות מות קדושים", הצהיר א-שישאני בסרטון של דאע"ש לפני כשנתיים.
על פי ההערכות, א-שישאני בן ה-30 נולד בעמק הפאנקיסי שלמרגלות הרי הקווקז, בין גיאורגיה לרוסיה. שמו האמיתי הוא טרקאן בטיראשוילי, והוא נולד לאב נוצרי ואם מוסלמית. טרם גיוסו לצבא גיאורגיה, הוא סייע למשפחתו בחקלאות ובתקופות מסוימות אף עבד כרועה צאן. בשנת 2008 הוא הצטרף לצבא הגיאורגי ושירת ביחידה מובחרת שאומנה על ידי כוחות אמריקאים מיוחדים שסייעו למדינה. "הוא נחשב לאחד הלוחמים הכי טובים ביחידה", סיפר אחד מחבריו לכלי תקשורת במערב, "הוא למד המון מהאמריקאים ומשיטות הלחימה שלהם. כבר אז הוא היה חייל מושלם, כוכב עולה, הוא נחשב לחייל הכי טוב ביחידה. הייתה לו תפיסה מהירה מאוד והוא הושפע מאוד מדמותו של סילבסטר סטאלון (רמבו). הוא אהב להחזיק על גופו כלי נשק רבים ואנשים פחדו ממנו. בתור ילד לא היו לנו הרבה אפשרויות. או להיות חקלאים או להצטרף לצבא, ואת זה עשו מרבית הצעירים".
בהמשך, הוא הספיק להילחם בצבא רוסיה כאשר זה פלש לגיאורגיה כשזו ניסתה להשתלט על החבל הבדלני דרום אוסטיה שחלקו הצפוני שייך לרוסיה. בתום המלחמה, השתחרר א-שישאני מהצבא הגיאורגי בעקבות מחלת שחפת בה לקה, ובשנת 2010 נעצר לאחר שהחזיק נשק שלא כדין, והוא נדון ל-16 חודשי מאסר בכלא. הפחד של הגיאורגים היה שא-שישאני יקצין מבחינה דתית, יחבור ללוחמים צ'צ'ניים שהכיר וינסה לבצע פיגועים ברחבי המדינה. הוא הוחזק בתנאי מאסר קשים מאוד, והבטיח שאם ישרוד את המאסר בשלום, הוא יקדיש את עצמו למלחמה למען האל.
בכלא הוא התחזק והקצין מבחינה דתית, וכשהשתחרר, החליף את שמו לאבו עומר א-שישאני (השם עומר נלקח משמו של מייסד האימפריה האסלאמית של ימי הביניים - עומר בן אל חט'אב), והוא הושפע מאוד מתפיסת העולם של דאע"ש. הוא יצר קשר באינטרנט עם לוחמים צ'צ'נים, ויחד הם הקימו קבוצה של כמה עשרות לוחמים שהחליטה לטוס לסוריה כדי להצטרף לשורות דאע"ש. במקביל, אנשי המודיעין הגיאורגי המשיכו לעקוב אחר תנועותיו, עד שבמרץ 2012 הוא טס לאיסטנבול ונעלם. "הוא ברח מהמודיעין של גיאורגיה. הם כל הזמן חיפשו אותו ועקבו אחריו, רדפו אותו" סיפר אביו בראיון.
"סמכו עליו בעיניים עצומות"
איסטנבול של אותם ימים הייתה גן עדן לקיצוניים ומקום מפגש פופולרי של לוחמים צ'צ'נים, שכן האיסלאם הקיצוני החל להתחזק בחלקים מסוימים בעיר. א-שישאני אסף סביבו מאות לוחמים צ'צ'נים, רובם נותרו מובטלים לאחר סיום הלחימה נגד הרוסים, והקים את חטיבת המהגרים, שזמן קצר לאחר מכן חברה לשורות ארגון הטרור האכזרי דאע"ש. "היו שם המון לוחמים צ'צ'נים שהיו רעבים ללחם וחיפשו אקשן מלחמתי וגם להרוויח כסף, אז הם הגיעו לאיסטנבול. א-שישאני אסף אותם לקבוצה אחת, והבטיח להם משכורות גבוהות ונשים. הם התפתו והלכו אחריו, סמכו עליו בעיניים עצומות. הוא היה מאוד כריזמטי. היה ידוע שמילה שלו זו מילה", סיפר אחד הלוחמים.
