יוני 1954. ערפל כבד שורר בגבול ישראל-לבנון. רחמים חדד מפקד יחידת המסתערבים הראשונה של משמר הגבול חוצה את הגבול לצד הלבנוני יחד עם כמה לוחמים בהם סגנו סלמאן חמאד, כשהם דוהרים במכונית אמריקאית יוקרתית ממוגנת של נשיא המדינה, יצחק בן צבי, שתרם אותה ליחידה לביצוע משימות חשאיות בעומק האויב.
חדד ואנשיו נטמעים היטב בשטח במשך כמה ימים וממתינים במארב ללכוד מרגלים וחוליות מחבלים שתכננו לאסוף מודיעין בישראל ולבצע פיגועים ביישובי צפון הארץ. הם חמושים באקדחים ומכשיר קשר על גופם למקרה חירום. את צימאונם בחום הכבד מרווים במי מעיינות ונחלים ובמעט אוכל שלקחו עמם.
לפתע מבחין חדד בחוליית מחבלים שנעה לכיוון ישראל. הוא מדווח על כך במכשיר קשר למפקד פלוגה ח', תת ניצב לוין שאחראי על הגזרה. תנ"צ לוין פורס כוח לוחמים לאורך הגבול וכעבור שעה הם לוכדים את המחבלים המופתעים, שהגיעו עם תחמושת רבה לבצע פיגוע ראווה בישראל. בכמה מוקדים המסתערבים נתקלים בירי מחבלים לעברם ומחסלים אותם לאחר קרב קצר.
"יחידת המסתערבים של משמר הגבול מנעה פיגועים רבים בישראל ולוחמיה סייעו ללכוד מרגלים רבים מלבנון שהגיעו לאסוף מודיעין בישראל ולפגוע בביטחון המדינה", מציין ההיסטוריון של מג"ב, ד"ר טל משגב, בשיחה עם mako.
מג"ב היה אחראי על גבול לבנון משנת 1953 ועד שנת 1978. "אלו היו לוחמים חדורי מטרה ומוטיבציה להגן בגופם על המדינה כשהם מסכנים את חייהם ושוהים בשטח בתנאים קשים ביותר", ממשיך ההיסטוריון. "ההישגים שלהם היו יוצאי דופן וחלק מהמבצעים שלהם נותרו בחלקם חשאיים עד היום".
השבוע נפטר ניצב רחמים חדד ז"ל, שהיה לדמות אגדית המעוררת השראה בקרב לוחמי מג"ב עד היום, כששיטות הפעלת הלוחמים שהגה נלמדות עדיין בבית ספר למסתערבים. חדד, בן 87 במותו התגייס למג"ב בשנת 1953 ושירת במגוון תפקידים בכירים: ראש מחלקת מבצעים, סגן מפקד מג"ב צפון ומפקד מג"ב צפון.
את שירותו הצבאי עשה כלוחם בצנחנים ומאוחר יותר השתתף בפעולות תגמול נועזות ביותר בעומק האויב שביצעה יחידה 101 בפיקודו של מאיר הר ציון לחיסול קיני מחבלים ('פדאיון') שביצעו פיגועים בישראל.
לאחר מכן התגייס למג"ב ושירת כקצין צעיר בפלוגה ח' שכאמור התפרסה לאורך הגבול עם לבנון ותפסה את כל הגזרה.
הימים היו ימי מארב פרוע: מבריחי זהב, סיגריות, סחורות ונשק פעלו באזור, לצד עשרות חוליות מחבלים ומרגלים שחדרו מלבנון לעומק ישראל וביצעו ביישובי הצפון פיגועים קשים מאוד, שגבו חיי אדם רבים.
שיחה צפופה בחודש יוני
תנ"צ לוין הבין שכדי להילחם במרגלים וחוליות מחבלים מלבנון, צריך להקים יחידה שוברת שוויון שתיתן מענה הולם ותסייע לסכל את הפיגועים.
בחודש יוני 1954 הוא מזמן אליו לשיחה צפופה את שני הלוחמים הכי טובים בפלוגה: רחמים חדד וסלמן חאמד מכפר סג'ור, ומטיל עליהם את המשימה להקמת יחידת המסתערבים הראשונה מאז קום המדינה (יחידה דומה פעלה בפלמ"ח).
לוין נותן שם ליחידה: 'מבצע פרטיזנים' ומאפשר לשניים לפעול ביד חופשית בשטח ולקבל החלטות עצמאיות על פי שיקול דעתם.
(חשיפה ראשונה של פקודת "מבצע פרטיזנים", מסמך שהיה סודי ביותר)
חדד וחמאד מגייסים לשורות היחידה עוד 16 לוחמים יהודים דוברי ערבית ובני העדה הדרוזית. הם התאמנו בתוואי שטח בגליל ובצפון, הקפידו על הופעה חיצונית שתאפשר להם להיטמע באוכלוסייה ערבית מבלי לעורר חשד. את הבגדים הביאו מהבית.
