הגאות והשפל: שינויי הכוחות בציי העולם

ב-2011 לא התחלק המזל באופן שווה בין ציי העולם. בעוד שקיצוצים בתקציבי ההגנה פגעו בחילות הים האירופאיים – ובעיקר באלה של בריטניה, איטליה ויוון – הרי שבדרום-מזרח אסיה אנחנו עדים להתעצמות צבאית ימית משמעותית. בין שני הקטבים הללו ניתן למצוא את חיל הים האמריקאי, שעל אף קיצוצים תקציביים צפויים, ימשיך להחזיק כנראה ביתרון על פני כל הציים האחרים.

אירופה שוקעת? הציים מתכווצים

לפי האתר Defence IQ, בשנה חולפת עברו רוב ציי אירופה לתהליך של הקפאה או קיצוץ בתקציביהם, מה שהוביל להחלשת הכוח הצבאי הימי האירופאי ככלל. על אף שהמדינות האירופאיות החברות בנאט"ו הצליחו להפיל את שלטונו של הרודן הלובי מועמר קדאפי, הרי שהמאמץ שפעילות זו גבתה מהכוחות הימיים על מנת להשלים את המשימה היה כביר. כדוגמא לכך אפשר להביא את נושאת המטוסים שאיטליה הסיגה ממבצעיה בשל העלויות הגבוהות.

אין לערער על הישגי המצור הימי על לוב, ובייחוד על כוחה של צרפת, שפרסה לצורך העניין כוחות ימיים גדולים; אבל התמונה הכוללת מצביעה על עובדה ברורה: הכוחות הימיים של אירופה נמצאים תחת לחץ גדול, וזה עוד לפני שמרבית הקיצוצים יושמו.

אולי יש להסיק משהו מהקיצוצים המשמעותיים בכל הקשור לחילות הים: יכול להיות שהציים פשוט נמצאים במורד סדר העדיפויות? אפילו בריטניה, מדינה שתמיד הציבה את הכוח הימי במרכז האסטרטגיה הביטחונית שלה, בחרה לכפות קיצוצים כבדים במיוחד על חיל הים המלכותי. הקיצוץ היה מיידי, וכלל הסגת נושאת מטוסים, צמצום ציי המשחתות והפריגטות והקטנת הכוחות הימיים ההתקפיים. הקיצוץ הבריטי כלל צמצום של שמונה אחוזים מתקציב הביטחון, שפגע בעיקר בחילות הים והאוויר.

דוגמא הפוכה היא הממשלה ההולנדית, שהקפידה לשמר את יכולות חיל הים שלה, פחות או יותר, וזאת על אף שצבאה ספג לא מעט קיצוצים, מהחמורים באירופה. בין השאר, קוצצו מחצית ממטוסי ה-F-16 של חיל האוויר ההולנדי. כששמים אוניות, צוללות ומשחתות מול מטוסים – מדובר בהחלטה אמיצה למדי.

המזרח הרחוק: התעצמות מוגברת

בסין, בהודו, ביפן ובאוסטרליה – המשחק שונה לגמרי. כל המדינות הללו עסוקות דווקא בהעצמת או בשדרוג כוחותיהן הימיים, הן מבחינת איכות והן מבחינת כמות.

סין פועלת כנראה מתוך התחושה כי העוצמה הימית שלה צריכה להתאים לעוצמה הכלכלית שלה; בין השאר, היא השיקה השנה את נושאת המטוסים הראשונה שלה. מגבלותיה ויכולותיה של נושאת המטוסים הזו, שנחשפה במפתיע, כבר נדונו עד תום. מה שבטוח הוא שהיא כנראה חזקה יותר מבחינה סימבולית מאשר מבחינה צבאית. לפי דיווחים שונים, המטרה של הסינים היא להכניס לשימוש מבצעי שתי נושאות מטוסים נוספות עד סוף העשור. סין גם מחזיקה במה שצפוי להפוך בקרוב לצי הצוללות הגדול בעולם.

כנראה בתגובה להתעצמות הסינית, שאר מדינות האזור לא נשארות חייבות ובילו גם הן את שנת 2011 בפיתוח משמעותי של חילות הים שלהן. אוסטרליה עוסקת בכך באופן מואץ במיוחד מאז הושקה ב-2009 תכנית מתאר להרחבת כוחה הימי, בעלות שעשויה להגיע לכ-30 מיליארד דולר בעשור הקרוב.

יפן ממשיכה גם היא במגמת המודרניזציה וההתרחבות של צייה, על אף שהיא עדיין מלקקת את פצעי אסון הצונאמי. בחודש מארס היא השיקה נושאת מסוקים, כלי השיט הכי קרוב לנושאת מטוסים שהיה ברשותה מאז מלחמת העולם השנייה.

גם הודו נמצאת במרוץ, ומחזיקה בתוכנית התחמשות משמעותית, אם כי זו עשויה להיתקל במכשולים בדמות עיכובים ובעיות האופייניים לתעשייה הצבאית במדינה.

ארה"ב: הצי החזק בעולם, שניצב בפני כמה החלטות קשות

חיל הים האמריקאי הוא החזק ביותר בציי העולם, ובהפרש גדול. אבל העובדה הזאת לא אומרת שהוא לא נדרש להתמודד עם אתגרים ובחירות קשות, ובראשם הקיצוץ המסיבי הצפוי בתקציב הביטחון. הקיצוץ הזה צפוי להוביל להוצאת כלי שיט מהמערך, הטלת מגבלות על פריסת הכוחות בגזרות השונות והאטת רכש של צוללות. בתוך כך, תכניות שונות הנחשבות למשמעותיות בכל הנוגע לעתידו של הצי האמריקאי נתקלות באחרונה בבעיות שונות, מנהלתיות ומבניות בעיקרן, מה שמדאיג הן את האסטרטגים האמריקאים והן את היצרנים בתעשיות הצבאיות.

ואם הקיצוצים בתקציב צפויים – הרי שקיצוצים במחויבויות הבינלאומיות הענפות של ארה"ב כנראה ישארו על כנם. בין השאר, מדובר בפעולות נגד טרור ופיראטים באפריקה, וכן בפעילות הגנתית (כך על פי המקורות הרשמיים) באסיה, באוקיינוס השקט - האזור שלדברי אובמה דווקא לא יושפע מהקיצוצים, ומהווה מוקד לאתגרים הקרובים. אם ההתעצמות הצבאית הסינית מדאיגה מישהו, הרי שהמישהו הזה הוא ארה"ב. בעיקר חוששים שם מהספינה הסינית החדשה נגד טילים בליסטיים, הראשונה מסוגה בעולם, והן מהיכולת ההולכת וגדלה של צי הצוללות הסיניות.

יש מומחים שיטענו כי כמו תמיד, הקודקודים הצבאיים משדרים דאגה מוגזמת, בעיקר משיקולי תקציב. כך או כך, עדיין מדובר באתגר המשמעותי ביותר שצפוי לארה"ב מבחינת עליונות צבאית ימית ביובל הקרוב.

מאזן הכוחות יתהפך?

ייתכן שכבר עכשיו אפשר לזהות את הטרנד העיקרי של המאה שלפנינו: מצד אחד ציים אירופאיים שמתכווצים להם, מצד שני הצי הסיני המתעצם, ומצד שלישי חיל הים המשמעותי בעולם, שמטה את משקלו לאזור אסיה בתגובה. האם מה שצפוי לנו הוא התחזקות במזרח, למול היחלשות הכוח המערבי המסורתי? רק הזמן יגלה.

>> שליטי הים: הציים הגדולים של מדינות הים התיכון

• צבאות