חצי האי סיני הוא כבר מזמן לא המקום הפסטורלי שהישראלים מכירים מימי החושות שלחוף הים הקסום. כמעט בכל יום ולילה נערכים ברחבי סיני קרבות אכזריים ועקובים מדם בין צבא מצרים לחמושי דאע"ש, וחיילי צה"ל שמשרתים לאורך הגבול שומעים את קולות הירי, רואים את הקרבות ויודעים שגם הנתיב הפלילי פועל בחסות ארגוני הטרור. נכון לעכשיו מדובר בסיפור מצרי בדרך כלל, אבל כולם יודעים שזה רק עניין של זמן עד שהאש הזו תופנה לכיוון מדינת ישראל.
התיישבנו לשיחה עם נשים בצה"ל שנלחמות נגד דאע"ש. בכלל, לנשים יש משקל אדיר במלחמה הזו על גבול הדרום: הן נמצאות באיסוף הקרבי, משם רואים ורואות את המלחמה שיש כיום בסיני כמו בסרט קולנוע. מדובר בלוחמות של קרקל, שכבר מזמן הפכו לאגרוף הברזל של צה"ל בדרום, וגם נשים שנמצאות בנקודות מפתח ביחידות המיוחדות. אגב, יש להן יתרון עצום בתחום הלוחמה הפסיכולוגית: בדאע"ש מאמינים שאם לוחם נפגע ונהרג על ידי אישה הוא מאבד את 72 הבתולות שלו. הפחד שלהם מפני נשים לוחמות הוא אדיר.
סרן נוי כהן: רואות את הלבן בעיניים של הג'יהאד
סרן נוי כהן, מ"פ איסוף קרבי שגיא, משרתת בצה"ל מאז שנת 2009, אז התגייסה לתפקיד תצפיתנית. לגבול מצרים היא הגיעה אחרי שירות באיו"ש ותצפיות בגבול ירדן. "תצפיתנית זו מישהי בת 18 שבעצם נותנים לה אחריות על גזרה מסוימת", אומרת סרן נוי. "היא מכירה אותה היטב, יודעת להצביע על כל דבר חריג בגזרה. במקרה של זיהוי היא מקפיצה כוחות, ובמקביל היא יודעת לייצר הערכת מצב על הגזרה באופן כללי. אם משהו עתיד לקרות בה, תפקידה להעביר את זה לדרגים הגבוהים".
נוי אחראית על שלושה חמ"לים. מהממצאים שלהם היא מייצרת למפקד הגזרה תמונת מצב על כל מה שקורה בתחום האחריות שלו. "כל פעילות שיש בעומק, כל התקרבות – את זה אנחנו רואות, הרבה מעבר למה שרואה הסיור הממוצע", היא אומרת. ומה שהן רואות כיום זה בדיוק מה שצה"ל מספר לנו כבר תקופה ארוכה: איום דאע"ש. "כרגע זה משהו שעובד בעיקר נגד הצבא המצרי, אבל ברור לנו שזה השלב הבא מבחינתנו. בכלל, אנחנו נמצאים אמנם בגבול של מדינה שיש לנו הסכם שלום איתה, אבל זה ממש לא גבול של שלום".
נוי מספרת לנו על שלושה איומים עיקריים תחת תחום האחריות שלה: איום הפח"ע נגד כוחות צה"ל ותושבי הדרום, האיום הפלילי של ההברחות ("מאז הקמת הגדר הוא הפך להרבה יותר אלים") ואיום המסתננים. האחרון אמנם פחת משמעותית מאז הקמת הגדר, אבל צה"ל עדיין מתמודד איתו. "אנחנו מדברים על גבול שמייצר אירועים על בסיס יומי", מסכמת נוי. או בעצם על בסיס לילי: "רוב העבודה פה נעשית בלילה. זה התכלס שלנו".
הטיפול בהברחות מצטייר בתקשורת כשגרתי, אבל דרך העיניים של אנשי האיסוף הקרבי זה נראה אחרת: "אלה אירועים מאוד אלימים, והאיסוף הוא זה שמזהה את ההתקרבות ומתריע. אנחנו מזהות את נוהל הקרב שלהם עוד לפני ההברחה ויודעות לתת לזה פתרון". היא מסרבת באופן טבעי לתת פרטים מדויקים, אבל אומרת ש"בלשון המעטה, סוכלו לא מעט פיגועים בזכות היכולת שלנו לזהות".
כפי שפרסמנו בעבר, הברחות סמים בדרום הפכו למבצעים צבאיים כמעט. כל חוליה של מבריחי סמים דואגת כיום לכוח שאוסף מודיעין, ויש אפילו חוליות רתק שנועדו לפגוע בחיילי צה"ל שמסכלים הברחות. בחוליה כזאת ניתן למצוא צלפים, מקלעים ואפילו טילי נ"ט. את כל זה ראינו בתקרית בשנה שעברה שבה נפצעה מפקדת פלוגה מקרקל.
בזכות האמצעים, המיקום והיכולות, סרן נוי רואה היטב את המלחמה של דאע"ש בצבא מצרים - "כיסא בשורה הראשונה, ממש על הפרקט". מהעמדה הזאת היא אומרת: "פנינו למוכנות מאוד גדולה לאיום של דאע"ש. אנחנו רואות אותם מתכוננים וברור שאנחנו הבאים בתור וצריך להיערך לזה. זה לא רחוק, אבל אנחנו מוכנים בצורה מצוינת".