חטיבת המהגרים שבראשה עמד הגיעה לסוריה, שם עברו הלוחמים שורה של אימונים והכשרות צבאיות שהועתקו מאימוני היחידות המיוחדות של צבא ארה"ב לקראת מלחמתם בצבא אסד בסוריה ובצבא העיראקי. במקביל, הוא גייס כ-10,000 לוחמים שהגיעו מצ'צ'ניה, צפון אפריקה, אפגניסטן, פקיסטן, דאגסטן, אוזבקיסטן וטג'יקסטן.
"נלחמתי איתו בחאלב ובעיראק, הוא מפקד מבריק, אמן בטקטיקות צבאיות. נלחמנו כמה שנים יחד. הוא היה מחדיר המון מוטיבציה ללוחמים, נהג לומר להם שאין להם ממה לחשוש ושאם נמות מות קדושים, נגיע לגן עדן, שם מחכות לנו שם בתולות, ונאכל יחד עם הנביא מוחמד", מספר יוסוף, שמעיד כי לחם לצד א-שישאני. "עבורי, הוא היה כמו אח. הוא לא פחד משום דבר. מדובר באדם אמיץ, כריזמטי, נועז ונחוש מאוד. הייתי איתו כשכבשנו בסיס של חיל האוויר הסורי בצפון המדינה, הלוחמים כיבדו אותו מאוד". לוחמים סיפרו לכלי תקשורת מערביים כי א-שישאני הוא לוחם שכל הזמן חושב מחוץ לקופסה, אך נמצא מחוץ לאור הזרקורים וכמעט ולא נחשף בתקשורת.
ההערכות מצביעות על כך שא-שישאני היה מעורב בהכשרת המחבלים שביצעו את הפיגועים במוזיאון היהודי בבריסל לפני כשנה וחצי ובפיגוע הקטלני בפריז בנובמבר האחרון. גם גל הפיגועים האחרון בטורקיה מיוחס לכאורה, בין השאר, גם לא-שישאני ולאנשיו, שהחליטו לנקום בצבא טורקיה שהפציץ מעוזים של דאע"ש בסמוך לגבול עם סוריה.
לפני כשנתיים, נפגש לראשונה א-שישאני עם אבו בכר אל-בגדאדי, מנהיג דאע"ש. הוא נשבע לו אמונים, והפך לבכיר בארגון. הוא הוביל את הקרבות החשובים של דאע"ש במדינה, כולל את ההשתלטות על ראקה שבצפון סוריה, "בירת" המדינה האיסלאמית, ואף מונה לחבר במועצת 'השורא' של הארגון – האמונה על יישום חוקי האיסלאם.
הסיפורים סביב דמותו של א-שישאני מגלים לוחם שנחשב לאכזרי מאוד, כזה שלא היסס להפעיל מכוניות תופת כדי לחסל לוחמים שלדעתו, בגדו בארגון, שימשו כמרגלים או קיבלו רגליים קרות וסירבו לצאת לקרבות. במקרים רבים, הוא בעצמו לא היסס להוציא להורג מאות בני אדם בירי או בעריפת ראשים. והוא גם זה שהיה מעורב בשיגור מאות מחבלים מתאבדים שביצעו פיגועי תופת בעיראק, בבסיסים של צבא אסד והחיזבאללה בסוריה ובלבנון. על פי עדויות של לוחמים לשעבר בדאע"ש, א-שישאני היה אחראי גם על כל מתקני הכליאה בסוריה ואחראי על עינויים של אזרחים זרים שהוצאו בפקודתו להורג.
