במהלך העשור האחרון חיל הים הפך מזרוע כמעט שולית למרכיב חשוב בקרב המשולב של צה"ל ולחלק חשוב מאוד במערך ההגנה מפני טילים ואיומים של האויב. השיא הגיע במהלך המלחמה הרב-זירתית שהתחילה בעזה אחרי טבח 7 באוקטובר והמשיכה ללבנון, לצד התנגשות ישירה עם איראן.
רק שלצד ההצלחות הטקטיות ברובן, חיל הים חתום גם על כישלון גדול ב-7 באוקטובר ונכשל במשימה העיקרית של החיל בהגדרה, שמירה על נתיבי השיט לישראל, שבדרום נסגרו כמעט לגמרי. החיל בפיקודו של האלוף דוד סער סלמה משחק בשנה האחרונה עם התקשורת, בוחר בקפדנות את הכתבות שנוחות לו ומפזר ערפל איפה שזה פחות נוח.
פנינו למספר קצינים בחיל כדי לקבל תשובות, רובם העדיפו לא לענות והתחמקו. אבל יותר משנה מפרוץ המלחמה, גם על חיל הים לספק תשובות על המחדל שהביא לפרוץ מלחמת 7 באוקטובר ועל סגירת נתיבי השייט לאילת, שייבשה לחלוטין את הנמל שם.
"חיל הים הם חלק חשוב מצוות הקרב שלי", אמרו לנו מפקדים רבים שפגשנו בעזה. "הם מחסלים איומים שיש עלינו מהעומק, מספקים לנו מודיעין ומעטפת באזורים שאנחנו לא יעילים אליהם". קצין שמפקד על כוח שנלחם בלבנון אמר: "הם סגרו לי את כל האגף המערבי מה שנתן לי ראש שקט וביטחון. לקחו על עצמם גזרה שלמה וסיפקו לי זווית שאני לא יכול לראות מהקרקע". הפירגון והקרדיט עלו גם בשורה של כתבות שפורסמו במדור זה בשנים האחרונות ובמיוחד מאז פרצה המלחמה.
אם במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 חיל הים לא היה רלוונטי ללחימה היבשתית וכמעט שלא השפיע על מהלך המלחמה המרכזי, בשנים שאחרי זה התחיל להשתנות, וקפיצה ראשונה נרשמה במבצע צוק איתן, אז ספינות חיל הים כבר עבדו באופן ישיר עם חטיבות השריון וחי"ר שנלחמו ברצועת עזה.
גם אחרי צוק איתן, במהלך שלל סבבי הלחימה בעזה, ספינות חיל הים סיפקו מעטפת אש, תצפית ומודיעין לכוחות צה"ל שפעלו הרחק מהים, במזרח הרצועה. את כל זה הם עשו במקביל למשימות השגרתיות שלהם, ולפעילות חשאית, כאשר חיל הים הוא חלק מרכזי ממערך הגילוי והירוט של מערך ההגנה האווירית של ישראל.
אחרי הרבה מאוד אימונים משותפים, כולל הכשרת קצינים משותפת, חיל הים הגיע למלחמת 7 באוקטובר כשהוא מוכן ללחימה בקרב המשולב. לצד זה, מוכן גם להגן על הנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל מול איום טילים וכטב"מים. צריך להוסיף שהפעילות המבצעית נעשית לצד קליטת אמצעי לחימה חדשים, ספינות סער 6, צוללת הדרקון שנמסרה בגרמניה ואמצעים מסווגים נוספים.
למרות ההכנות: הכשל הימי ב-7 באוקטובר
חיל הים הופתע כמו כל צה"ל מהמתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר. אבל בתחקירים שכבר מתנהלים, יש מספר נקודות שמצביעות על כך שבניגוד למה שקרה ביבשה, בים החיל היה אמור להתמודד בצורה יעילה יותר עם המתקפה של חמאס.
קצין בחיל הים אמר בשיחה עם mako: "היה לנו מודיעין על התרחישים שחמאס הכין והתכונן אליהם. הכרנו את המנהרות שלהם שמובילות לים (כדי לצלול או לעלות על סירות מהירות בלי שצה"ל יראה) והכרנו טוב מאוד את היחידות הימיות שלהם".
בחיל הים טענו שהם לא היו ערוכים לפשיטה ימית כל כך גדולה, לדבריהם, של חמאס. אולם מהתחקיר שבוצע בחיל הים ותחקיר נוסף שהחיל ביצע עם אוגדת עזה, עולה שהטענות האלה, שגם הועברו בשיחות רקע לחלק מכלי התקשורת, לא נכונות.
