יום שלישי בשבוע, שעת בוקר יפה בפילדלפיה. ממנחת המסוקים של חברת "בואינג", ממריא מסוק צ'ינוק לטיסת ניסוי, ועליו נמצא גם כתבנו יחד עם משלחת כתבים צבאיים מישראל. באופן מפתיע ההמראה עדינה, אולי כי הטייס מרחם על הנוסעים, אך בהמשך הטיסה המסוק פונה בחדות, בזווית של 60 מעלות, ימינה ואז שמאלה. מיד לאחר מכן מסתובב סביב עצמו ובהמשך מנחית על הקרקע רק את הגלגלים האחוריים שלו. כעבור כמה דקות הוא מזנק שוב בעוצמה לאוויר וצובר מהירות, אז המכונאי המוטס פותח את דלת המנוף, כשהנוף של פנסילבניה חולף במהירות מתחת לרגלי. לאחר עוד כמה תרגילים שנועדו להפגין את יכולות המסוק, הטייס מנחית אותנו בחזרה בשטח המפעל, ואז שוב מזנק במהירות ועוצמה מרשימה לאוויר.
החוויה האדירה הזו הייתה חלק מההדגמות של "בואינג" למשלחת הכתבים, במסגרת הקרב על הרכש העתידי של צה"ל שאמור להסתיים בקרוב. "בואינג" פתחו את שערי המפעלים שלהם, שם ראיתי איך מייצרים את מסוקי הצ'ינוק, את המטוס-מסוק V-22 ואת ה KC-46, מה שאולי יהיה מטוס התדלוק הבא של חיל האוויר. במפעל בו הם מייצרים את ה F-15 החדש, זכיתי גם להתנסות בסימולטור עליו יתאמנו בעתיד טייסי חיל האוויר שלנו.
כל ההפקה הזו נועדה להראות עד כמה "בואינג" בטוחה במוצרים שלה. לא פחות מזה, המטרה הייתה לתת לכתבים מישראל גישה כמעט חופשית לפסי הייצור והרבה מאוד מידע אותו קיבלנו ישירות מהמנהלים הבכירים ביותר של "בואינג". "יש בחוץ הרבה מאוד דיסאינפורמציה והמטרה שלנו זה להביא את הנתונים כמו שהם", אמר אחד מבכירי החברה. לא על כל השאלות הם הסכימו לענות ואת העלויות למשל, או את נתונים המסווגים של הכלים, הם השאירו מחוץ לדיון.
איך מריצים עסקה של עשרה מיליארד דולר
עוד לפני שנגיע להצעה של חברת "בואינג" לישראל, נתחיל מהתהליך שמוביל לאחת מהעסקאות היקרות ביותר שישראל תחתום עליהן. נכון להיום, חיל האוויר הישראלי נמצא בנקודה קריטית ביותר בה הוא חייב להחליף בדחיפות את מסוקי היסעור שלו, שנכנסו לשרות ב-1969, כמו גם את מטוסי התדלוק מסוג "ראם", שחלקם כבר הגיעו לגיל 60 המופלג. מעבר לכך, יש להוסיף טייסת קרב נוספת, כאשר הדיון הוא האם לרכוש טייסת שלישית של מטוסי F-35I של לוקהיד מרטין ולהעלות את מספר המטוסים ל-75, או לרכוש במקום זה את מטוסי ה F-15IA כאשר את טייסת החמקן השלישית יירכשו בהמשך. לבסוף, נמצא על השולחן המטוס-מסוק V-22, שישדרג משמעותית את יכולות הכוחות המיוחדים של ישראל. כל הסיפור הזה הכולל חלפים ותשתית נע בין 8 ל-10 מיליארד דולר, שיגיעו כמובן מכספי הסיוע האמריקאי לישראל.