המגייס של ג'ון הג'יהאדיסט
מעט מאוד ידוע על חייו האישיים של א-שישאני. אביו סיפר כי בנו התקשר אליו פעם אחת מסוריה כדי לעדכן אותו שהוא התחתן עם צעירה צ'צ'נית ושיש לו בת בשם סופיה. במשך כמה חודשים, חי א-שישאני בוילה מפוארת בעיירה קטנה בסמוך לעיר חאלב. למרות היותו אחד המנהיגים המוערכים בדאע"ש, הוא הצליח לעצבן כמה עשרות לוחמים שהסתכסכו עמו בעקבות הוראה לחסל כמה מחבריהם ללא סיבה, לטענתם. הלוחמם עזבו את הארגון בסערה: "אמרתי לו שהוא היה אח שהפך לאויב. הוא אחד הלוחמים המוסלמים הכי טובים שהכרתי, אבל אחרי מה שקרה - חיסול של קרוב משפחה שלי, עזבתי", שחזר אחד מהם.
שמו של א-שישאני עלה פעמים רבות בשנים האחרונות בקרב אנשי מודיעין של צבא ארה"ב, בריטניה, טורקיה ואפילו הכורדים, כמי שלמעשה משמש כראש הזרוע הצבאית של הארגון, ושכל הפעולות הצבאיות והמבצעים שדאע"ש מבצע עוברים דרכו. יחידות מודיעין מיוחדות עקבו אחר תנועותיו בעיראק ובסוריה בניסיון לאתר את מיקומו ולחסל אותו, או לסירוגין ללכוד אותו חי. הייחודיות של א-שישאני על פי גורמי מודיעין במערב מתבטאת בכך שהוא נוהג לבצע מבצעים כירורגיים, בזריזות, בערמומיות ובמהירות רבה עם כוחות מאומנים קטנים מאוד, ובכך הוא מפתיע את האויב.
"האמריקאים הבינו שחיסולו של א-שישאני או תפיסתו חי תהווה מכה קשה לארגון, וכוחות מיוחדים החלו במצוד אחריו. הוא המוח הצבאי של דאע"ש, האיש הכי מקורב למנהיג אל-בגדאדי ודרכו אפשר היה להשיג מידע רב על פעילותו הארגון", טוען גורם ביטחוני בישראל. לפני כשנה, הממשל האמריקאי הציב על ראשו של א-שישאני פרס של חמישה מיליון דולר לכל מי שיביא מידע שיוביל למעצרו או חיסולו.
על פי דיווחים רבים, א-שישאני היה גם זה שלמעשה גייס את מוחמד אמוואזי - ג'ון הג'יהאדיסט הבריטי, עורף הראשים והתליין של הארגון שזכה לפרסום עולמי בעקבות הוצאות להורג אכזריות של אזרחים זרים שביצע שהתפרסמו באינטרנט. אמוואזי חוסל בתקיפה אווירית ממוקדת שביצעה ארצות הברית במהלך חודש נובמבר האחרון.
חי או מת?
בשנה האחרונה, נפוצו לא פעם שמועות ודיווחים על כך שא-ששיאני חוסל: בין אם זה באחד הקרבות בסמוך לחאלב, או בתקיפה אווירית של מטוסי קרב טורקיים. הרקע לשמועות נבע מכך שא-שישאני לא נראה בזירת הקרבות בסוריה, ואפילו נשיא צ'צ'ניה, רמזאן קדירוב, פרסם באינסטגרם הפופולרי שלו שא-שישאני נהרג. זמן קצר לאחר מכן, הוא מחק את הפרסום, כנראה בגלל שהתברר שהדיווח היה שגוי.