חדד שנולד בלוב ושירת בצנחנים וב-101 דיבר ערבית שוטפת וכך שאר המסתערבים. "הוא היה כבר מנוסה בתחום", מסביר ההיסטוריון ד"ר משגב. "לחם מול חוליות מחבלים וכך גם חאמד. באחד המקרים כשלאחד הלוחמים לא הייתה כאפייה או ששכח אותה, חדד וחאמד לקחו מפת שולחן לבנה ועקל ואלתרו לו כאפייה. הייתה ערבות הדדית ואחוות לוחמים".
המסתערבים בפיקודם של חדד וחמאד היו נכנסים לשטח לבנון עם כלי רכב משטרתי. לא עם רמת ביצועים של 4X4 כמו היום אבל קצת דומה במבנה, כדי שיוכלו לתמרן בתוואי השטח הקשה.
הם לקחו עימם אוכל לשבוע ימים ומכשיר קשר וכמובן אקדחים ורובים קצרים. המטרה שלהם הייתה לנוע בקלילות בשטח בלי ציוד רב. בכמה היתקלויות המסתערבים חיסלו מחבלים רבים אבל בשלב מסוים, הבינו שהם זקוקים לכלי רכב ממוגן כדי לבצע משימות מורכבות יותר בשטח האויב.
באותם ימים רק לנשיא יצחק בן צבי היה רכב אמריקאי ממוגן, מסוג Studebaker Lark. "בין הנשיא למג"ב היו יחסים מדהימים". ציין ד"ר משגב, "הוא למעשה אימץ את מג"ב. הגיע לאירועים רבים של החיל, הזמין לביתו וללשכתו לוחמים כאות הוקרה על פועלם למען המדינה ובמותו על ארונו היה משמר כבוד של מג"ב".
כשהפיקוד הבכיר פנה לנשיא לתרום את מכוניתו לשלושה חודשים לצורך פעילות מבצעית של היחידה, הוא נענה בחיוב ללא היסוס.
כך, חדד ומסתערבי מג"ב נסעו ברחבי לבנון עם מכונית הנשיא בן צבי והעבירו מידע על חוליות מחבלים שנעו לכיוון ישראל וחוסלו על ידי לוחמי מג"ב, שארבו להם בנקודות מסוימות בגבול.
המסתערבים העדיפו פעמים רבות שלא לבצע היתקלויות מיותרות בשטח לבנון, כדי לא להיחשף ולהעביר מידע און ליין לפיקוד הבכיר, כדי שימתין למחבלים ולמרגלים ויפתיע אותם.
חדד והמסתערבים ישנו באוהלים מאולתרים בשטח כשכל יום הם נעים ממקום אחד לשני כדי לא להתגלות. "זו יחידה שהלוחמים היו לבד בשטח כמעט ללא גיבוי והיו להם יכולות אלתור מדהימות שסייעו להם לשרוד מבלי להיחשף על ידי האויב", מוסיף ההיסטוריון.
הלוחמים ששיטחו את העקומה
המסתערבים ראו בחדד דמות של מנהיג והם סמכו עליי בעיניים עצומות. עוד על דמותו מספר ד"ר משגב כי היה חכם ומחושב מאוד, דבר שליווה אותו לכל קריירת השירות שלו. "לוחמי היחידה אז היו פסיפס אנושי ייחודי שמלווה עד היום את מג"ב".
היחידה פעלה במשך כשמונה חודשים וכאשר עקומת הפיגועים ירדה בזכות לוחמיה, היא פורקה והם הוחזרו לפעול במסגרת פלוגה ח', שהייתה אחראית גם על גזרת בקעת הירדן. לדברי ד"ר משגב, היחידה הוקמה מראש לתקופה קצובה.
השבוע חדד הובא למנוחות. סגן מפכ"ל המשטרה, ניצב אלון אסור ספד לו: "משטרת ישראל נפרדת היום מניצב שהצעיד וליווה אותה בתפקידי מפתח לאורך שירותו", ציין ניצב אלון בהספד. "בפועלו ומעשיו הוכיח באמצעות כוח רצון ועבודה קשה שניתן להגיע הכי רחוק שאפשר".
עוד אמר סגן המפכ"ל: "חדד היה אחד הלוחמים הגדולים והנערצים שהיו במג"ב, פיקד על אירועים רבים, הקים את יחידת המסתערבים הראשונה במשמר הגבול אשר מנעה פיגועים רבים באזור הגבול עם לבנון. התנדב להוביל כל פעולה והיה גם מפקד וגם חבר".
את דבריו חתם במילים: "חדד שייך לדור המייסדים של משטרת ישראל, בנה בידיו את המשטרה וסלל עבורנו את הדרך. אנחנו במשטרה מודים לו ומעריכים אותו מאוד. יהי זכרו ברוך".