כשמדינות רוצות לדבר אחת עם השנייה, המנהיגים שלהן מרימים טלפון אחד לשני, נפגשים או מתקשרים דרך שגרירים ומברקים (כן, זה עדיין קיים, בדוק). אבל לא פעם קורה שמדינה רוצה להעביר למדינה אחרת – לאו דווקא כזאת שמנהלת איתה קשרים דיפלומטיים - מסר חד-משמעי. איום מפורש או לפחות הפגנת שרירים שתפקידה להרתיע. "זהירות, לא כדאי לך לנסות אותי, תראי כמה גדולה אני". כזה.
את זה כבר עושים בעזרת כלי נשק. לא תקיפות אלא פעולות באוויר או אפילו סתם תרגיל צבאי מתוקשר או פריסה של כוח צבאי מרשים. דוגמה חיה לסגנון הדיבור הצבאי קיבלנו ממש בשבועות האחרונים מאזור המזרח הרחוק, מגבול רוסיה המערבי - ואפילו מסר ישראלי בתרגיל יווני.
אגב, בלי קשר, תדלקנו באוויר
בשנה האחרונה היינו עדים ללא מעט ניסויי גרעין וטילים של קוריאה הצפונית. פיונגיאנג מגבה את הניסויים המתוקשרים בסרטוני תעמולה, שהאחרון שבהם הראה איך צבא קוריאה הצפונית משמיד נושאת מטוסים של ארה"ב. בתגובה, ארה"ב שלחה לאזור את כמה חתיכות ממטוס הקרב הכי טוב שלה - החמקן F-22. זה נעשה בליווי מעט תמונות וסרטונים, אבל מעולם לא נאמר במפורש "קלוט את זה, קים ג'ונג-און".
חלק מניסויי הטילים של קים כוונו לעבר יפן. הטילים נפלו במים הטריטוריאליים של היפנים ובחלק מהמקרים עברו מעל יפן ונפלו למי האוקיאנוס, אבל האיום היה ברור. כאילו בלי קשר, אבל ממש לא במקרה, ארה"ב פרסמה שמטוסי F-35B -החמקנים של המארינס שמוצבים באוקינאווה, יפן - ביצעו משימת תדלוק אווירית ראשונה מעל מי האוקיינוס השקט. גם פה המסר היה ברור, וניתן לקשר אותו לסרטון הקוריאני המאיים להשמיד נושאת מטוסים: המסר היה "אנחנו יכולים להשמיד אותך גם בלי נושאת מטוסים". סוכנות הידיעות יונאפ הקוריאנית אפילו ציינה במפורש ש"תדלוק אווירי כזה של מטוסי החמקן מאפשר להם להיות באוויר זמן ממושך, ולבצע משימות איכותיות באזור קוריאה".
אם כבר קוריאה, בכל פעם שקים ג'ונג-און מאיים להשמיד את השכנה מדרום, במערב משחררים עוד ידיעה ועוד סרטון מתרגיל צבאי נרחב. משהו שכולל הרבה מאוד טילים, טנקים ופיצוצים. כך נחשף לאחרונה שחוץ מחמקנים, ארה"ב שלחה לאזור מפציצים אסטרטגיים מסוג B-2 ו-B-52 שמסוגלים להפיל הרבה מאוד טונות של פצצות.
השפה הזאת אהובה מאוד על האמריקאים, שנוהגים לשלב במשפט נושאות מטוסים. בכל פעם שיש מתיחות באזור הזה או באחרים, הצי האמריקאי מפרסם ידיעה על נושאת מטוסים שמסיירת באזור. והרי חוץ מהמטוסים שיש על סיפונה, מדובר למעשה בכוח ענק שכולל גם ספינות טילים וצוללות. אחת לכמה חודשים, ולפעמים שבועות, זה עולה גם בהקשר של יחסי ארה"ב ומעצמה אחרת: סין.
