לארטילריה תפקיד מכריע במלחמה של רוסיה באוקראינה. רבים מפצועי המלחמה נפגעו מירי תותחים או רקטות. ניצחונות ותבוסות - משני הצדדים - נקבעו במידה רבה על ידי המשקל והדיוק של פגזים שנורו לעבר האויב. מערכת הארטילריה 270M האמריקאית נחשבת לאחד הנשקים החזקים בשימוש צבא אוקראינה.
בסדרה של ראיונות בלעדיים עם העיתון האוקראיני "קייב פוסט" במהלך פעולות מבצעיות שהתקיימו בחודש ינואר, חיילים וקצינים מאחת היחידות המובחרות באוקראינה, חטיבת התותחנים ה-107, מתארים את ניסיונם בהפעלת מערכת ה-M270, ולהשתמש ברקטות שלה כדי לפגוע בריכוזי כוחות צבא רוסי, מפקדות ומרכזי תחמושת.
הפגישות עם חטיבה 107, נעשו בליווי תקשורתי של הצבא האוקראיני. המרואיינים ביקשו מהכתבים להשתמש בשמות בדויים כדי להגן על זהותם. "אנחנו מבינים שזו אחריות גדולה, ושיש לנו תפקיד חשוב במלחמה", אומר המפקד, סגן אלוף דמיטרי סופרוניוק, "לכל משימה שאנו מבצעים יכולה להיות השפעה מכרעת, ומסיבות רבות אין לנו אפשרות לטעות". הקצין ביקש מקייב פוסט לא לפרסם את מיקום היחידה, מספר משגרי ה-M270 שנצפו ומספר החיילים ביחידה.
בזמן שהראיון מתקיים, סופרוניוק ואנשיו נמצאים בעמדה חשאית ביער. רוב החיילים נשארים מחוץ לטווח הראייה במסתורים תת-קרקעיים. בינתיים, רכבי אספקה באים והולכים במהירות, טלפונים ניידים כבויים ומערכת לוויין Starlink נמצאת במצב המתנה כברירת מחדל. חיילים בבונקר התקשורת מחליפים הודעות על תדלוק וחימוש מחדש, בעקבות תקיפה שהתרחשה באותו בוקר, של בניין שסביר להניח שהכיל הרבה לוחמים רוסים.
קצינים בחטיבה 107 סיפרו שהתקיפה בבוקר "התנהלה כשורה", אך ציינו שהפרטים מסווגים. "למעשה, העבודה שלנו מאוד שגרתית ושיטתית. אנחנו מקבלים כמה קואורדינטות יעד, נוסעים לאתר שיגור ייעודי, יורים את הרקטות שלנו ואורזים מהר. אז אנחנו חוזרים או הולכים למקום אחר", אמר המפעיל, ולרי טומשנקו.
13 מערכות כאלה מופעלות בסך הכל ככל הנראה בכל הצבא האוקראיני. הן נתרמו על ידי בריטניה, צרפת וגרמניה. "מפעיל M270 כמעט ולא ישן באותו מקום לאורך זמן", אומר טומשנקו, "מכיוון שמפקדי הצבא שומרים על כלי נשק יקרי ערך אלו בתנועה כל הזמן ובתקווה הרחק מעיני סיורי הצבא הרוסי".
מעצב האתרים שמפגיז את הרוסים
טומנשקו, מעצב אתרי אינטרנט שהתגייס בתחילת המלחמה, הוא אחד מכמה עשרות לוחמים בחטיבה 107 שנבחרו בחודש מאי לנסוע לבריטניה, כדי ללמוד כיצד להפעיל את ה-M270. מדובר במשגר שהוא רכב משוריין שמצליח לשאת כמות של פי שתיים רקטות ארוכות טווח מאשר משגר ה-"HIMARS" המפורסם.
ה-M270 הוא נשק מלחמה קרה במקור, כשהרעיון היה לירות מטח של רקטות לא מונחות הנושאות תחמושת נ"ט לכיוון כללי של שיירות טנקים סובייטים או צפון-קוריאניים. ראשי הנפץ היו מפזרים "גשם" של מיני-פצצות שפגעו בכל מה שנמצא בטווח.
בשנים האחרונות היצרנית "לוקהיד מרטין" פיתחה את GMLRS (או בהרחבה The Guided Multiple Launch Rocket System) - רקטה בקוטר 227 מ"מ המשתמשת בהנחיית GPS. הרעיון, בזמנו, היה למנוע נזק נרחב בתקיפות, למה שנקרא "בלתי מעורבים".
בידיים האוקראיניות, ה-GMLRS מעניק למפקד סופרוניוק ואנשיו את היכולת לבחור בניין בודד או בסיס לוגיסטי במרחק של 80 ק"מ מהם, ויש סיכוי סביר לרקטה הנושאת 91 ק"ג של חומר נפץ לפגוע בחלון ספציפי שיבחרו.
ביולי ואוגוסט אשתקד, צבא אוקראינה השתמש בעשרות טילי GMLRS כדי לפגוע ובסופו של דבר להרוס קטע של גשר מעל נהר הדניפרו באוקראינה. כך הם "חתכו צוואר בקבוק" לוגיסטי קריטי עבור החיילים הרוסים בעיר חרסון שנכבשה אז.
כלי תקשורת בארה"ב ואירופה מדווחים כי רקטה ממערכת M270 עולה בין 400 ל-500 אלף דולר. סופרוניוק אומר ששאלה גדולה שעליו לענות היא לא רק אם זה בטוח לשלוח אנשים לעמדת ירי, אלא האם המטרה שלהם שווה חצי מיליון דולר. שיקול נוסף הוא קרבת המטרה למבנים אזרחיים.
M270 firing GMLRS. Probably somewhere in the east. #Ukraine pic.twitter.com/XPrjpbwvZF
חיילים וקצינים סיפרו כי עד שהפיקוד העליון של הצבא החליט להתקדם ממשגר ה-Smerch למשגר ה-M270 האמריקאי, חטיבת 107 תורגלה ביסודיות בשיגור תקיפות רקטות לטווח ארוך, וההסתגלות למערכת הנשק של נאט"ו הייתה קלה למדי.
טומשנקו מסביר כיצד מדריכים בריטים מיומנים ומערך הבקרה החכם של המערכת הפכו את האימונים לפשוטים. סופרוניוק שיבח את מעצבי המשגר. "באמת, ההבדל בין ה-M270 ל-Smerch הוא יום ולילה", מציין סופרוניוק. "זה כמו להשוות בין ז'יגולי (מכונית קטנה מהתקופה הסובייטית הידועה באיכות המכנית הירודה שלה) ללמבורגיני".
על פי הדיווחים ביום בו ביקרו הכתבים בעמדות לוחמי החטיבה, הם רשמו פגיעה מדויקת במבנה בעיר סולדר שבו דווח על 20 הרוגים שכירי חרב רוסים מ"קבוצת וגנר", אך אין אישור רשמי לכך שאכן נהרגו מהתקיפה של לוחמי החטיבה או בתקיפה אחרת.