התהליך החל כאשר סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, עמד בראש צוות שגיבש את הרכש בו צה"ל מעוניין תוך בחינת התקציב. התכנית של כוכבי כוללת כמובן את כלל הרכש, כולל של זרוע היבשה והים. ביום חמישי האחרון, העביר הצוות את המלצות צה"ל לשר הביטחון וראש הממשלה, על מנת שיחליטו האם לקבל אותן כפי שהן או רק לאחר עריכת מקצה התאמות ושינויים נוספים. אם להתבסס על ניסיון העבר, אפשר להגיד שמה שחיל האוויר מבקש הוא בדרך כלל גם מקבל. אם כי נזכיר את סיפור ה"לביא", פרויקט בו רצו כל אנשי מערכת הביטחון שנפל בגלל אצבע אחת - של שרת הבריאות, שושנה ארבלי אלמוזלינו.
בכל מקרה, אחרי שתתקבל ההחלטה הסופית, יישלח מסמך הבנות ראשון מישראל לארה"ב, בעקבותיו ניתן יהיה להתחיל בדיונים על העסקה שתחתם בסופו של דבר בין המדינות. מה שנקרא ממשלה לממשלה או G2G.
מטוס אצילי: F-15IA
המפעל בסנט לואיס, שם מייצרים את מטוסי ה F-15 החדשים, היה המקום היחיד בו לא ניתן אישור לסייר בפס הייצור, וזה פחות היה עניין של סיווג. מטרים מהמקום בו עמדתי מייצרים את מטוסי ה F-15 לקטאר וסעודיה, ובחברה לא רצו להתמודד עם כאב הראש שהייתה מייצרת תמונה של עיתונאי ישראלי ליד מטוס קרב של חיל אוויר ערבי.
הסיור בסנט לואיס החל במפגש עם בכירי החברה שאחראים על הייצור והעסקאות, בהם סטיב פארקר - סגן נשיא ומנהל תכנית F-15, גרג קופי - מנהל פרויקט ה- advanced, דן גרגר - טייס הניסוי הראשי (שכיאה לטייס אמריקאי עונה רק לכינוי "דראגון") ואחרים כמו טים קופר שאחראי על המכירות לישראל.
כאמור, הדיון בישראל מדבר על תחרות בין ה F-15 שלהם ל F-35, אולם לדברי פארקר המטוס הזה לא מתחרה בחמקן, מאחר שמדובר על יכולות שונות ומשימות שונות. למעשה, שני הדגמים בעצם משלימים אחד את השני, "וההבדל העיקרי בין ה F-15 החדש לדגם הקודם, נמצא בקוקפיט חכם וידידותי יותר למשתמש", הסביר פארקר. "חוץ מזה הוספנו שתי נקודות תלייה (1 ו-9) ובסה"כ יש 12 נקודות תלייה עליהן ניתן לשים 13.4 טון חימוש", הוא הוסיף. מדובר בהבדל משמעותי ביחס לדגם הקודם, שנושא "רק" 10 טון חימוש.
פארקר מציין שלמטוס יש מכ"ם חדש ועוצמתי, המשולב בסנסורים שמעניקים לו יכולת לבצע משימות אוויר-אוויר וקרקע-קרקע בו זמנית. "אחד היתרונות הגדולים שלו הוא מחשב משימה מהעוצמתיים ביותר שיש כיום, שיודע לבצע 87 מיליון פעולות ולתת לטייס פתרונות לשלל מצבים", הוא הסביר. "לטייס יש תצוגת מצב טקטית שמראה כל מה שקורה בשטח, באוויר וביבשה, יחד עם פוד מטרות בעל רזולוציה גבוהה המאפשרת לצוות לראות את המטרה שלו עד לרמת חלון קטן של בית", הוא הוסיף.
לא פחות חשוב הוא עניין המחיר - "עליו אנחנו לא יכולים לדבר". פארקר טוען כי לא ניתן לנקוב במחיר ספציפי, מאחר שזה תלוי במה בדיוק ירכשו וכמה: "אני שומע מה אומרים בישראל וזה לא נכון, כי המחיר הרבה יותר נמוך". לדבריו, "יותר חשוב הוא המחיר של הפעלת המטוס, שאותו הורדנו באופן משמעותי, למשל שעת טיסה עולה 30,000 דולר במקום 50,000 דולר בדגמים ומטוסים אחרים". הוא מציין כי "הורדנו את עלות הפעלת ה F-15 Advanced ב-25 אחוז ביחס לדגם E (עליו מבוסס גם הרעם הישראלי), וזה קורה בזכות טכנולוגיה מתקדמת וחלקים חזקים הרבה יותר, כמו גם בזכות מערכת טוס על חוט האמינה יותר שמגיעה במקום המערכת המכנית".
