האיראנים מחפשים נקמה. כבר שנים ארוכות שהם סופגים מישראל מכות מודיעיניות, ולאחרונה גם מהלומות צבאיות. לא מדובר רק בתקיפה הנרחבת שבוצעה הלילה (ה') בסוריה נגד כוחות משמרות המהפכה, או בדיסקים והקלסרים שראש הממשלה נתניהו הציג לעולם בשבוע שעבר. הם זוכרים אירועים רחוקים הרבה יותר, כמו חיסולו של עימאד מורנייה וחיילים וקצינים איראניים לפני עשר שנים.
במשך עשורים שלמים הם פיתחו בשקידה את הנשק האסטרטגי שלהם, זה שבעזרתו ינקמו: הטילים הבליסטיים. במקרה שבו ההסלמה בצפון תתפתח לעימות כולל, הם צפויים לשגר אותם לעבר ישראל.
ארסנל רחב
מי שמוביל את ההתחמשות בטילים ומנהל מלחמה חשאית נגד ישראל הוא הגנרל קאסם סולימאני, מפקד גיס אל קודס במשמרות המהפכה. תחתיו פועלים מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה הגנרל אמיר עלי חאג'י-זאדה, ומוחמד אבאדי, מפקד יחידת הטילים של משמרות המהפכה, שאחראית באופן בלעדי על הטילים ארוכי הטווח של איראן.
"כבר משנות ה-90 החלה איראן לחשוב על היכולת שבאמצעותה תתקוף את האדמות הכבושות ואת המרכזים החיוניים של המשטר הציוני מאדמת איראן", כתב בספטמבר האחרון העיתונאי המקורב למשמרות המהפכה חוסין דליריאן. "יש מרחק של כ-1,100 ק"מ בין מערב איראן לישראל, ולכן טילי השיהאב הראשונים נוצרו לטווח של כ-1,200 ק"מ". מאז גדלו טווחי הטילים, כך שניתן לשגר אותם לעבר ישראל כמעט מכל נקודה באיראן.
עיצוב: סטודיו mako
אחד הטילים עם הטווח הגדול ביותר הוא "ח'וראמשהר", שנחשף בשנה שעברה במצעד הצבאי לרגל יום השנה למלחמת איראן-עיראק. לטענת האיראנים, הוא יכול לשאת מספר ראשי קרב במשקל 1.8 טון –שיכולים להרוס רחוב שלם - ולהגיע לטווח של 2,000 ק"מ. טיל נוסף הוא "שיהאב 3" המבוסס על הנודונג-1 הצפון קוריאני. הוא פותח לפני כעשרים שנה, מגיע לטווח של עד 1,900 ק"מ ונושא ראש קרב במשקל 1 טון.
לכל אלה יש להוסיף את סדרת טילי ה"קדר". במצעד צבאי שנערך בשנת 2012 הכריזו האיראנים שהצליחו להאריך את הטווח של טיל ה-"קדר-F" ל-2,000 ק"מ, עם ראש קרב במשקל 650 ק"ג. טיל אחר בסדרה, ה"קדר-S", מגיע על פי האיראנים לטווח של 1,650 ק"מ, והטיל האחרון – "קדר-H", מגיע ל-1,350 ק"מ.
למרות הארסנל המקיף, האיראנים לא נחים על זרי הדפנה וממשיכים להציג פיתוחים וחידושים כל העת. ב-11 באוקטובר 2015, הוצג על ידי שר ההגנה האיראני חוסיין דהקא טיל בליסטי חדש המונע בדלק נוזלי - "עימאד", על שמו של עימאד מורנייה. לטענת האיראנים, טיל זה יכול לשאת ראש קרב של 750 ק"ג ואף ראש קרב גרעיני, ובאמצעות אמצעי הנחייה משופרים הוא יכול לפגוע במטרות בדיוק של כ-500 מטר מטווח של 1,700 ק"מ.
יש לזכור שמאגר הטילים הרחב של איראן לא מאיים רק על ישראל – אלא גם על אירופה. טיל ה"סג'יל" - שהוכתר על ידי עיתונאי איראני לטיל "הקטלני ביותר של איראן" - שוקל כ-23.5 טון, מונע בדלק מוצק ומגיע לטווח של 2,000-2,300 ק"מ. טילי מוסודאן BM-25 שנרכשו מצפון קוריאה יכולים גם הם להגיע לאירופה, עם טווח של 3,000-4,000 ק"מ.
מצפון תפתח הרעה?
גורמים שונים בישראל מעריכים שהאיראנים ישגרו את הטילים דווקא מסוריה ומלבנון – וכפי שלמדנו הבוקר, הם צודקים. בתרחיש כזה, הם יסתפקו ברקטות לטווח קצר כמו ה"פג'ר" 3 ו-5 (45-75 ק"מ) ו"נאזעאת" (100 ק"מ), ובטילים לטווח בינוני, אותם הם מנסים להעביר כל העת לחיזבאללה ולמיליציות השונות בסוריה.
בגזרה זו יש לאיראנים את טיל ה"פאתח 110" המתקדם והמדויק שמגיע לטווח של 300 ק"מ ואת תת-הדגם שלו "ד'ואלפקאר" המגיע לטווח של 700 ק"מ, לפי גורמים איראניים. לפני מספר חודשים שיגרה איראן שבעה טילים מסוג זה לעבר מטרות דאע"ש בסוריה. הביצועים לא היו מרשימים במיוחד: רק שני טילים פגעו במטרה וכל השאר נפלו בדרך - כולל אחד שכנראה לא יצא בכלל מגבולות איראן.
מלבד אלה, בידי האיראנים גם טילי "שיהאב" 1 לטווח של 330 ק"מ ו"שיהאב" 2 לטווח של 700 ק"מ. לפי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), קיימים כיום 18 משגרים וכ-300 טילים מסוג זה – אך לפי הערכות אחרות, המספר כפול.
האיראנים מייצרים גם את רקטות ה"זלזאל" שכבר הועברו לידי חיזבאללה ויתכן שגם לידי מיליציות פרו איראניות. הן מגיעות לטווח שנע בין 160 ל-250 ק"מ ויכולות לשאת ראש קרב של מאות ק"ג. רקטת "רעד", הגרסה המשופרת שלהן, מגיעה כבר לטווח של 300 ק"מ ברמת דיוק גבוהה.
במערכת הביטחון היטיבו להתכונן לתרחיש שבו איראן תמטיר על ישראל טילים בליסטיים כבדים ורקטות. בשנים האחרונות הצטיידה ישראל במערכת רב-שכבתית להגנה מפני טילים: "כיפת ברזל" לטווח הקצר, "שרביט קסמים" לטווח הבינוני ו"חץ" לטילים בליסטיים ארוכי טווח. בצה"ל מדגישים שאין דבר כזה הגנה הרמטית, אך לפי המבצעים האחרונים אפשר להניח שמערכות ההגנה האווירית יעמדו באתגר, גם אם הן יגנו בעיקר על מתקנים אסטרטגיים. בטהרן מבינים שטיל שיפגע במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון עלול להצית עימות כולל בין הצדדים. חומרת התגובה הישראלית תיקבע, כמובן, בהתאם.