בחיל הים טענו שהם התכוננו לאירוע מתפרץ של סירת מחבלים או כמה צוללנים. אבל ממסמכים של חיל הים ומשיחות עם קצינים שם עולה בברור שבחיל הים ידעו שישנה אפשרות שמעזה יצאו כמה סירות מהירות במקביל, ואף התכוננו לזה באימונים. "ידענו, התאמנו, בנינו תרחישים, אבל לא האמנו שתהיה להם המסוגלות", הודה ביושר קצין במספן מודיעין של חיל הים.
על פי תחקיר חיל הים, בבוקר 7 באוקטובר יצאו מעזה שבע סירות ממונעות. על כל אחת מהסירות האלה היו עד שמונה מחבלים חמושים. הסירות הפליגו קרוב לחוף של עזה כדי להתחמק מאמצעי הגילוי של חיל הים ואוגדת עזה. אבל המרחק מהחוף היה אמור להביא לגילוי מוקדם.
למרות שאחזו בתצפית, במכ"מים ובמודיעין, בחיל הים נכשל בגילוי מוקדם של ההתקפה. למרות זאת, גם זמן הגילוי היה אמור להספיק לבלימת המתקפה. בסופו של דבר חמאס תקף מהים עם שבע סירות פשוטות. זה לא שהייתה כאן מתקפת פתע של הצי הסורי והאיראני.
"מרגע שההתקפה של חמאס התחילה כלים הוזנקו לים במהירות ועשו הכל כדי להשמיד את המחבלים לפני שהם מגיעים לחוף", אמר קצין שהשתתף בקרב הבלימה של חמאס בים. "מבלי להיכנס לסד"כ, היינו בהגנה שגרתית עם אותו מספר כלים שהיה לפני שבת בבוקר".
המחבלים על הסירות פתחו באש לעבר ספינת טילים וספינות דבורה, כשהם לא מצליחים לפגוע. מנגד, לוחמי חיל הים הצליחו להשמיד חמש מהסירות בים, כאשר לוחמי יחידת סנפיר והדבורות השמידו את המחבלים שקפצו לים ונשארו בחיים. שתי סירות מחבלים הגיעו לחוף והמחבלים שהיו עליהן רצחו אזרחים בחוף ובאזור בסיס וקיבוץ זיקים.
לחיל הים כמו שאר צה"ל לא היה מודיעין מספק על מתקפת ה-7 באוקטובר, ולדברי קצין בחיל "מי שקובע כמה כלים יהיו בים ואיזה כלים, זה אמ"ץ (אגף המבצעים) שגם קובעים על בסיס מודיעין ועבודה משותפת כמה כלים יהיו בכוננות ואיזה". לדבריו "לא היה שום דבר חריג שבגללו מישהו חשב להציף בקשה שתגדיל את מספר הכלים או כוננות של ספינות". לשאלה האם סטי"ל ומספר הדבורות בים זה מספר שאמור היה להספיק בבלימת שבע סירות פשוטות עם מחבלים, הוא ענה ש"על זה נקבל תשובות בתחקיר שנשקף לציבור".
לא ניתן לפרסם את מספר הספינות שהיו בים ואת נקודות הפריסה שלהן. אבל גם בתוך חיל הים יש מי שאמרו שעל פניו, הנתון היה אמור להספיק. גורמים בחיל הים אמרו גם שלא מדובר במחדל, אבל היו כשלים בים שהובילו למשל לירי על מספר סירות מחבלים בעוד שעל השתיים שהגיעו לחוף, הגילוי והירי היה מאוחר מדי, בגלל שהיו ממוקדים באחרות. לקחו לצה"ל ולחיל הים בתוכו כ-48 שעות לנקות את אזור זיקים ממחבלים, למרות שהמספר שלהם היה קטן ביחס לאזורים אחרים.
לא עומדים במשימה העיקרית של חיל הים
כמו צה"ל הגדול, גם חיל הים הציג התאוששות מרשימה ומעבר להתקפה. כיום ספינות חיל הים תוקפות בעזה ועד לאחרונה גם בלבנון, מגנות על מרחב אילת והדרום מטילים וכטב"מים מתימן, ועל פי פרסומים זרים החיל פועל גם מול הסורים ואיראן. אבל חיל הים לא עומד באחת המשימות הכי חשובות שלו, בהגדרה הצבאית וכפי שעולה כמעט בכל ראיון עם קצין בחיל הים, וזו משימת הגנת נתיבי השיט לישראל.
