מאז החל המשבר בסוריה לצבור תאוצה לקראת דיבורים על תקיפה אמריקאית, נשיא ארה"ב, ברק אובמה, וראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון, לא מפסיקים להחליף טלפונים. נראה שהשניים מתאמים ביניהם את התקיפה, ואולי גם את התוצאות הרצויות. אבל קמרון לא לבד: הבית הלבן פרסם כי מאז פרץ המשבר אובמה ביצע לא פחות מ-88 שיחות למנהיגים בעולם. מחלקם שמע על תמיכה כזו או אחרת ומחלק אחר שמע על התנגדות.
נראה שלצד האמריקאים יתקפו גם הבריטים, וככל הנראה גם הצרפתים. בעלת ברית נוספת המתלבטת אם להצטרף ללחימה היא גרמניה, שם מתנהל ויכוח מוסרי האם מותר להם לשבת בצד. בינתיים, מאחורי הקלעים הסעודים בוחשים, מצהירים על תמיכה במורדים ולמעשה דרשו מעורבות צבאית הרבה לפני שהגז התפזר בשמי סוריה, כאשר לצדם מדינות כמו קטר ושאר נסיכויות המפרץ. מנגד, לצד סוריה נוצרה חזית מסורתית רוסית-סינית, אליהם הצטרפה בלא פחות טבעיות גם איראן. בין המתנגדות נמצאות גם לבנון ולפחות מאחורי הקלעים, על פי הניו יורק טיימס, גם מצרים.
רגע לפני שהתקיפה המתוכננת תצא לפועל, אנו משרטטים את תמונת המצב העולמית:
המדינות שתומכות בתקיפה
ארצות הברית: למרות ש-60 אחוז מהציבור האמריקאי מתנגדים לתקיפה, ארצות הברית מבצעת את תפקיד השוטר העולמי, מובילה את המהלך וללא ספק תישא בעיקר נטל הלחימה. לפי ההערכות בימים הקרובים נראה מתקפת טילי שיוט מסוג טומהוק נגד מטרות איכות סוריה וייתכן שגם הפעלה של מטוסי קרב. אתמול (ד') התפרסם שארה"ב מקרבת לאזור את נושאת המטוסים הארי טרומן, שעל סיפונה עשרות מטוסי F-18 ומטוסים נוספים ללוחמה אלקטרונית. באזור כבר נמצאות סיירות טילים וסביר להניח שגם צוללות מסתתרות במעמקים. אם תהיה גם תקיפה אווירית אזי מאוד יתכן שאובמה ירצה לחזור על מתווה התקיפה בלוב, כלומר הובלה אמריקאית בתחילת ההתקפה ולאחר מכן תפיסת פיקוד על ידי מדינות אירופה.
בריטניה: כבר אין ספק שגם הם ישתתפו בלחימה. כפי שהסביר דייויד קמרון: "אנו שוקלים תגובה מתאימה לתקיפה המבעיתה". מאחורי הקלעים היה זה דווקא ראש הממשלה הבריטי שהלחיץ את אובמה ללכת לכיוון של תקיפה צבאית. לבריטים יש מטוסי קרב שפרוסים בקפריסין ובנוסף להם ספינות מלחמה וצוללות שכבר נמצאות באזור.
צרפת: כשהתחילו הדיבורים על התקיפה נראה היה שקיים סיכוי נמוך שצרפת תשתתף בתקיפה, אך ככל שעובר הזמן הדבר נראה יותר ויותר אפשרי. נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, אמר כבר אתמול, "צרפת מוכנה להעניש את מי שקיבלו את ההחלטה לירות גז ולהרעיל חפים מפשע". הקדים אותו שר החוץ שלו שאמר יום אחרי מתקפת הגז שאם אכן נעשה שימוש בגז, "חייבים לבצע תגובה צבאית". גם לצרפתים יש טילי שיוט לא רעים ובנוסף ייתכן, תלוי באופציה שיבחרו, שנראה מטוסי קרב מסוג רפאל תוקפים בסוריה. כמו שתי המדינות הקודמות צרפת מעורבת גם היא באפגניסטן ובנוסף גם במאלי.
גרמניה: מרבית הפרשנים מעריכים כי הסיכוי שגרמניה תצטרף ללחימה קיים אך נמוך מאוד. בימים הראשונים שאחרי התקיפה אמרה דוברת הממשלה, "ממשלת גרמניה איננה רוצה פתרונות צבאיים למה שקורה בסוריה". שלשום (ג') העלה הדר שפיגל מאמר ובו שאלה שמלווה את גרמניה מאז מלחמת העולם השנייה: "האם יש לנו זכות מוסרית לשבת על הגדר?". ואף היו מי שציינו שגם מלחמה מוסרית זה מלחמה ולגרמניה אסור לשתוק כשמבוצעים פשעי מלחמה. למרות הסבירות הנמוכה ייתכן שנראה גם מטוסי קרב גרמנים או לפחות סיוע לוגיסטי, זאת מכיוון שגידו ווסטרוולה, שר החוץ, אמר שמאוד ייתכן שגרמניה תיקח חלק בתקיפה.