הסינים מביעים מחאה חריפה אחרי כל סיור אמריקאי כזה, ומצד שני שולחים בעצמם סיורים של מטוסי קרב מתגרים. אם זה לא מספיק כדי להבהיר את הנקודה, הסינים נוהגים גם לשלוח מסרים שנראים בדיוק כמו ספינות מלחמה.
ושהמלחמה תישאר קרה
לא רק באסיה מדברים נשקית שוטפת: במסגרת שובה של המלחמה הקרה נוהגות מדינות המערב לדבר באותה שפה עם הרוסים, ואלה מצדם לא נשארים חייבים. בשבועות האחרונים החלו אלפי חיילים מארה"ב, בריטניה ומדינות מערביות נוספות לקיים תרגילים צבאיים שונים בפולין ובמדינות הבלטיות, ממש על הגבול של אמא רוסיה. כדי שאף אחד לא יפספס את המסר, לא צריך מרגלים כדי לגלות מה נשלח לשם: המשלוח נעשה בליווי צמוד של כלי תקשורת ופרסומים רשמיים. פרסומים שהבליטו את הארסנל שהגיע לאזור ובעיקר את הטנקים, הטילים, מטוסי הקרב ואיכות הכוחות. בין השאר דובר על כמעט 3,000 פריטי ציוד צבאי שנשלחו רק למדינות הבלטיות, שם יש חשש אמיתי מפלישה רוסית.
אין ספק שמדובר בהליכה על הקצה. "מדינות אירופה צריכות להיות מאוד זהירות כשהן מציבות את עצמן בין ארצות הברית ורוסיה. כדאי שיראו מה קרה לאוקראינה שעשתה בדיוק את זה", אמר פרופסור ג'ון וולש, פרשן פוליטי, שהזהיר כי הזרמה של ציוד צבאי לאזור עשויה לעודד מדינות קטנות שינסו לעורר קונפליקטים בין וושינגטון למוסקבה.
ביוני האחרון יצאו מדינות המערב לתרגיל הכי גדול שלהן ליד הגבול הרוסי מאז 1989. כ-31,000 חיילים של נאט"ו - אמריקנים, בריטים ופולנים - ערכו תרגיל צניחה בפרברי העיר טורון. לצד החיילים הוצנחו גם כלי רכב, וחלק מהצנחנים (כמו למשל אלה של המוטסת ה-82, שחלקים ממנה נשלחו בימים אלה לסוריה) הגיעו לצניחה בטיסה ישירה מארה"ב על מטוסי C-17. בדרך הם עשו לא מעט תדלוקים אוויריים, וחוץ מהעובדה שזה נשמע משהו די מגניב להשתתף בו כחייל, אין מסר יותר ברור מזה לדב הרוסי.
גם מטרות התרגיל נועדו להעביר מסר. מטרת הכוח הייתה לאבטח גשר בנהר ויסטולה, וחוץ מהצנחנים השתתפו בו עוד 31 אלף חיילים מ-19 מדינות נאט"ו. הכל כאמור צולם ולווה באמירות על כך שהתרגיל נועד לאמן ולבחון את שיתוף הפעולה "מול איומים מהאוויר, מהים ומהיבשה". הפולנים, שחשים מאוימים מהצד הרוסי מסיבות היסטוריות כמו גם אקטואליות, הוסיפו כי "התרגיל אישר שאנחנו יכולים לסמוך על ידידותינו שיכולות לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי ולהיות כאן תוך שעות", כפי שאמר הגנרל הפולני מירוסלב רוז'נסקי.
רוסיה מגדירה את נוכחות כוחות נאט"ו סמוך לגבולה כאיום ביטחוני חמור. דמיטרי פסקוב, דוברו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר שהתרגיל בפולין "אינו תורם לאווירה של אמון וביטחון ביבשת". העניין הוא שגם הרוסים לא ממש תורמים לביטחון היבשת, וגם הם יודעים להעביר מסרים חדים וברורים.
