מדינת ישראל סופרת בתוך שבוע וחצי 11 נרצחים בשלושה פיגועים קטלניים. התחושות בקרב הציבור קשות מאוד וישראל כפי שזה נראה, זהו גל הטרור החמור ביותר מאז שנת 2015 מבלי שהתקבלה התראה מודיעינית מוקדמת. לשב"כ יש כמובן זכויות רבות בסיכול של מאות פיגועים בכל שנה. ידוע שתמיד יהיה המפגע שיצליח לחדור את המסננת, אולם שב"כ צריך לעשות בדיקה יסודית, אשר תענה על לא מעט שאלות קשות סביב החלק שבאחריותם בתקלה המודיעינית החמורה.
בניגוד למפגע מבאר שבע, גם בחדרה וגם בבני ברק מדובר בחולייה של מחבלים עם מעגל של סייענים, שהתארגנו לצורך הפיגוע והשיגו נשק, כשלכולם כמעט יש רקע ביטחוני. כל אינדיקציה שכזו הייתה אמורה לעלות על הרדאר של רכזי השב"כ. בעיקר הפיגוע בבני ברק, שם מדובר על מחבל פלסטיני שיצא מאזור עיר הנמצאת תחת כיסוי מודיעיני קפדני של שב"כ.
מבחינת הרקע של המחבלים, חלקם נחשדו ואף הורשעו בניסיון להצטרף לדאעש, או תמיכה בארגון הטרור. המחבל מבני ברק, דיא חמראשה, היה פלסטיני שהורשע בסחר באמל"ח. לכן הם היו אמורים להיות תחת מעקב של שב"כ, בטח פלסטיני שהיה אסיר ביטחוני ונכנס לישראל כשב"ח. מנגד, חשוב לציין שבשטחי הגדה יש עשרות אלפי אסירים ביטחוניים לשעבר, כך שלא ריאלי לשלוח חוליות מעקב ואף לא לעטוף אותם ביכולות טכנולוגיות.
האינדיקציות עליהן שב"כ לא עלה
אם נבחן את הפיגוע בבני ברק, ניכר שהמחבל היה מיומן באופן יחסי בהפעלת נשק. ידע לתפעל, לכוון ואף להתגבר על מעצורים שהיו לו ולהמשיך לירות. אין ספק שהוא התאמן בירי, כלומר מצטרפת פה עוד אינדיקציה, עליה שב"כ אמור היה לעלות.
אותו מחבל השיג רובה M-16 ונכנס לישראל כשב"ח. דבר כזה דורש תיאום מול סייען, גם העברת כספים. מדובר בנורה אדומה בוהקת, שצריך לברר בתחקיר של השירות. לזירת הפיגוע המחבל הגיע יחד עם שני סייענים, כלומר מעגל שותפי הסוד גדול יותר ושוב, היה אמור לעלות ברדאר של שב"כ.
הדברים נכונים ברובם גם למחבלים שביצעו את הפיגוע הקטלני בחדרה (המחבל מב"ש היה מפגע בודד קלאסי). שניהם מוכרים מתחום עבירות הביטחון שהשיגו נשק, תיאמו ביצוע של פיגוע וככל הנראה שגם להם היו עוד שני סייענים לפחות. ככל שפעילי הטרור מבצעים יותר פעולות, שמעגל שותפי הסוד שלהם גדול יותר, כך יש יותר אינדיקציות, עליהן שב"כ אמור לעלות כגוף מודיעין וסיכול.
בשב"כ ערים לליקויים שצפו בהמשך לפיגועים ובאופן לא רשמי, אומרים כי יפעלו לחקירת הפיגועים והסיבות שהביאו לאותן תקלות חמורות. הביקורת אינה חדשה והיא המשך לאירועי "שומר החומות", כאשר לא נראה שהופקו לקחים מאז.
ישנה טענה כי שב"כ חלש ולא נמצא בישובים של ערביי ישראל, אולם שב"כ נמצא שם מאז ומעולם, גם בקרב הבדואים שבנגב. נכון שהעבודה המודיעינית מול אזרחים בעלי תעודת זהות כחולה מורכבת יותר, אולם לא מדובר בבעיה חדשה וככל שזו קיימת, כבר היה צריך לחשוב על פתרון.
שב"כ, חשוב לציין, מסכל כ-500 פיגועים קשים בכל שנה. הכוונה היא רק לפיגועי ירי, מטענים או חטיפות. המשמעות היא שאין גל טרור כי אם מלחמה של ממש, שמעולם לא הפסיקה ונבלמת על ידי אנשי השב"כ שפועלים ימים ולילות לשם כך. גם את זה כדאי לזכור, כחלק מתמונת המציאות המאוד מורכבת בישראל.