מבחינה בטיחותית, למטוס יש מערכת המסוגלת לזהות מקרים בהם הטייס התעלף או נפגע, ולמנוע ממנו להתרסק לקרקע. מעבר לכך, "ישנה צריכת דלק יעילה יותר של המנועים, ובמקרה של ישראל זה ישב על מערך אחזקה קיים, מה שאומר שהעלות תהיה נמוכה יותר", מדגיש פארקר.
מהשיחה הזו עברנו למתחם הסימולטורים של "בואינג" במפעל. לכל מטוס יש מתחם סימולטורים משלו, ואני התיישבתי בתא הטייס בהדרכתו של דראגון. "עכשיו תראה את כל מה שדברנו עליו", הוא אמר. "יש פה מסכי מגע, אבל המטוס זז ולא תמיד אפשר לגעת בהם, לכן יש לך כפתורים כמו של עכבר על הסטיק", הוא הסביר והכווין אותי למטרות אוויר-אוויר. הוא הדגים כיצד לנעול ועל מה ללחוץ כדי לשגר. מטוס כזה יכול לשאת במשימת אוויר-אוויר 12 טילים ובסימולטור מולי אותרו לא פחות מחמישה מטוסים של האויב. "אתה נעול על כולם", אמר, "עכשיו תירה, עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד". אכן חמישה טילים יצאו אחד אחרי השני כאילו היה מדובר במקלע, וכולם פגעו במטרה, כך שלפחות וירטואלית אני נחשב לטייס. אותו הדבר קרה כאשר עברנו למצב קרקע, בו השמדתי מטרות אחת אחרי השנייה. "כמו שאתה רואה ככה זה במציאות, פשוט וקטלני", טען פארקר.
כאשר נשאל כיצד המטוס הזה פועל מול מערכת ה S-300 האקטואלית, ענה דראגון "אנחנו נכנסים לטריטוריה שאני לא יכול לדבר עליה, אבל מלחמה היא מאמץ משולב, כך שאם מישהו יגיד לך שיש מטוס אחד שיודע להשמיד הכול לבד הוא משקר". הוא הדגיש כי המטוס יכול לשאת "נשק ארוך טווח" והוסיף כי "אני אישית מוכן לטוס עם זה בסביבה של S-300, כי אני סומך על המאמץ".
יכולת החימוש מאפשרת לו לשאת 28 פצצות גלישה במשקל 250 ק"ג כל אחת, יחד עם שני טילים נגד קרינה וזוג טילי אוויר אוויר. כפי שראיתי בסימולטור, זה אומר שהמטוס יכול להשמיד לבד מטרות מכ"ם ואז לשגר את הפצצות על מתקני סוללת הנ"מ והמטרות שלו במקביל. למשל מבני מפקדה, סוללות שיגור רקטות וכל מה שהדמיון יכול להעלות.
הנהלת "בואינג" ציינה כי זמן אספקת המטוס מרגע חתימת העסקה עומד על שלוש שנים, אם כי זה תלוי גם בשינויים שידרוש הלקוח. קצב הייצור שלהם כרגע עומד על כ-2 מטוסים לחודש.
חיל האוויר מעוניין לקבל לידיו את המטוס הזה (מפקד חיל האוויר דוחף בכיוון), בעיקר לאור העובדה שטייסת הרעם היא טייסת אסטרטגית עסוקה מאוד והיחידה מסוגה (שרק לאחרונה קיבלה ציון לשבח על פעילותה). בחיל האוויר מעוניינים לגוון את מטוסי הקו הראשון שלהם והכפלת הכוח הזה תביא אותו למחזות חדשים. הבעיה היא שהמטוס הזה יותר יקר מהחמקן, גם אם "בואינג" לא מודים בזה. לא פחות חשוב, אם ישראל תחליט לדחות את רכש הטייסת השלישית של החמקן, היא תאבד את מקומה בתור ואולי תאלץ להמתין לא מעט שנים עד שתוכל לקבל לידיה את הטייסת השלישית.
