למרות אזהרות ואיומים של המערב, בצפון קוריאה שוגר לפני שבוע טיל שהיה אמור להגיע לחלל. הצפון קוריאנים טענו שהטיל נושא לוויין אזרחי לחלל, אולם במערב חוששים שהשיגור הוא מסווה לניסוי בטיל בליסטי בין-יבשתי. הניסוי הצפון קוריאני נכשל והטיל התרסק אחרי טיסה של 120 קילומטר אבל דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, הודיע ש"המעשה הפרובוקטיבי של קוריאה הצפונית מאיים על הביטחון באזור ומפר את החוק הבינלאומי. אמנם המעשה אינו מפתיע, בהתחשב בדפוס ההתנהגות האגרסיבי של פיונגיאנג, אולם כל פעילות טילים מהמדינה הזאת מהווה דאגה לקהילה הבינלאומית".
לא עבר שבוע, והעולם התבשר כי דרום קוריאה הציגה טיל שיוט חדש ש"מסוגל לפגוע בכל מתקן, בכל מקום בצפון קוריאה". לא הספקנו לעכל את הידיעה הזאת, וכבר למדנו שהודו ביצעה ניסוי מוצלח בטיל חדש, שנועד להגיע לטווח של 5,000 קילומטר – מה שמכניס את סין ואירופה לטווח הטילים ההודי. לכל זה יש להוסיף את ההתעוררות הכלכלית צבאית של הדרקון הסיני בשנים האחרונות, הפחד היפני וכמובן האינטרס האמריקאי באזור. אז מה קורה במזרח אסיה? ועד כמה העולם צריך לחשוש?
בריתות היסטוריות
נדמה כי בתקופה האחרונה ישנה התעוררות גיאופוליטית באזור מזרח אסיה, כאשר כל צד מושך לכיוון האינטרסנטי שלו. באזור הזה ישנן מספר מעצמות כלכליות נחשב לנפיץ מכמה סיבות: מדינות האזור לא מפסיקות להתחמש והן אינן מוציאות מכלל אפשרות מלחמה בכדי לפתור סכסוכים. באזור לא מעט נקודות חמות בעיקר האי הקוריאני שמחולק לצפון הקומוניסטי ולדרום הדמוקרטי. לזה יש להוסיף גם את ים סין הדרומי שנחשב למשאב כלכלי ועוד.
"יש התעוררות באזור כבר כמה שנים", אומר לפז"ם ד"ר יורם עברון, עמית מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וחבר סגל החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. "יש שני הגורמים עיקריים להתעוררות הצבאית באזור. הראשון זאת עלייתה של סין, שגורמת לחשש בקרב המדינות באזור". ואכן כבר תקופה ארוכה שסין מתעצמת מבחינה כלכלית, וגם בנושא הצבאי היא מצמצמת פערים. בשנים האחרונות הסינים סגרו עסקאות נשק במיליארדי דולרים ורכשו מערכות נשק מתקדמות כמו מטוסי קרב מסוג סוחוי 27, סוחוי 33, ספינות, טילים ועוד.
"הדבר השני", ממשיך ד"ר עברון, "זה פעולות ההתחמשות של צפון קוריאה, שנובעות מחשש קיומי של השלטון שם. אלה תופעות שונות אבל בסופו של דבר התוצאה המצטברת של שתיהן זה גם מרוץ חימוש אזורי או לפחות התחלה של מרוץ כזה וגם עצבנות שקיימת באזור". צבא צפון קוריאה אינו המתקדם שבצבאות העולם אך יש לו 1.2 מיליון חיילים שמגובים ב-8 מיליון חיילי מילואים. לדרום צבא קטן יותר – רק 650 אלף חיילים – אך הוא נחשב למתקדם יותר ולא פחות חשוב, נתמך על ידי ארצות הברית.
לדברי ד"ר עברון המשטר הסיני הוא הקרוב ביותר לצפון קוריאני אבל הפעולות הצבאיות של צפון קוריאה לא נעשות בתאום מלא עם הסינים ובוודאי לא בתמיכה שלה. "הרבה פעמים הסינים לא רואים עין בעין עם ההנהגה הצפון קוריאנית, אבל אין להם ברירה אלא לגבות אותם או לפחות לא לפעול נגדם. זה מגיע מתוך קשרים היסטוריים והסתכלות אסטרטגית; אין לסינים שום עניין שהמשטר הצפון קוריאני יקרוס, זה יכול לערער בצורה משמעותית את היציבות באזור, דבר שלסינים אין שום אינטרס שיקרה. לכן הסינים לא יעשו שום דבר שיסכן את יציבות המשטר הצפון קוריאני".
ארה"ב vs סין: מי חזקה יותר?
