קהל של 3,000 איש הגיע לבסיס חיל האוויר בחצרים כאשר זוג מטוסי F-15I "רעם" נחתו שם ב-19 בינואר 1998. לישראל הגיעו אחרי 14 שעות טיסה כשבקוקפיט טייסי חיל האוויר האמריקאי, שזכו לקבל בשמי ישראל ליווי של זוג מטוסי פנטום וזוג מטוסי בז.
רגע לפני הנחיתה, מטוסי הקרב רעמו מעל הקהל הגדול ואז, התקבלו על ידי מפקד טייסת 69 הראשון בעידן הרעם, סא"ל דרור בן דוד. נגיעת הגלגלים על מסלול הנחיתה בחצרים פתחה בחיל האוויר עידן אסטרטגי חדש.
מאז אותו היום המטוסים ביצעו אלפי גיחות מבצעיות וביקרו במדינות קרובות ורחוקות. הטייסים והנווטים שמתפעלים את הרעם, הזוכה לטיפול מסור מגף טכני איכותי, השתתפו בהשמדת הכור הגרעיני בסוריה. כיום הם מרכיב מרכזי בתכניות של צה"ל למלחמה עתידית ובמב"מ (המערכה שבין המלחמות) גם בעידן מטוסי החמקן.
טייסת ה"רעם" נחשבת ליחידה מסוגה בחיל האוויר. טייסת אסטרטגית בזכות מטוס עוצמתי שהוכיח את עצמו שוב ושוב. בשנת 2018 טייסת 69 ה"פטישים" שמפעילה את המטוס חגגה שני עשורים להגעתו לחיל. גורם ביטחוני בכיר שהיה לפני כן טייס קרב בכיר, סיפר ל-mako שהטייסת ביצעה 50 אחוזים מהעשייה הקרבית של חיל האוויר ושאר הטייסות חלקו בניהן את שאר 50 אחוזים.
לא סתם מפקד הטייסת קיבל באותה השנה אות מיוחד מהרמטכ"ל. "למעשה", אמר לנו אז אותו בכיר, "ענף היסטוריה בחיל האוויר בדק כמה חימוש טייסת ה'רעם' הפילה, לעומת הטייסות האחרות. הנתון לא ניתן לפרסום, אבל "הפער לטובת טייסת 69 לא היה קטן". עוד אנקדוטה שמעידה על כמות פעילותם המבצעית.
מעטות המשימות בהן השתתפו מטוסי F-15I שניתן לחשוף באופן רשמי, בטח שבתקופת המב"מ. בין הבודדות אחת שבוצעה ב-17 למרץ 2017. מטוסי הרעם של טייסת הפטישים המריאו בשעת לילה מאוחרת להשמיד מאה טילי קרקע-קרקע שהאיראנים ניסו להעביר מסוריה למחסני חיזבאללה בלבנון.
אחרי שהטייסים והנווטים נחתו מעוד תקיפה מוצלחת והגף הטכני הכין את המטוסים למשימה הבאה שלהם, כולם פרשו לישון כשהם בטוחים שבבוקר ישמעו בחדשות על עוד תקיפה ישראלית בסוריה, על פי מקורות זרים. רק שהפעם זה היה שונה.
הסורים שיגרו לעבר מטוסי הקרב הישראלים טילי נ"מ ארוכי טווח מסוג SA-5. הטילים שייטו במקרה או שבאופן מכוון לשטח ישראל, מה שגרם להפעלת אזעקות ביישובי בקעת הירדן. אחד מהטילים שסיכן שטח בנוי יורט על ידי סוללת טילי חץ 2 וכל הדרמה הזו, אילצה את ישראל להודות בפעם הראשונה בתקיפה שבוצעה בסוריה.
למרות זאת, מטוסי הקרב של טייסת 69 חזרו תוך זמן קצר לתקוף תחת מעטה העמימות של המב"מ. על פי מקורות זרים הם היו אחראים בעיקר על התקיפות של היעדים ארוכי הטווח והמבוצרים, אותם מיקמו באזורים שהיו מוגנים היטב על ידי סוללות טילי נ"מ, כמו שדה התעופה T-4 ומחסני התחמושת האיראנים שהושמדו ב-2018. בין השאר נהרגו שם חיילים איראנים והושמדו טילים רבים וגם מערכות נ"מ תוצרת איראן.
הם שוב עלו לכותרות הרשמיות כאשר השתתפו במבצע "בית הקלפים" של חיל האוויר, שבוצע בתגובה לירי רקטות איראניות מסוריה לשטח ישראל. עד כמה מטוסי F-15I הישראלים היו משמעותיים בסדרת התקיפות האלה, ניתן ללמוד מהאות המיוחד שהרמטכ"ל גדי אייזנקוט העניק לטייסת, עליה פיקד אז סא"ל ג'.