המסוק שיחליף את הזקן
כתחליף למסוקי היסעור הוותיקים, מציעה "בואינג" את הצ'ינוק, שהוא המתחרה של ה CH-53K של לוקהיד מרטין. הדבר הראשון שמרגישים בו בפס הייצור של מסוקי הצ'ינוק, הוא השקט המופתי שסורר שם. זאת למרות שספרתי למעלה מ-30 מסוקים בשלבי בנייה שונים. ניתן לראות את המסוקים שנבנים לצבא ארה"ב וגם לא מעט שכבר צבועים עבור חיל האוויר ההודי. אגב, בבניין ישנו פעמון גדול בו מצלצלים בכל פעם שמסיימים לבנות מסוק.
הצ'ינוק הוא מסוק מהיר מאוד, בעל יכולות תמרון גבוהות, שבגלל שיש לו רק שלושה להבים על כל רוטור הוא גם שקט מהרגיל, מה שמקשה על האיתור שלו. "המסוק יכול להטיס 33 לוחמים או 54 כשמורידים את המושבים, אבל ראיתי צ'ינוקים שדחסו לתוכם גם 75 ו-100 אנשים במצבי חרום", מסביר רנדי רוט, טייס בעברו עם אלפי שעות טיסה. הוא ציין כי בין 2012 ל 2017 נמסרו 272 צ'ינוקים, כש95 אחוז מהם סופקו במועד או לפניו, וב-4 קונפיגורציות שונות. "בממוצע אנחנו מספקים את המסוק 53 ימים לפני הזמן", הוא הדגיש, כנראה בגלל שהם יודעים שחיל האוויר הישראלי חייב להחליף את היסעורים בדחיפות.
כפי שפרסמנו לראשונה, "בואינג" אישרה רשמית שהצ'ינוק המוצע לחיל האוויר יהיה מבוסס על דגם F וחלקים מדגם G של הכוחות המיוחדים, כולל מכל הדלק - מה שאומר טווח גדול יותר. הוא חסכוני יחסית, 1,600 ליטר דלק לשעת טיסה וכפי שמסביר רוט, "יש לו גלאס קוקפיט ומערכת בקרה דיגיטלית, שזה הדבר העיקרי שטייסים מדברים עליו". לדבריו, "מערכת זו מאפשרת לטוס בלחיצת כפתור לכל מקום, בגובה ומהירות שהטייס בוחר".
הצ'ינוק הוא סוס העבודה של צבא ארה"ב וצבאות נוספים ואפשר למצוא לא מעט תמונות מעניינות שלו כשהוא מנחית רק את חלקו האחורי על הרים או מבנים. לדברי סטיב ברגל, מי שאחראי על ההצעה של "בואינג" לישראל (וגרמניה), "מאז 2008 עובדים על הצעה של צ'ינוק וV-22 לישראל, ומרגע החתימה על ההסכם ניתן יהיה לקבל את הראשון תוך שלוש שנים", למרות שחלק מהשדרוגים עדיין נמצאים בשלבי פיתוח. גם במקרה זה מציין ברגל שלא ניתן לדבר על המחיר – "יש לנו מחיר יעד מול הישראלים, אבל כרגע אף אחד לא יכול לתמחר כי זה תלוי בגודל העסקה". יש לציין כי הערכות שונות מדברות על מחיר של 60 מיליון דולר למסוק הכולל שדרוגים ישראלים.
צריך להגיד שהמתחרה, CH-53K של לוקהיד מרטין, מסוגל לשאת 16.5 טון בעוד שהצ'ינוק רק 10.8 טון. בנוסף, ל K של לוקהיד מרטין יש מערכת טוס על חוט שלא קיימת במסוקים אחרים, "כך שכמעט כל הטיסה היא אוטומטית", כפי שהסביר לי בעבר קולונל ואנדרבורט מהמרינס: "באחת מטיסות הניסוי שעשיתי בפאקס ריבר כמעט ולא נגעתי בהגאים, כי המערכת עשתה הכל וזה השאיר לי זמן לנהל את המשימה באופן יעיל ובטוח יותר". החיסרון העיקרי של ה K הוא המחיר שלו - המרינס רכשו אותו ב-87 מיליון דולר ליחידה וזה לא כולל שדרוגים כחול לבן.