רוחות הרפאים של פוטין
כשרוסיה ניהלה את המלחמות שלה בשנים האחרונות, באוקראינה ובשאר הרפובליקות של מה שהיה ברית המועצות, היא עשתה זאת לרוב בדרך סודית. כלומר, תמיכה שקטה בכוחות פרו-רוסיים או שימוש בכוחות של צבא רוסיה שהסתירו את זהותם. "אנשים ירוקים קטנים", כינו אז את רוחות הרפאים של הצבא הרוסי.
אבל כשהרוסים החליטו ללכת על מבצע בסוריה, הם עשו זאת בכל הכוח - ובניגוד להרגלם דאגו לצלם את הכוח בדרכו ובנחיתתו מכל זווית אפשרית. המסר למערב, וזה מתקשר גם למצב באירופה ובאוקראינה, היה שיש בוס חדש באזור וכדאי להיזהר ממנו.
בכל פעם שהרוסים שלחו לסוריה מערכת נשק חדישה -ממטוסי הקרב ועד סוללות הנ"מ הכי מתקדמות שלהם, ה-S-300 וה-S-400 - הרוסים דאגו לפרסם את זה. די ברור שלמורדים אין מטוסי קרב באזור, אבל מי שיש לו קלט את המסר.
כדי להפגין את המעורבות הגדלה שלהם במזרח התיכון, הרוסים פרסו גם כוחות מיוחדים בגבול מצרים-לוב. מצד אחד טענו הרוסים ש"אין כוחות מיוחדים של הצבא הרוסי בסידי בראני (לוב)", כפי שאמר דובר משרד ההגנה, איגור קונשנקוב. אבל מנגד, בכירים אמריקאים טענו שפריסת כוחות רוסיים בלוב עשויה להיות חלק מניסיון של מוסקבה לסייע למפקד הצבא הלובי הלאומי, ועל הדרך להגביר את ההשפעה שלהם באזור.
ופוטין לא מסתפק בהשפעה שלו על אזור המזרח התיכון. מאז שהחל לחזק את עוצמתה הצבאית של רוסיה, הוא דאג להפגין שרירים גם במערב אירופה וכמעט עד לחופי ארה"ב. מפציצים בעלי יכולת גרעינית ומטוסי קרב רוסיים החלו לסייר באופן תדיר סמוך לגבול הנורבגי, השבדי והממלכה הבריטית; כל סיור שכזה יורט על ידי מטוסי המערב, מה שפורסם כקונטרה-מסר. אחד לכמה סיורים כאלה דווח גם על "פעולות חסרות אחריות" שביצעו הטייסים הרוסים, פעולות שכמעט הביאו להתנגשות, ונראה שנעשו במכוון כדי להעביר מסר של כוח. פרסום התמונות מהמקרים האלה לא השאיר הרבה מאוד מקום לדמיון.
במקרים אחרים, מטוסי קרב רוסיים חלפו קרוב לספינות מלחמה ונושאות מטוסים של ארה"ב ואף ביצעו יעפי צלילה לעברן. כל פעולה כזאת גררה חילופי האשמות בין הצדדים ובעיקר איומים. כשמטוסי סוחוי Su-24 טסו לכיוון ספינת הטילים האמריקאית "דונלד קוק" בים הבלטי, גורם אמריקני טען ש"זו הפעולה האגרסיבית ביותר שנעשתה בזמן האחרון". גורם צבאי אחר הצהיר ש"אנו מודאגים מאוד מהתמרונים הלא בטוחים והלא מקצועיים של הרוסים".
התגובה האמריקנית לא איחרה להגיע: זוג מטוסי F-22 נשלח לחופי הים השחור, סמוך מאוד לאוקראינה, לחצי האי קרים ולרוסיה. בארה"ב הדגישו שהצבת המטוסים נועדה להציג את עוצמת התמיכה של ארה"ב בפני חברות נאט"ו באזור הים השחור, וגם מול רוסיה שהקימה באזור כוח צבאי עצום.