תחילת הדרך
הרצון לרכוש מטוסי F-15 "בז" עבור חיל האוויר הישראלי נולד כבר בשנת 1974. בין ה-18 ל-20 בספטמבר של אותה שנה, יצאו לארה"ב חמישה טייסים ישראלים: אל"ם אמנון ארד (ראש המשלחת) רס"ן עומרי אפק, רס"ן צבי נתיב (מפעיל כטב"מ), סרן אהרון כץ ואסף בן-נון, שיצא כטייס ניסוי מטעם התעשייה האווירית.
תפקידה של המשלחת היה להחליט האם לרכוש את ה-F-15 או את ה-F-14. אחרי כמה טיסות "הערכת יכולות", הם קבעו חד משמעית שיש לרכוש את ה-15-F. "לדעת הצוות, ללא יוצא מן הכלל, מטוס זה עדיף על ה-F-14 למשימות שהוגדרו. יתרונותיו בתמרון ותכונות הטיסה של מטוס זה, בצרוף לתכונות מערכות הנשק שלו, יאפשרו לו להכתיב את צורת הקרב ולהשיג הכרעה", ציינו בדו"ח.
עידן מטוסי ה- F-15 נפתח בישראל ב-1976 עם "פקודת ארגון מס' 133/088". להקמת טייסת 133 "אבירי הזנב הכפול", שתהיה לטייסת ה-F-15 הראשונה של חיל האוויר. איתן בן אליהו (לימים מפקד חיל האוויר), יואל פלדשו, משה מלניק, בנימין צינקר ושאול סיימון, היו חלק מעשרת הטייסים הראשונים שלמדו להטיס את ה-F-15 והקימו את הטייסת.
ביום שישי 10 בדצמבר 1976, נחתו בבסיס תל נוף הבזים הראשונים. ישראל חתמה על עסקה לרכש מטוסי F-15A/B בסכום של 653 מיליון דולר עם התחייבות לרכוש סך של 50 מטוסים בהשקעה של 750 מיליון דולר. סכום עתק באותם ימים.
"למרות המחיר יש הצדקה לרכוש מטוס ממשפחה זו כדי לכסות על פער מבצעי אמיתי שאין כל דרך אחרת לענות עליו", כתב בדו"ח משלו מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד ז"ל.
מטוסי ה-F-15 של אותם ימים היו מטוסי יירוט לעליונות אווירית, שהצדיקו את ההשקעה בהם. מאז שהגיעו ועד שנת 1985, אז חיל האוויר הישראלי הפיל את המטוס האחרון שלו בקרב אוויר, הם הפילו כ-50-60 מטוסי אויב (חלוקה לא ברורה בין הטייסות) מבלי שאיבדו אף לא מטוס אחד. הישג עולמי.
בהמשך, חיל האוויר הישראלי מעניק להם את היכולת לתקוף גם מטרות על הקרקע, כאשר אחת המשימות המפורסמות ביותר בתחום הזה, היא מבצע "רגל עץ" לתקיפת מפקדות אש"ף בטוניס.
המטוס שניתק את לבנון מסוריה
אי שם בשנות השמונים החליטו בארה"ב לנצל את היכולות הגבוהות של מטוסי ה- F-15, עוצמת המנועים, הגוף החזק, טווח ועוד, ולהפוך אותו למטוס בעל יכולת תקיפה ארוכת טווח, בכל תנאי מזג האוויר.
האמריקאים רצו להפוך את ה-F-15 למטוס שתוקף בעוצמה גם כשהמטרות נמצאות בעומק האויב וכשהן מוגנות היטב. לא פחות חשוב, הם רצו שהמטוס הזה ידע לעשות את העבודה הכי קשה, גם כשאין לו סיוע מדגמים אחרים של כלי טיס. כמעט לבדו.
כך נולד דגם F-15E. נוספו לו 6 נקודות לתליית חימוש ומכלי דלק תצורתיים שהאריכו לו את הטווח, בלי לתפוס עמדות חימוש ותוך שמירה על האווירודינמיות שלו. כמו כן נוספו למטוס פוד ניווט משולב מערכת FLIR ומכ"ם מעקב פני קרקע, שאפשרו לו לטוס במהירות ובגובה נמוך מאוד, מה שסייע למטוס הגדול להתחמק ממערכות מכ"ם. פוד נוסף לתקיפה נועד לגילוי מטרות וציון לייזר.
שדרוג המכ"ם והמטוסים הפך את מטוס ה-F-15E לאחד ממטוסי התקיפה הטובים בעולם והוא הוכיח את עצמו ככזה במהלך מלחמת המפרץ, שם היה אחד הכוכבים הגדולים שלהם. המטוס הזה הפך כל כך מוצלח, שגם היום בעידן החמקנים האמריקאים לא מוצאים לו מחליף.