המונית של לוחמי הקומנדו הישראלים
גם לפס הייצור של המטוס-מסוק V-22 הגעתי, וללא ספק מדובר באחד מכלי הטיס המרתקים ביותר שניתן למצוא על המדף. במהלך הסיור במפעלי "בואינג", התנסיתי בהטסה של הכלי בסימולטור וכדי שזה יהיה מעניין, אנשי "בואינג" דאגו שזה יהיה בשמי לאס וגאס. "טוס לסטריפ של וגאס", אמר לי איש "בואינג", "איפה תמצא עוד מטוס שייקח אותך להמר בסטייל", הוא הוסיף בחיוך. בכל מקרה לא הגענו לשם בגלל שהתרסקתי בדרך.
בישראל רוצים את ה V-22 רק עבור היחידות המיוחדות כמו שייטת 13, סיירת מטכ"ל או שלדג, משום שהכלי הזה מביא להם יכולות של מסוק עם נתונים של מטוס. הוא מגיע למהירות של 522 קמ"ש, לטווח של 4,926 ק"מ (2,150 ק"מ עם 2.7 טון מטען) ולרדיוס מבצעי של 796 ק"מ. המשמעות היא שהכוחות המיוחדים יכולים להגיע מהר למדינות רחוקות ולצאת משם עוד לפני אור ראשון, נקודה קריטית במשימות מהסוג הזה. הטווח הארוך יכול להביא אותו עד לאיראן, "עד לטווח של 2,130 ק"מ ב-4.6 שעות", כפי שהסביר קולונל מתיו קלי, טייס קרב המנהל היום את פרויקט הייצור מטעם משרד ההגנה האמריקאי.
קלי היה עם המסוק בעיראק בשנת 2008 עוד בתחילת דרכו, והוא מספר שגם בצבא ארה"ב לא ידעו בהתחלה איך לאכול את היצור הזה: "הוא היה חדש ובעלי הדרגות לא היו בטוחים לגביו, אבל תוך פחות מחודש הבינו כמה מהר הוא יכול להגיע לכל מקום וכל הגנרלים סיירו רק ב V-22". כדי להבין עד כמה הכלי הזה בטוח, הוא סיפר שמסוקים אלה מלווים גם את נשיא ארה"ב בטיסות מעל לאוקיינוס.
מסוק ה- V-22יאפשר לישראל לבצע גם משימות חילוץ רחוקות. במקרה חרום, הוא יכול להגיע למשל לאסדת הגז במהירות של מטוס ולהנחית עליה לוחמים כמו מסוק. קלי חשף שהדיונים מול ישראל החלו כבר לפני שמונה שנים, ושכבר אז דובר על עסקה משולבת של V-22 וצ'ינוק. לדבריו, אחרי מבצע "צוק איתן" החליטו בישראל להפנות את המשאבים למקומות אחרים ובמשך תקופה ארוכה המסוקים שהיו אמורים להישלח לכאן נשארו תקועים בפס הייצור עד שלבסוף נשלחו למרינס.
כדי להבין מה ה V-22 ייתן לישראל, קלי מספר כיצד ב-2011 התרסק בלוב מטוס מסוג F-15E, שאנשי הצוות שלו צנחו בשטח המורדים. לדבריו, "V-22 היה הכלי הכי יעל ומהיר לחלץ אותם, וזה מה שקרה כי זה בדיוק היתרון שלו". באירוע אחר בו נשלח כוח מיוחד לחלץ בני ערובה בדרום סודאן, המשימה בוצעה על ידי V-22 שספגו אש מהקרקע. "אחד מהם ספג 88 פגיעות מירי ו RPG כשארבעה אנשי צוות נפצעו, אבל למרות זאת הם טסו 1,490 ק"מ, כולל תדלוק אווירי, וחזרו בשלום", הוא משחזר.