סגן עדה ביבי: לא מפחדת מאף אחד
אם לוחם של דאע"ש יאבד את 72 הבתולות שלו בעימות ישיר עם ישראל, סביר להניח שלוחמת של קרקל תלחץ על ההדק. הגדוד המעורב הראשון של צה"ל פועל בימים אלה בגבול מצרים: משכיבים מארבים, מסיירים על הגדר ובינתיים תופסים הרבה מאוד סמים, הכסף שמשמן את ארגון הטרור.
סגן עדה ביבי, מפקדת מחלקה בקרקל, התגייסה בשנת 2012. היא יצאה לקורס מ"כים מוקדים, הייתה סמלת מחלקה וכיום היא קצינה. "תמיד רציתי להיות לוחמת כמו אחותי הגדולה, זה תמיד נראה לי מגניב", היא מספרת ועוברת לדו"ח מצב: "גבול מצרים התחמם במהלך השנה האחרונה, מאז שדאע"ש נכנסו לשם, אבל כרגע עיקר העיסוק שלנו זה הברחות סמים". העבודה של קרקל בתחום הזה מסייעת לעבודה השוטפת של כוחות המשטרה, אבל סדר העדיפויות ברור: "אנחנו נקפוץ לדברים האלה כל עוד ברור לנו שאין באותו זמן איום משמעותי על ישובים באזור".
גם סגן עדה מתארת מצב של הכנות לקראת עימות אפשרי עם דאע"ש: "הם מתקרבים כל הזמן, מוציאים פיגועים פחות מעשרה ק"מ מהגדר, אז אנחנו שומרים על ערנות. כרגע זה משהו שאנחנו בעיקר שומעים, הרבה מאוד בומים על הגדר. עוד אין לנו אינטראקציה איתם, אבל היום אלה ההתרעות העיקריות שלנו. בגלל זה מתגברים אותנו ויש הרבה תרגילים משותפים עם כל מיני כוחות. בינתיים מרחיקים את המוצבים ועושים פעולות שלא ניתן להרחיב לגביהן".
על השגרה שלה מספרת עדה ש"אנחנו בעיקר בסיורים של הגדר, 12 סיור ו-12 מנוחה, הרבה מאוד כוננות. זה מאוד שונה מהתקופה שאני התגייסתי, אז רק התחילו להקים את הגדר והעיסוק היה במסתננים שהיום כמעט ולא באים. עכשיו זה הרבה יותר טרור, ככה שפתרנו בעיה אחת ועכשיו יש לנו אחרת. אתה רואה את זה ביחס של הצבא: יש יותר כוחות וכלים ממוגנים".
מה הלאה? לסגן עדה אין בכלל ספק. "יקרה מה שכולם חושבים שיקרה, אבל אני מאמינה שזה ייקח זמן". וכשהם יבואו? "שיבואו!", היא עונה בלי לחשוב פעמיים.
רס"ל ר': יחידה מיוחדת נגד אויב מיוחד
מאז שגבר האיום של דאע"ש מסיני הפך גבול הדרום לגזרת פעילות ענפה במיוחד של היחידות המיוחדות. מי שהרגישו את זה במיוחד הם הלוחמים של לוט"ר אילת: היחידה שהייתה אחראית עד לא מזמן רק על העיר אילת וסביבתה קיבלה אחריות גם על רוב הגבול עם מצרים. באירועים שהתרחשו מאז הם כבר הספיקו להוכיח את עצמם בזירה הזאת.
רס"ל ר', נשואה ואם לילדים, משרתת כבר שנים ארוכות בתפקיד ע' קמ"ן של היחידה במסגרת המילואים. "אני עושה את זה 21 שנים, אז אני לא יודעת איך זה לא להיות במילואים", היא אומרת. "אנחנו שומרים על הבית וברור שאין מישהו אחר שיעשה את זה טוב מאיתנו. זה מה שזה בשבילי".
לוט"ר אילת היא יחידת השתלטות מובחרת במילואים, וככזו היא מוקפצת לכל אירוע חריג בגזרה. לוחמיה היו בין הראשונים שהגיבו למתקפת הטרור המשולבת ב-2011, אז נרצחו שישה אזרחים, חייל ושוטר, ועשרות נפצעו. הם אחראים גם לפעולות אחרות בגבול שלא ניתן לפרט, ושרס"ל ר' מסכמת בארבע מילים: "כל הקפצה זה גאווה".
הדינמיות של המציאות בגבול הדרום עולה גם מהתיאורים של ר'. "האיומים שאנחנו יודעים לטפל בהם השתנו, והם רבים יותר", היא אומרת. את התפקיד שלה היא מגדירה בערפול מכוון כ"אחראית על כל נושא האיסוף של המודיעין. זה תפקיד עם הרבה מאוד אחריות, עם הייחוד שלנו והמאפיינים שלנו. אנחנו לא צוות מודיעין קלאסי".
בנוגע לאיום החדש בגבול הדרום אומרת רס"ל ר': "דאע"ש זה אויב מסוג אחר, מאוד רדיקלי וגם מאוד מאתגר. בהיעדר מודיעין אופטימלי, אנחנו נערכים לתרחיש הקיצוני ביותר. אחד האתגרים שלנו הוא להבין איך האויב החדש פועל, מה הדפוסים שלו. זה עיקר העבודה שלנו כיום. הם פועלים בצורה הכי ממודרת, על שטח מדברי ענק ופתוח, בלי בסיסי אימונים ודפוסי פעולה מוסדרים. זה האתגר שלנו, מה שהופך את העבודה למורכבת".
ר' היא לא טיפוס שמפזר מילים לריק. גם לשאלה הכי משמעותית, מתי בעצם יפעל דאע"ש מול ישראל, התשובה שלה מסתכמת בארבע מילים: "זה הסוד הגדול".