"ישנה חשיבות רבה לפעילותה המבצעית של זרוע הים, שכן הים הוא עורק חיים משמעותי והינו העומק האסטרטגי של המדינה. חופש הפעולה וחופש השייט במרחב הימי הישראלי הם צורך קיומי מהמעלה הראשונה", נכתב על חיל הים באתר צה"ל. "בין תפקידיה השונים של זרוע הים נמצאות משימות ההגנה על מדינת ישראל, על ריבונותה הימית ועל מרחבי הפעולה של צה"ל בים, שמירה על חופש השייט אל מדינת ישראל", נכתב באתר חיל הים על המשימות שלהם.
רק שבפועל, הם לא מצליחים לעמוד במשימה האסטרטגית הזו במשך למעלה משנה. כבר בתחילת מלחמת 7 באוקטובר החות'ים הכריזו מלחמה על ישראל והחלו לשגר לעברה טילים וכטב"מים. זה נחשב איום מטריד אבל רחוק מלהיות איום אסטרטגי. אבל בנוסף לירי הזה, החות'ים החלו לתקוף ולחטוף אוניות בים סוף שיש להן קשר לישראל, גם אם קלוש.
הלכה למעשה זה הביא לסגירת נתיב שייט מרכזי לישראל ולייבוש כמעט מוחלט של נמל אילת. בעבר ישראל יצאה למלחמה על איום כזה. מעבר לנושא הביטחוני, הסגר הימי הדרומי על ישראל השפיע מאוד על הכלכלה הישראלית ועליית המחירים. למרות זאת, חיל הים לא הצליח ולמעשה בקושי ניסה לפתוח את נתיבי השיט הדרומיים, ועל פי בדיקה שלנו גם לא עלו הצעות לפתרון. יש לכך סיבות שנמצאות תחת האחריות של הדרג המדיני, אבל גם של צה"ל וחיל הים.
לחיל הים יש אפשרות לפעול בים סוף ואף בטווחים רחוקים יותר. מעשית, האלוף סלמה הסתפק בלשלוח ספינות טילים למפרץ אילת, שמטרתן היחידה יירוט איומים שמגיעים למרחב הזה מעיראק ותימן. חיל הים לא פעל ולא ניסה לפעול לפתוח את נתיבי השייט במשך יותר משנה. המשמעות: כישלון במשימה הכי חשובה שלהם.
גורמים בחיל הים אומרים שמי שקובע כמה ספינות יצאו לים סוף ומה תהיה המשימה שלהן הוא אמ"ץ (אגף מבצעים). בנוסף אמרו שהספינות והצוללות של חיל הים מושקעות במשימות אחרות, והשמיכה קצרה מדי. הם לא ענו לשאלה האם חיל הים הציע לרמטכ"ל ולמדינאים תוכניות שמטרתן לאבטח את נתיב השיט הדרומי. גם לא כאלה שיכולות להיות בשיתוף פעולה עם ספינות הקואליציה בהובלת ארה"ב שפועלות במרחב הימי שמול תימן. קצין בכיר בצה"ל ביקר זאת בחריפות: "הם מעדיפים להתעסק במשימות יוקרתיות שמלוות ביח"צ ופחות באירוע המורכב הזה".
אותו קצין הוסיף: "כל צה"ל חשוף כבר יותר משנה לביקורת, מוצדקת, והם נשארים בצל של הביקורת ומתמקדים במשימות המוצלחות. בסוף אנחנו כצבא העם נבחנים בתוצאות על פי המטרות והמשימות שלנו".
חשוב להדגיש שיש פה משקל גבוהה לדרג המדיני. לא ניתנה הנחייה לפתוח מחדש את נתיבי השייט שנסגרו. זה קורה בין השאר בגלל העקרון שמוביל ראש הממשלה, שמדובר בבעיה עולמית ולכן לא רק ישראל אמורה לפתור את המצב המורכב בזירה הימית הדרומית.
מדובר בביקורת חשובה ושאלות קשות שחיל הים צריך לתת להן תשובות באופן רשמי. יכול מאוד להיות שהם ימצאו תשובות טובות למצב הבלתי נסבל בדרום. אבל בחיל הים מסתגרים, כשהם משחקים עם התקשורת, ובוחרים באופן מאוד מוקפד את הכתבות שנוחות להם, בלי להתמודד עם הנושא ותוך התעלמות משקיפות ציבורית חשובה.
חיל הים מאוד מסוגר וממעט לשתף במידע בכסות של ביטחון מידע. באופן הזה הם מצליחים להתחמק מההתמודדות עם הביקורת, כשהציבור לא יודע באמת מה קורה בבסיסים ובספינות של חיל הים כמו שזה קורה מול חיל האוויר, אמ"ן ויחידות נוספות, שחלקן לא פחות מסווגות.