בישראל ראו מה הם עשו במלחמת המפרץ הראשונה וגם אחרי, והביעו התעניינות ברכש המטוס. ב-1994 הוחלט לרכוש את מטוסי ה-F-15E עם תוספת של מערכות ישראליות, שהפכו אותם ל -F-15I. בין השאר מדובר בחלק ממערכות המחשוב של המטוס, מערכות הניווט, לוחמה אלקטרונית וגם חימוש כחול לבן, תחום שהתגבר בשנים האחרונות.
בשלב הראשון נרכשו 20 מטוסים ובהמשך נחתמה עסקה ל-5 נוספים. ב-1998 חיל האוויר מקבל את מטוסי הרעם הראשונים שלו. לחיל יש מרגע זה מטוס רב משימתי בעל יכולת נשיאת חימוש חכם מגוון, במשקל 10.4 טון ותקיפה בכל שעות היממה ומזג אוויר. די מהר הרעם הופך למטוס האסטרטגי של חיל האוויר, כאשר על פי פרסומים זרים יש לו גם יכולת נשיאת חימוש גרעיני.
במסגרת ההיסטוריה הגלויה ניתן לספר שבמלחמת לבנון השנייה הטייסים והנווטים המריאו ליותר מ-1,200 גיחות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע ועסקו גם בציד משגרי הרקטות ארוכות הטווח של חיזבאללה, ששיגרו לעבר ישראל. בנוסף ביצעו גיחות רבות שהובילו לניתוק לבנון מסוריה, במטרה למנוע העברה העברת אמל"ח לחיזבאללה.
במבצע "עופרת יצוקה" מטוסי ה-F-15I הובילו את מבצע "עופות דורסים", מטס הפתיחה של המבצע במסגרתו הוטלו כ-120 פצצות מדגם "ברד כבד" (JDAM) כולל על מסדר השוטרים המפורסם, מה שהביא רק שם לעשרות הרוגים.
מטוסי הרעם הביאו למבצע בעזה את היתרון שלהם בנשיאת משקל חימוש גדול ביחס לשאר כלי הטיס של חיל האוויר. הם השתתפו בתקיפת משגרי רקטות, מבני פיקוד, מחסני אמל"ח ומנהרות. לאחר מכן, כאשר החל השלב הקרקעי, הם ביצעו במקביל להשמדת מטרות גם סיוע לכוחות הקרקע. יכולות דומות הביאו לכך שהטייסת והמטוס בלטו גם במבצע "עמוד ענן".
פעם אחר פעם F-15I הוכיח עצמו כמטוס קרב ורסטילי שמבצע תקיפות קרובות בעזה, מצד אחד ומנגד לא מעט תקיפות בסוריה, כשבין השורות ניתן להבין שהגיעו גם למדינות יותר רחוקות.
פצצות חכמות יותר רחוק יותר
לאחרונה עלו שוב לכותרות לגבי תכנית תקיפה של חיל האוויר נגד תכנית הגרעין האיראנית. אין ספק שבכל תכנית שכזאת, מטוסי הרעם ויכולות החימוש שלהם נמצאים במקום קריטי. לצד הטווח הארוך של המטוס הזה ויכולות נשיאת המשקל הגבוהות, הרעם מסוגל לשאת פצצות חכמות, טילים לטווחים של מאה ק"מ ואף מעבר לזה.
בין השאר מדובר בפצצות ממשפחת ה"ברד" תוצרת רפאל. לפצצות האלה יש רמת דיוק המאפשרת להם להיכנס דרך חלון של בית ולחדור בטון מזוין. מטוס F-15I אחד יכול לשגר מספר פצצות ברד מטווח ארוך כאשר לכל אחת מהן מטרה אחרת. כך מה שדרש בעבר מבנה של ארבע וגם שישה מטוסי קרב, ניתן לביצוע במטוס אחד.
מדובר רק בדוגמה אחת לחימוש אותו נושאים מטוסי הרעם, מבין לא מעט סוגי חימוש שיש בהם גם לא מעט שאסורים בפרסום, אך מאפשרים להם לפגוע באופן מדויק מטווחים מאוד רחוקים.
יש לציין כי יש סוגי חימוש כבדים אותם רק מטוסי הרעם יכולים לשאת. לאחרונה הם הוכיחו את היכולת הזו במבצע שומר החומות. הן בהשמדת המטרו של ארגוני הטרור והן במטרות איכות, שדרשו פצצה מדויקת כבדה.
לא מדובר במטוס צעיר אולם עדיין, זהו המטוס האסטרטגי של מדינת ישראל, גם בעידן החמקנים. בישראל עדיין לומדים איך לשלב אותו עם מטוסי ה"אדיר" F-35I.
בעתיד ינסו לסגור עסקה לרכישת דגם X החדיש של ה-15-F ולשדרג את מטוסי הרעם הקיימים לרמת הדגם החדש. חיל האוויר מעוניין להוריד את העומס הקיים כיום על טייסת הפטישים וגם כחלק מההכנות לעימות נרחב בצפון ומול איראן.