שחקן מרכזי נוסף במזרח אסיה הוא כמובן צבא ארצות הברית. "זהו הגורם החזק ביותר והמשמעותי ביותר שעומד מול הסינים", מסביר ד"ר עברון. "ההתעצמות של צבא סין וחוסר היציבות בחצי האי הקוריאני הסיטה את הדגש האסטרטגי למזרח אסיה. אם עד לא מזמן מוקד ההסתכלות של ארה"ב מחוץ לבית היה אירופה, היום המוקד עבר למזרח אסיה וחלק משמעותי מהפריסה העולמית שלהם נמצא באזור".
עיקר הנטל הצבאי מוטל על הצי השביעי של חיל הים האמריקאי. הצי האדיר הזה כולל 60,000 חיילים, בין 50 ל-60 ספינות מלחמה ואספקה ובהן היהלום שבכתר, נושאות המטוסים שעל סיפונן יש לצי 350 מטוסים מסוגים שונים. הצי השביעי מתאמן באופן קבוע עם דרום קוריאה, יפן וטייוואן.
לדברי ד"ר עברון, מה שמגביל את מרוץ החימוש של מדינות מזרח אסיה זה הנוכחות האמריקאית. "כל עוד הם שם, ליפן ולדרום קוריאה אין סיבה להתחמש, יש להם את מטריית ההגנה האמריקאית". זה הזמן להודות לאמריקאים – אין לדעת מה היו עושות דרום קוריאה ויפן אילולא הם היו במקום, ואיך המדינות האחרות באזור היו מגיבות לכך.
גם רוסיה, וייטנאם ומלזיה במשחק
ד"ר עברון מתאר אזור רווי בסכסוכים צבאיים. "באזור ישנה תחושת איום גוברת, גם של דרום אסיה. יש התחמשות של הודו שנמצאת בדרום שבמידה רבה היא תגובה לעלייה של סין. מבחינת הודו זה לא איום מידי אבל בהחלט גורם שצריך להיערך מולו".
הענק הסיני פועל בשתי חזיתות משמעותיות מאוד – בגבול המזרחי סין גובלת בחצי האי הקוריאני ומיד אחרי זה ביפן. אזור בעייתי בגלל צפון קוריאה. בצד המערבי היא גובלת בהודו ופקיסטן, "שגם זה אזור מאוד חם, בין השאר בגלל הנוכחות האמריקאית באפגניסטן. סיבה נוספת זה המצב הרעוע בפקיסטן והמתח בין ההודים לפקיסטנים שגם שם יש יריבות היסטורית והתנגשות של אינטרסים. מה שכן בשנים האחרונות הן נזהרות שההתנגשות בניהן לא תצא משליטה בגלל היכולות הגרעיניות".
קשה לדבר על שיתוף פעולה ותאום בין המדינות משום שכל אחת מהן פועלת על פי אינטרסים ברורים, אולם לדברי ד"ר עברון ניתן לחלק את האזור לסוג של מחנות – וכאן נכנס שחקן משמעותי נוסף לזירה: רוסיה. "ישנו המחנה של ארה"ב, דרום קוריאה, יפן ובמידה מסוימת טייוואן. מולם יש את סין, צפון קוריאה ושחקן נוסף שגאוגרפית נמצא שם זה רוסיה, שגם לה אינטרסים אזוריים ומחלוקות טריטוריאליות עם יפן".
אזור נוסף שגורם ללא מעט מתיחות באסיה נמצא בדרום. "אחד האזורים הבעייתיים זה ים סין הדרומי, שם קיימות מחלוקות טריטוריאליות קשות על זכויות כלכליות בין סין, וייטנאם, מלזיה, הפיליפינים ועוד".
בכל התסבוכת הזו בקשנו מד"ר עברון תשובה לשאלה לא הוגנת, לאן בעצם צועד האזור המורכב הזה שיכול להכניס את כל העולם למלחמה – ומה צופן לנו העתיד. "קשה לדעת לאן האזור הזה צועד כי ישנו נעלם גדול שזה צפון קוריאה. אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה כי חלק גדול מההתפתחויות באזור תלוי במדינה זו שאינה ניתנת לחיזוי. סין לא מעוניינת בשום פנים ואופן בעימות צבאי, לא עם ארה"ב ולא עם אף אחד – מהבחינה הזו סין היא כוח מתסיס אך גם מרסן. יש להניח שהיא תנסה, עד כמה שהיא יכולה, לרסן את צפון קוריאה. ים סין הדרומי יישאר אזור עימות אבל זה די יפתיע עם זה יעבור לפסים צבאיים. ולבי חצי האי הקוריאני... הכול יכול לקרות. עימות שיפרוץ שם יכול לפרוס מעגלים שלא ניתן לחזות איפה הם יסתיימו".