לוחמים צ'צ'נים שלחמו בסוריה מיהרו להצהיר ברשתות החברתיות שא-שישאני חי וקיים וממשיך להילחם בסוריה. הם אפילו העלו כמה תמונות שלו כשהוא נראה חיוור ורזה, אבל לא ברור עד כמה אמינים הדיווחים הללו. כמה שבועות לאחר מכן, התפרסמה תמונה מעודכנת של א-שישאני באתר של דאע"ש וסרטון המתעד אותו יושב עם כמה עשרות לוחמים דאע"ש צ'צ'ניים. גם בטורקיה נפוצו שמועות על מותו של א-שישאני, אבל ככל הנראה, הן היו מוקדמות מדי. כל הניסיונות לחסל אותו, עלו בתוהו. הוא הצליח בכל פעם לחמוק ברגע האחרון, כשכל כמה ימים היה גר בבית אחר או במערות. הוא נהג להתערבב בתוך אוכלוסייה מקומית, ולנסוע בשיירות של אוטובוסים אזרחיים.
בדצמבר 2015 פורסמו דיווחים מרעישים בעולם הערבי ובאתרי חדשות לפיהן א-שישאני ושני מפקדים בכירים נוספים בדאע"ש חוסלו על ידי כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב בעיר כירכוכ שבעיראק. לדיווחים הללו, נכון לעכשיו, אין שום הוכחה חותכת: צבא ארה"ב לא הוציא אישור או הכחשה לידיעות הללו. בשבוע שעבר, החלו להופיע באינטרנט דיווחים על כך ש א-שישאני הגיע לעיר סירת שבלוב במטרה לפקד על 6,500 לוחמי דאע"ש שזוממים להשתלט על המדינה. נציין שלוחמי דאע"ש שולטים על שדות הגז והנפט במקום, מה שבהחלט מוסיף לעצמאות הכלכלית שלהם.
גורמי מודיעין במערב חוששים שאנשי דאע"ש תחת פיקודו של א-שישאני יצאו מלוב לבצע פיגועי ראווה באירופה ואף ינסו לחולל הפיכות ולהשתלט על חלקים מטוניסיה ואלג'יריה. על פי דיווח של סוכנות המודיעין הלובית 'אל אווסט', הוא הגיע בלילה שבין ה-11 ל-12 בפברואר לסירת בשיירה של 14 כלי רכב ממוגנים. ההערכות הן שארגון דאע"ש, שספג מהלומות קשות מחיל האוויר הרוסי, יוותר על שטחים בצפון סוריה ויעדיף להעביר את מרבית לוחמיו ללוב כדי לסייע בהשתלטות על מרכזים אסטרטגיים במדינה ולהשליט בה הלכה למעשה את שלטון הח'ליפות של דאע"ש.
ד"ר שאול שי, מרצה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, טוען כי לוב עתידה לשמש כח'ליפות החדשה של דאע"ש במקום סוריה ועיראק, ושמתקיים תהליך מעבר של לוחמים ובכירים בזרוע הצבאית של הארגון לתוך המדינה. "לוב היא אלטרנטיבה נוחה מאוד לפעילות של דאע"ש. אני לא רואה כיצד הם מצליחים להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן מול גלי התקיפה של הרוסים ומדינות הקואליציה בסוריה ובעיראק. משאבי הנפט שלהם בעיראק נפגעו קשה מאוד לאחרונה. לוב להערכתי, תהיה מדינת הח'ליפות החדשה. יש לה כמה יתרונות: היא קרובה מאוד לחופי אירופה, יש בה שדות נפט וגז שהארגון שולט בחלקם, והיא כר נוח מאוד לפעולה במדינות הסהרה (ניז'ר ומאלי) ובמגרב - טוניסיה ואלג'יר", טוען ד"ר שי. "באופן טבעי, הארגון מזרים עוד ועוד כוחות לתוך לוב במטרה להשתלט על כמה שיותר חלקים במדינה הגם ככה מפוצלת. בניגוד לעיראק ולסוריה, רק ארה"ב מבצעת תקיפות בלוב, אבל גם לא באופן סדיר, מה שיכול בהחלט לאפשר לארגון לפעול באופן חופשי יחסית ולבסס את הח'ליפות החדשה".