קונפליקטים אלימים בין מדינות הם דבר מוכר מאוד בבאזר המזרח תיכוני שבו אנו חיים. אחד מאותם קונפליקטים אכזריים במיוחד מתנהל כיום בסוריה, שעל פי גורמי אופוזיציה במדינה נספרו שם כבר 30 אלף הרוגים. לא מעט תאריכי יעד נתנו לסיום מלחמת האזרחים הזו ועדיין הנשיא הסורי, בשאר אל אסד, מצליח לנהל את המשבר ביד רמה.
עתה, נראה שמשתנה חדש נכנס למשחק הדמים, זאת לאחר סדרה של התנגשויות בין הצבא הטורקי לסורי. האישור לצאת למלחמה שנתן הפרלמנט הטורקי לנשיא טורקיה ארדואן, אחרי נפילת פגזים סוריים בטורקיה, עלול לשנות את זירת הלחימה ואולי את האזור כולו. השאלה הגדולה היא מה יקרה כאשר שני הצבאות יעמדו אחד מול השני. מצד אחד נמצא צבא טורקיה שנחשב לשישי בגודלו אולם עסוק גם הוא במלחמת גרילה ולאחרונה עבר סדרה של טיהורים. מהצד השני נמצא הצבא הסורי עם ציוד מיושן מותש מלחימה אבל עדיין עם כמה קלפים שיכולים להפתיע.
צבא סוריה: חלש בהתקפה, חזק בהגנה
לא מעט מכות כואבות ספג הצבא הסורי במהלך מלחמת האזרחים שפרצה לפני יותר משנה וחצי. טנקים רבים פוצצו במארבים נועזים, מסוקים ומטוסים הופלו ולא מעט קצינים וחיילים ערקו משורותיו. ולמרות כל זה מדובר בצבא חי ובועט ובנוסף חשוב לציין שלא כל היחידות שלו משתתפות בלחימה.
הרבה לפני פרוץ המלחמה נחשב הצבא הסורי למיושן וזאת למרות הסד"כ המרשים מהבחינה המספרית. על פי המכון למחקרים אסטרטגיים לסורים יש כמות נכבדה של 4,800 טנקים, אולם רק 3,700 פעילים ומרביתם ישנים מדגמי T-62 ו T-72. הסורים מפעילים יותר מ-3,700 קני תותח ומשגרי רקטות וכ-260 אלף חיילי חי"ר כשכולם מאורגנים ב-12 דיביזיות. חיל האוויר הסורי מפעיל על פי המכון 350 מטוסי קרב רובם בני 30 שנה ויותר, כמו המיג 23 והמיג 21. יש מעט מטוסי מיג 29 ששווים ברמתם למטוסי ה-f-16, אבל זאת בתנאי שמי שמפעיל אותם מיומן מספיק.
למרות שמדובר בצבא מותש ומיושן יש לסורים כמה קלפים שנחשבים לחזקים, כמו למשל מערך הגנה האווירי שנחשב לצפוף ומסוכן, כפי שלמדו שני טייסים טורקים שמטוס הפנטום שלהם הופל מול עיר הנמל לטקיה. לסורים יש יותר מ-200 סוללות נ"מ שכוללות טילים כמו SA-8 לטווחים קצרים, SA-6 שנחשבים לישנים אך קטלניים. מערכות חדישות יותר שנמצאות במערך הסורי כוללות את פנציר S-1, מערכת משולבת של טילים ותותחים שככל הנראה הפילה את מטוס הפנטום הטורקי. מבין כל המערכות ה-SA-17 נחשב למטריד ביותר בשל הטווח הארוך ויכולות המעקב הגבוהות. בסד"כ הסורי ניתן למצוא עוד אלפי תותחי נ"מ.
בעיה נוספת שיכול הצבא הסורי להעמיד בפני הטורקים זו זרוע הטק"ק (טילי קרקע-קרקע) שמסוגלת לפגוע כמעט בכל מטרה, כולל באנקרה הבירה. צבא סוריה מפעיל אלפי רקטות של 220 מ"מ ו-302 מ"מ, כמו גם כמה מאות טילי סקאד. ברמה הטקטית לסורים כמות אדירה של טילי נ"ט מסוג קורנט (שפגעו בלא מעט טנקים של צה"ל בלבנון) ודגמים נוספים. וגם בזירה הימית ניתן למצוא טילים קטלניים, כמו ה-C-802 שהצליח לפגוע ב-2006 בסטי"ל של חיל הים.
הצבא הסורי אומנם נחשב למיושן ומפולג אך הוא יכול לגרום לאבדות קשות במקרה והטורקים ירצו לפלוש. בחינה של הסד"כ מלמדת שיכולות התקיפה של הסורים דלות אך מתאזנות עם יכולות ההגנה גבוהות למדי. חשוב להדגיש שמתוך 12 דיביזיות שיש לסורים, רק שליש משתתפות בלחימה הקשה בערים.
