בבוקר חודש יוני התעורר סרן אדהם רעד, מפקד מעבר קוניטרה בממוקם בין ישראל לסוריה, למשמע חילופי ירי. קבוצת מורדים הצליחה להשתלט על המעבר האסטרטגי מצדו הסורי ולהניס את כוחות אסד ששלטו במעבר, למעשה, מיום הקמתו. כמעט כמו כל עניין אחר בסוריה של שנים אלו, גם כאן לא נרשמה יציבות. שש שעות בלבד אחרי השתלטות המורדים, כבשו כוחות אסד באש כבדה את המעבר מחדש. העימות, מאות מטרים מהגבול הישראלי בלבד, אומנם לא היווה איום על כוחותינו, אך ממחיש את הסכנה הממשית הקיימת מידי יום במעבר שבצידו השני, לית דין ולית דיין.
מעבר קוניטרה הוא מעבר הגבול היחיד בין ישראל וסוריה, אשר נפתח לפעילות בחסות כוחות האו"ם בשנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים. המעבר בין המדינות האויב הוא אינו עניין של מה בכך, כמו שהסביר מפקד המעבר היוצא, סרן אדהם רעד. "המעבר נהיה מעבר פעיל אשר משמש אוכלוסייה אזרחית וסחורות בין שתי מדינות האויבות, ועבד במתכונת זו עד 2011, תחילת המהפכה בסוריה", הסביר מפקד המעבר.
התנועה במעבר – אינטרס לאומי
סרן אדהם הוא האיש שחי את המעבר בכל יום: העבודה עם האוכלוסייה האזרחית, הכוחות הזרים והצלב האדום. בכל ימות השבוע הוא מפקד על המעבר שמשרת בעיקר את אנשי האו"ם שעוברים בין שני הצדדים. נוכח המצב בסוריה בשנתיים האחרונות, היקף הסחורות ההומניטאריות ירדה בצורה משמעותית. מעברי סחורות התפוחים פחתו וכך גם הסטודנטים הדרוזים מרמת הגולן שיצאו ללימודים בסוריה.
"בסופו של דבר, זהו אינטרס של מדינת ישראל. במקום שאותה אוכלוסייה תגדל טרוריסטים, ניתנת להם ההזדמנות לגדל רופאים ועורכי דין שחוזרים לארץ משכילים ועובדים במדינה. ישנו גם אינטרס חקלאי, כשעודף התפוחים יוצא מהשוק הישראלי ושומר על רף גבוה של סחורות מהקיבוצים", הסביר מפקד המעבר.
לאחר השנתיים הראשונות בתפקיד, הדברים השתנו בגזרה כולה. המצב במזרח התיכון קיבל תפנית עם תחילתו של מה שכונה ״האביב הערבי״. אזרחי סוריה יצאו לרחובות והמצב הסלים במהרה. הגבול הסורי, שנחשב קרוב ל-40 שנים כגבול השקט במדינה, הפך בן לילה לגבול של אי ודאות. "במזרח התיכון כל המציאות השתנתה. גם המעבר עצמו, הנחשב לשקט. המלחמה שהחלה הפכה את הגבול פחות שקט כבר ב-2011 וחדירת מאות הפלסטינים ביום הנכסה הביאו להבנה שהמצב הוא כבר לא אותו הדבר". אותו מקרה של פריצת הגדר על-ידי האזרחים הסורים היווה את נקודת המפנה שלאחריה צה"ל התחיל בשינוי התפיסה הביטחונית שעבדה בצורה כל כך טובה במשך 40 שנים.
מיד לאחר המקרה, קיבלו בצה"ל את ההחלטה על בניית גדר הגבול החדשה אשר מגיעה לשלבי סיום בימים אלה. מדובר בגדר מסיבית ורבת אמצעי זיהוי שכבר הספיקה להוכיח עצמה בגבול הדרום. כך השתנתה גם תפיסת ההגנה עם חידוש תעלות הנ"ט, הוספת תצפיות ואמצעי איסוף לאורך הגבול.
גם כוחות האו"ם הבינו את הסיטואציה. אותה תנועה וחציצה חשובה של האו"ם בין המדינות, שהייתה בעבר חופשיה ובטוחה, הפכה למסוכנת. מה שהיה ״סיור קל״ בין המדינות הוא היום שיירה מאובטחת וממוגנת ובשנה האחרונה החליטו לנטוש כוחות משלוש מדינות שונות את רמת הגולן, כשהאחרונים היו האוסטרים לפני מספר חודשים. מציאות כמו לפני שנתיים בה היו חוצים אלפים מדי שנה כבר לא אפשרית, והיום מדובר בבודדים בלבד.
נותנים סיוע לכל אזרח שמגיע למעבר – ללא הבחנה בשיוך ארגוני
"הגבול לא נשאר אותו גבול", מדגיש מפקד המעבר היוצא. "אותה האוכלוסייה שמגיעה אלינו לקבלת סיוע רפואי היא אותה האוכלוסייה שרואה במדינה שלנו מדינת אויב וזו סיטואציה מסובכת. למרות זאת, אנו נותנים סיוע רפואי לאותם אזרחים שמגיעים כפצועים לגדר, מבלי הבחנה בשיוך ארגוני" הדגיש מפקד המעבר.
למרות ההיערכות של הכוחות, החשש מאי הוודאות קיים באוויר הצפוני כל העת. בצה"ל אמנם, מאמינים כי לסורים אין כל סיבה לפתוח בחזית עם ישראל, אך זליגת הפצמ"רים מהצד הסורי מעסיקה מאוד את הכוחות בשטח. "המלחמה היא בתוך סוריה וקשה לי להאמין שהסורים מעוניינים בתקיפה בישראל לאור המצב שם. אין להם את היכולת לפתוח בעוד חזית נגד גורם שלישי. לעומת זאת, יש חששות לגבי הצד הסורי. יש חשש כל הזמן – זה תפקידנו. כך אנו ערוכים תמיד לכל תרחיש", הסביר סרן רעד.
ומה לגבי עתיד המעבר? זאת רק ימים יגידו. "כל עוד המשטר בסוריה הוא משטר אסד, המעבר ימשיך לפעול עקב האינטרס הכלכלי וההומניטארי. במידה ואסד ייפול, אני מעריך שהמעבר יסגר, לפחות לזמן מסוים – עד שצה"ל יבין מה קורה בצד השני ומי נגד מי. רק אז יתקבלו החלטות. גם המציאות לגבי חיילי האו"ם תאלץ להשתנות ויתכן שפעילותם תצטמצם״.