יש מטוסים שמדברים עברית
שפת הכוח והמסרים הצבאיים לא שמורה רק למעצמות הגדולות. גם האיראנים והמדינות שסובבות אותם, כולל ישראל, נוהגים להחליף מסרים בדמות תרגיל צבאי או סיור מוטס ומצולם.
בחודש פברואר האחרון השתתפו לא פחות מ-20 מדינות אסלאמיות בתרגיל "רעם הצפון" שהתנהל בסעודיה. התרגיל היה אמור לאותת לטהרן, על רקע העימות בין המדינות והמצב בסוריה, שגם הם יודעים לדבר את שפת הכוח.
הערכות לא רשמיות דיברו על מספר מטורף של 350 אלף חיילים שהשתתפו בתרגיל, ואיתם הרבה מאוד מטוסי קרב, טנקים, נגמ"שים, טילים ותותחים. בסוכנות הידיעות הסעודית נאמר ש"התמרון הזה משקף את הרצון של המדינות המשתתפות לשמור על הביטחון והיציבות באזור". בפרשנות שלנו זה אומר, "אתם האיראנים תירגעו ואנחנו לא נשלח עליכם את הכוח הזה".
גם לנו הישראלים יש במה של כבוד במסרים הצבאיים המאיימים. זה קרה לא מזמן, כשצוות של חדשות 2 הוזמן על ידי דובר צה"ל להצטרף לפעילות של צוות יחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות) מעבר לגדר הגבול עם סוריה, סמוך למוצב נטוש של האו"ם שהמורדים השתלטו עליו. משימת הכוח כפי שפורסם בכתבה הייתה לתצפת ולאסוף מודיעין בעומק השטח הסורי, והמטרה של צה"ל כאן הייתה מאוד ברורה: להעביר את המסר שאנחנו רואים ועוקבים אחרי כל מה שקורה בשטח של המורדים.
מסר זהה עבר בכתבות דומות ותרגילים מיוח"צנים היטב של צה"ל - וגם כשמערכת "קלע דוד", משלימת שכבות ההגנה מפני טילים לצד כיפת ברזל והחץ, נכנסה לשירות מבצעי. צה"ל לא נוהג לפרסם יותר מדי מידע על אמצעי לחימה חדשים שהוא מכניס לשירות; לרוב זה קורה כשרוצים להעביר מסר לאויב, "תראו מה יש לי". זה קרה גם אחרי שרכשנו את מטוסי ה-F-15I רעם וה-F-16I סופה, שלפי פרשנים ביטחוניים נועדו להוציא לפועל תקיפה על אתרי הגרעין באיראן אם לישראל לא תהיה ברירה.
מדינת ישראל יודעת להעביר את ההודעות הלא ממש סמויות הללו גם כשהיא משתתפת בתרגילים בינלאומיים. אחד מהם מתנהל ממש בימים אלה ביוון: מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי מדמים תקיפות משותפות עם טייסים יוונים, אמריקאים ואפילו ערבים מאיחוד האמירויות. אבל מה שיותר מעניין הוא שהם מדמים גם תקיפות של סוללות מדגם S-300 שהיוונים מפעילים, ובמקרה אלו גם הסוללות שמאיימות על טייסינו בסוריה ואולי יאיימו עליהם גם באיראן.
בשורה התחתונה, כולם מדברים את שפת הכוח. רוב הזמן זה באמת עוזר ומונע עימותים צבאיים, משאיר אותם קרים. מצד שני, ומפני זה מתריעים המומחים, בני אדם עושים טעויות. ההליכה הזו על הקצה יכולה להדליק בקלות את המלחמה הבאה. די שמטוס אמריקאי ייפול המקום הלא נכון, או שרוסי יגזים בתנועות שלו, והמלחמה הקרה תתלהט. מספיק שקצין זוטר לא יבין מה הוא רואה מול העיניים ויגיב באופן לא נכון, והנה אנחנו במלחמה שאולי תהפוך לעולמית. בואו נקווה ששום דבר כזה לא יקרה לפני שכולם יידעו פשוט לשבת סביב שולחן, ולדבר באשכרה מילים.