טורקיה: התומכת הנלהבת ביותר, שמנסה למשוך את העולם לתקיפה כבר למעלה משנה. שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטאולו, אמר לכלי התקשורת המקומיים כי טורקיה מוכנה להצטרף ל"כוחות הקואליציה בתגובתם נגד סוריה". אתמול (ד') ציין, "כל האופציות על השולחן". זה המקום לציין שבטורקיה יש בסיס גדול שמשמש גם כוחות אוויר זרים, אינצ'ירליק, ומדובר במדינה שגובלת עם סוריה מצפון. לטורקים סוללות ארטילריה רבות בגבול וחיל אוויר עם מאות מטוסי F-16 ופאנטום.
ירדן: ירדן תומכת בתקיפה בסוריה וללא ספק מייחלת לסיום המלחמה, בעיקר בגלל זרם הפליטים האדיר שהגיע לשטחה. כיום נמצאים מטוסי F-16 אמריקאים בירדן במסגרת תרגיל שהתקיים בין המדינות. בנוסף דיווחה רשת סקיי ניוז בערבית שעשרות מטוסים של חילות אוויר זרים נחתו בירדן כהכנה לתקיפה. מנגד הודיעה הממלכה שלא תתיר המראה של גיחות תקיפה משטחה.
ישראל: המדינה היחידה שבזמן המלחמה ביצעה שלוש תקיפות בשטחה של סוריה, כך על פי פרסומים זרים. בישראל השתדלו בתחילה שלא להביע דעה מלבד גינוי חריף לשימוש בגז, אולם נתניהו עצמו אמר: "אנחנו ערוכים לכל תרחיש. איננו חלק ממלחמת האזרחים בסוריה, אבל אם נזהה ניסיון כלשהו לפגוע בנו אנחנו נגיב ובעוצמה". מלבדו "גורמים" הביעו תמיכה מפורשת בתקיפה שתחזק את הקו האדום. ישראל לא תשלח כוחות לתקוף בסוריה אך מנגד אם משהו ישתבש תהיה הראשונה לחטוף.
יש עוד מדינות רבות שתומכות בתקיפה, כאשר רובן מעדיפות להישאר מאחורי הקלעים. יוצאת דופן היא ערב הסעודית שמחמשת במרץ את המורדים ומעניקה להם סיוע כספי נדיב על חשבון משלם המיסים של הממלכה.
המדינות שמתנגדות לתקיפה
רוסיה: בעלת ברית מסורתית של משפחת אסד לדורותיה ומתנגדת חריפה למתקפה צבאית. למרות הפרסומים על פינוי בסיסים בסוריה, המדינה השסועה היא עדיין סוג של מוצב רוסי בים התיכון, ולמעשה בין הבודדים שישמשו את רוסיה בעת מלחמה כוללת. חיל הים הרוסי משתמש בבסיס חיל הים הסורי בלטקיה ומדובר בנכס אסטרטגי אותו מקבלים הרוסים ללא עלות. לפיכך, רוסיה מעדיפה למנוע תקיפה אמריקאית ודוחפת לפתרון דיפלומטי. על פי דוברים רשמיים ברוסיה, "לתקיפה יהיו תוצאות קטסטרופליות שישפיעו על המזרח התיכון כולו וצפון אפריקה". הרוסים לא מהססים לחמש את משטרו של אסאד, לדבריהם רק על בסיס הסכמים קודמים, למרות מחיר הדמים שם.
סין: הצטרפה לרוסיה בחסימת ההחלטה במועצת הביטחון של האו"ם. כמו הרוסים גם הם גינו באופן חריף את התקיפה הצפויה נגד סוריה וציינו שזה יהיה אסון אזורי. סוכנות הידיעות הרשמית של סין דיווחה שהמערב רץ לתקוף בסוריה כשכלל לא ברור מי השתמש בנשק כימי אם בכלל. נציין כי על פי המומחים, סין ורוסיה לא ייכנסו למהלך צבאי נגד המערב במקרה של תקיפה בסוריה.
איראן: בעלת ברית ומתנגדת חריפה שעל פי הוכחות המורדים מעורבת באופן ישיר במלחמת האזרחים בסוריה. בחינה של כלי התקשורת באיראן מלמדת שהם משתמשים באותה רטוריקה שמשתמשים הסורים עצמם: איומים על שלום העולם, הבערת המזרח התיכון ושלל איומים מסוג זה. גורמים רשמיים באיראן לא היססו לאיים על ישראל ולהאשים אותה כי היא יוזמת ומובילה את המהלך נגד סוריה. לפי הערכות המומחים קיים סיכוי נמוך שנראה טילים איראניים עפים לישראל או למקומות אסטרטגיים במפרץ, אך קיים סיכוי גבוה יותר שהם יפעילו את המוצב שלהם באזור – חיזבאללה.
לבנון: מתנגדת לתקיפה אבל לא ברור כמה מההתנגדות קשורה לארגון הטרור ששולט במדינה. שר החוץ הלבנוני הודיע השבוע, "אני לא חושב שפעולה צבאית תשרת את האינטרס האזורי". מבין כל הצדדים שבעד ונגד לבנון היא הסובלת הגדולה מהמלחמה. מכוניות תופת מתפוצצות בבירה ובערים אחרות ומדי פעם יש זליגה של קרבות לכפרים באזור הגבול. כל זה עוד לפני שמדברים על המעורבות של חיזבאללה בקרבות וכניסתם של גורמי אסלאם קיצוני לדרום המדינה.