תחקיר שבוצע במערך מסווג של צה"ל אחרי מבצע "שומר החומות" וקטעים מתוכו הגיעו לידי מערכת mako פז"ם, קובע שהצבא הציג בתקשורת "תמונת מצב מנותקת מציאות מבצעית" שפגעה בתפקוד היחידות ובאמון הציבור בצה"ל, פגיעה ששימשה את האויב כנגדו.
עוד מצביע התחקיר על פערים מודיעיניים משמעותיים, שמנעו מהצבא לעמוד בציפיות שיצר בכל הקשור לפגיעה במערך הנ"ט והרקטות של הארגונים בעזה, כמו גם בראשי הטרור ברצועה.
במהלך השבועות שאחרי מבצע "שומר החומות" התקיימו ברחבי צה"ל תחקירים ביחידות ומערכים שהיו שותפים למבצע, באוגדות ובמפקדות הראשיות.
התחקירים נתנו דגש להכנות והמוכנות של הצבא למבצע, לתהליך הלמידה תוך כדי המבצע וכמובן, ללקחים ליישום מיידי. לאחר מכן, ב-26 ליוני נערך פורום למידה מטכ"לי לסיכום מבצע "שומר החומות", שהיה לחלק עיקרי בתהליך התחקור והלמידה הצה"לי.
כעת אנו חושפים כאן את הביקורת הפנימית הנוקבת שעולה מהתחקיר, שהגיעה ממערך מסווג בתוך צה"ל. התחקיר המדובר זכה לכותרת "מבצע שומר החומות – ביצועים ומודיעין אופרטיבי" ורובו אסור בפרסום.
סעיף 33 בתחקיר מתייחס ל"פער מבצעי חמור ביכולות הפגיעה במערכי הרקטי, נ"ט, צלפים", זאת לטענת מחברי התחקיר בשל מחסור חמור בחומר מודיעיני. המשמעות היא, שבניגוד לפרסומים שהיו טרם המבצע בדבר יכולות צה"ל, העובדה היא שהצבא לא הצליח לחשוף את רוב משגרי הרקטות ולאתר את חוליות הטרור, בדגש על מנהיגי חמאס עזה.
זאת הסיבה שהחלו להתפרסם דיווחים של הצבא על חיסול מפקדי גדודים ופלוגות ובחלק מהמקרים אפילו לא חיסול שלהם, אלא רק על הפצצת ביתם. "מחקר מודיעיני לסוגיו לא סיפק את המענה הנדרש כפי שנקבע", נכתב עוד בתחקיר, מידע שאמור היה לשמש "לצורך נפח אש יעיל". הכוונה היא שלמערכי האש של צה"ל, בהם מטוסי ומסוקי קרב, תותחים, טילים ועוד, לא היה את המודיעין שיאפשר פגיעה במטרות.
מה שעוד עולה בתחקיר הוא שלמרות הפרסומים של דובר צה"ל במהלך המבצע על השמדת בורות שיגור וחיסול חוליות נ"ט, בשום שלב נפח האש הרקטי לעבר יישובי הדרום לא ירד וגם חוליות הנ"ט הצליחו לשלוט על גזרת הגדר.
לראייה, האירועים בהם טילי נ"ט שוגרו לעבר כוחות שנחשפו לזמנים מאוד קצרים ולפעמים שניות בודדות. בהתחשב בזמן ההפעלה של משגר נ"ט, הכנות לשיגור ועוד, מתקבל הרושם שחוליות השיגור מצאו הזדמנויות לפעול מבלי שנחשפו על ידי מערכי האיסוף השונים של צה"ל.
"הערכת היתר בתקשורת חדרה לשורות צה"ל"
סעיף 38 בתחקיר קובע כי: "פערי תמונת המודיעין כפי שהתגלו לא עלו טרם המבצע". בשנה שקדמה למבצע פורסמו באמצעי התקשורת כתבות רבות מפי מקורות בצה"ל, שביקשו להאדיר את יכולות האיסוף כדי להעביר מסר מאיים לארגוני הטרור בעזה ומסר מרגיע לתושבי ישראל. מהתחקיר עולה הרושם שאותם מסרים לא עמדו במבחן התוצאה.
הדבר הזה משמעותי מאוד ואף גרם לפגיעה בצבא עצמו, כפי שעולה מסעיף 51 בתחקיר: "הערכת היתר של הכרת תמונת המודיעין", נכתב בסעיף זה, "כפי שהייתה באופן גלוי (בתקשורת) חדרה גם לשורות צה"ל ויצרה ביטחון מדומה בקרב גורמי הפיקוד והפעלת האש".
מדובר באמירה נוקבת שבאה מתוך צה"ל, לפיה הערכות מופרזות שהפיץ הצבא השפיעו על החשיבה של המפקדים בשטח, שחשבו שיש להם עליונות גדולה יותר על ארגוני הטרור ממה שבאמת הייתה להם.
בסעיף 55 נכתב איך השפיעה אותה הערכת מצב מוטעית על אמון הציבור ומוטיבציית האויב: "הערכת היתר של תמונת מצב מנותקת מציאות מבצעית כפי שהפיצו גורמי צבא בכלי התקשורת, גרמה לכדי תחושות קשות בקרב הציבור הכללי עד כדי פגיעה באמון". בהמשך סעיף זה נכתב גם כי: "מצב נתון זה פגע ביכולות הצבא הווה עתיד בשל הניצול של היריב את המצב ותחושות הציבור".
אכן אחרי מבצע שומר החומות היו תחושות קשות בקרב הציבור הישראלי לאור התוצאות שצה"ל הציג, דבר שחוזר על עצמו בכל המבצעים האחרונים. מהתחקיר עולה שארגוני הטרור ברצועה מנצלים את התחושות בקרב אזרחי ישראל כדי לייצר תמונת ניצחון.
לא ברור לאילו רמות פיקוד הגיע התחקיר של אותו מערך מסווג, בצבא נערכו כאמור שורה ארוכה של תחקירים ולא כולם הגיעו לסדנה המטכ"לית, אלא רק חלק מהם או סיכומי תחקירים שנעשו.
בכל אופן, מדובר בתחקיר חשוב גם בשל המקום בו נוצר, וגם כי מדובר בתמרור אזהרה שמופנה כלפי פנים על ידי אנשים מהתחום, ולא כביקורת חיצונית שלפעמים אינה מבוססת.