אין ספק שהצ'ינוק הוא כלי משנה משחק, ולאחרונה טס עליו הנספח האווירי של ישראל בארה"ב, תא"ל אבי קרן (וזו לא הייתה הפעם הראשונה). לדברי אנשי "בואינג", הוא היה מרוצה ואם יחליט חיל האוויר לרכוש את מסוקי הצ'ינוק, תהיה האפשרות להתמקח על המחיר הכולל. ב"בואינג" דיברו על תמהיל של 18 צ'ינוק ו-8 V-22, אולם לחיל האוויר דרושים לפחות 20-25 מסוקים וסביר שהנתונים ישתנו. בנוסף יש לציין שה-V-22 מביא יכולות שלא נראו קודם לכן, מה שגרם לארה"ב להבין שלא יעיל להסב טייס מסוק או מטוס אליו, כי אם לפתוח מגמה ייחודית בבית הספר לטיסה. זה עדיין מסוג הכלים שנחמד מאוד שיש, אבל הכוחות המיוחדים עושים את העבודה גם על מסוקים, חוץ מזה שישראל לא פועלת בטווחים בהם פועל למשל הצבא האמריקאי.
תחנת דלק מעופפת
זה לא סוד שבתחום התדלוק האווירי, חיל האוויר נמצא כבר בנקודת קיצון עם המתדלקים הזקנים שלו. גם מבחינת שר הביטחון, ליברמן, רכש המתדלקים נמצא בעדיפות גבוה, ופה צריך להגיד שמטוסי התדלוק לא נועדו רק לתקיפות ארוכות טווח, אלא אפילו לטיסות בלבנון או עזה. כשלוקחים את מטוסי הקרב בזירה שישראל פועלת בה, כמעט ולא רלוונטי להפעיל אותם בלי יכולת הארכת טווח או שהייה באוויר. אם ניקח למשל משימות קרובות כמו בלבנון השנייה, של ציד סוללות לשיגור טילי קרקע-קרקע, מדובר במשימה שאורכת זמן במהלכה הם צריכים לחזור כי נגמר להם הדלק. אם ניקח רביעיית מסוקים כאלה ונצמיד לה מתדלק, נקבל אפקטיביות של שמינייה או של 12 ויותר. אפשר להגיד שלא רק שמאריכים את הטווח, אלא מאריכים גם את השהייה, וזה אומר הכול.
הKC-46 של "בואינג" מגיע לטווח העולה על 11,000 ק"מ אבל יותר חשוב מזה - יכול לשהות באוויר 11, 12 שעות כשהוא נושא 94.1 טון דלק. מטוס כזה יכול לפתוח ארגז מתדלקים בים התיכון ולתדלק עשרות מטוסי קרב. דרך פוד התדלוק שלו, בו השקיעו מיליארד דולר בפיתוח, ניתן להעביר 1,200 גלון בדקה ככה ש"בזמן ממוצע של 3 דקות אתה מתדלק מטוס קרב", כפי שמסביר ג'ימי בורגס מ"בואינג".
אורכו של הKC-46 הוא 16.7 מטרים, מה שאומר שמעטפה התדלוק שלו, המקום אליו מגיע מטוס הקרב לתדלק, גדולה יותר ממה שיש כיום ובכך בטוחה יותר. "המערכת אוטונומית ברובה ויודעת לאזן את התהליך תוך שהיא נשלטת דרך מסך מגע 24 אינץ', ואני רק מנהל אותה", אמר בורגס.
מדובר במתדלק קרבי המבוסס על מטוס נוסעים 767, שתא הטייס שלו מבוסס ברובו על הדרימליינר 787 וידידותי מאוד למשתמש. יש לו שריון, מערכות הגנה מסווגות ואפילו יכולת לנחות במנחתים מאולתרים בחשיכה מלאה באמצעות מערכת אינפרא אדום. מעבר לכך, הוא מצויד אפילו ביכולת להניע את המטוס במהירות דרך בקרה שמותקנת בגיר הקדמי שלו.
מטוס זה הנו מודולורי, שכן תאי הדלק שלו נמצאים מתחת לרצפה שעליה ניתן להעמיס טונות של מטען או חיילים. עבור חיל האוויר הישראלי, בו כל מטוס צריך לעשות כמה משימות - זו נקודה קריטית. צה"ל מעוניין בשמונה מתדלקים, כשזמן האספקה על פי "בואינג" עומד על 36 עד 42 חודשים. לסיום נציין שלחברת "בואינג" אין תחרות, וכי כבר הוחלט על רכש של שני מתדלקים.