צבא טורקיה: כנראה שינצחו, אך במחיר כבד
מצד אחד מדובר בצבא בעל סד"כ גדול שנחשב לשישי בעוצמתו בעולם עם מיליון חיילים. יש להם ניסיון מבצעי רב והחיילים מקבלים אימון איכותי שכולל תרגילים משותפים עם צבאות ברית נאט"ו. למרות כל זה הצבא הטורקי עסוק גם הוא במלחמת גרילה קשה נגד המחתרת הכורדית וכמעט בכל יום נהרגים חיילים טורקים במסגרת הסכסוך ארוך השנים. בממוצע נהרגים בכל שנה 100 חיילים. גם מבית ספג הצבא מספר מהלומות, בעיקר במה שניתן לכנות כ"טיהורים" שנעשו בשורותיו. כחלק מביסוס מעמדו הכניס הנשיא הטורקי ארדואן לפחות 300 קצינים לכלא, חלקם בכירים. רבים אחרים העדיפו לעזוב את הצבא אחרי שהאסלמיסטים עלו לשלטון, דבר שללא ספק פגע בכשרות הצבאית.
היהלום שבכתר הטורקי הוא ללא ספק חיל האוויר שמפעיל יותר מ-200 מטוסי קרב מסוג F-16. לצידם טסים בשמיים כ-150 מטוסי פנטום ששודרגו על ידי ישראל. לטורקים יש גם מסוקי קרב רבים מסוג קוברה והם מפעילים כמות גדולה של מטוסים ללא טייס, גם הם מתוצרת ישראל. בעתיד מתכנן החיל הטורקי להצטייד במטוסי החמקן מסוג F-35.
גם השריון הטורקי לא נשאר מאחור ומתוך 2,800 טנקים 800 הם מסוג לאופרד 2, טנק גרמני מתקדם. ישנם עוד 1,000 טנקים מסוג M-60 ששודרגו גם הם על ידי ישראל והותקנו בהם מערכות מתקדמות. חיל התותחנים הטורקי מפעיל כ-1,600 קני תותח אך הם מצוידים גם בכמה סוללות MLRS. גם הטורקים מפעילים טילי נ"ט מסוג קורנט ובנוסף יש בידיהם כמה מאות טילי נ"ט מסוג מילאן וטאו.
בעוד שחיל הים הסורי כמעט שלא פועל ונחשב מיושן גם ביחס לצבא הסורי, לטורקים יש את אחד מחילות הים הגדולים באזור. הצי הטורקי מפעיל 20 ספינות טילים ויש להם את צי הצוללות הגדול ביותר באזור שכולל 14 צוללות מתוצרת גרמניה. הטורקים מפעילים זרוע נחתים שנחשבת לאיכותית עם כמה אלפי חיילים אותם ינחיתו על החוף כ-50 נחתות מסוגים שונים.
בצבא הטורקי מרגישים מאוד בטוחים ביכולתם ובכלי התקשורת אף הצהירו גורמים שונים כי הם יכולים, במקרה של פלישה לסוריה, להגיע לבקעה – אזור הסמוך לגבול סוריה-לבנון – תוך 30 דקות. מה שמצביע על היכולת של הטורקים לחצות את כל סוריה ללא כל בעיות. הצבא הטורקי בנוי בצורה התקפית ויש לו ניסיון רב בלחימה בזירות כמו עירק ובמקומות נוספים במסגרת האו"ם. בחינה של הסד"כ מלמדת שלהצהרות הטורקיות יש קבלות אולם למרות שישנו סיכוי גבוה שהטורקים ינצחו במערכה אפשרית, כנראה שהניצחון יושג במחיר כבד.
סיפור מורכב עם זווית ישראלית
למרות ההצהרה של ארדואן "אנו לא מעוניינים במלחמה אך אנו גם לא רחוקים ממנה", הסיפור הרבה יותר מורכב. גם האישור לפלישה של הפרלמנט הטורקי נראה יותר כמו הצגה מאשר תכנית רצינית; מעולם לא נדרש אישור של הפרלמנט, גם לא כאשר פלשו הטורקים לעירק בכדי להילחם בכורדים. טורקיה הבהירה לא פעם שברצונה להתערב במלחמת האזרחים הסורית אולם היא תעשה את זה רק בהסכמה בין לאומית – הסכמה שנבלמת כבר תקופה ארוכה בשל הווטו הרוסי-סיני.
לארדואן יש בעיה נוספת בדמות הציבור הטורקי שמתנגד לתמיכה בצבא סוריה החופשית. ההתנגדות הזו מגיעה בעיקר בגלל כמות הפליטים הסורים, 700 אלף שצפויים עד סוף השנה, שגורמים לדברי רבים לאי יציבות ופוגעים בכלכלה המקומית כמו גם בביטחון. הטורקים יודעים שכחלק מהמאבק אסד יפעיל לחץ כבד על המחתרת הכורדית שתבצע פעולות כואבות מתוך הבנה שצבאו אינו מסוגל להתמודד עם הצבא הטורקי. הסורים סייעו לא מעט למחתרת זו וירצו לגבות את החשבון במידה וירגישו צורך.
וכמובן שאי אפשר לסיים בלי הזווית הישראלית. פלישה טורקית יכולה לגרום לאסד להרגיש שהוא עם הגב לקיר מה שאולי יגרום לו להצית את האש ברמת הגולן. מהלך כזה עלול מצד אחד להצית את האזור כולו אך מהצד השני להוריד את הלחץ מהסורים. גם למורדים וגם לטורקים יהיה מאוד קשה לפעול כאשר אסד נלחם ב"אויב הציוני" – דבר שלא יתקבל בעולם הערבי.