אין כמו לצאת לטיול שטח עם המשפחה או החברים בתקופת החגים. להכיר את הארץ דרך הגלגלים וליהנות מנופים משגעים. רק מה, בארץ כמו בארץ: סצנת הג'יפאות לוקה בחסר. כלומר, יש הרבה בעלי ג'יפים, אבל מעט שאשכרה יודעים לנהוג בשטח. לכן יש יותר מדי טיולים שנגמרים במשימות חילוץ, במקרה הטוב של החבר עם הכננת ובמקרה הרע של מסוקים וחיילי 669 שהוקפצו בשבת בבוקר כדי לחלץ את חיים כהן מנתניה שהחליט שהג'יפ שלו דווקא כן יחצה את הנחל הזה.
מנגד, יש מי שטיול ג'יפים הוא למעשה חלק מהתרומתו לביטחון המדינה. אני מדברת על מפעילות ההאמרים הקרביים שכל שטחי הארץ פתוחים בפניהן, שנוהגות על הכלים הכי מגניבים שיש - ובניגוד לרובכם, שיש להן את ההכשרה המתאימה כדי לעשות את זה. רגע לפני החג, החלטנו להצטרף אליהן כדי ללמוד איך עושים את זה נכון.
טיול טרקטורונים צה"לי
שני לוקחת את ההגה ומסובבת אותו במהירות ומיומנות לצד שמאל, ומיד שוב לימין והפנייה החדה כבר מאחורינו. מימיננו נוף עוצר הנשימה. ליטרלי במקרה שלי, כי הנוף המדהים של הכנרת כולל מצוק ענק שאנחנו נמצאים מעליו. על האמר.
שני, מפעילת ההאמר שאני בתוכו, נונשלנטית לחלוטין. כדי להוסיף לאווירה הנינוחה היא שולפת את הנייד שלה ומצלמת את הנוף בזמן שאנחנו מחכים שיתר השיירה תסיים לבצע את הפניה. בינתיים מפקד ההאמר, שבתרגיל הזה מדמה טנק, עומד בינתיים בצריח ומתפקד כמדריך טיולים לנוסעים שלו: "מימין המגדלים של טבריה, משמאל הארבל".
שיירת ההאמרים שלנו, שאולי נראית במבט ראשון כמו טיול טרקטורונים צה"לי, ממשיכה בדרכה במעלה הארבל. השביל מתעקל, אבל במקום להמשיך בו, הרכבים הצבאיים ממשיכים קדימה אל השטח ההררי. שני ממשיכה בנהיגה במהירות משתנה. לפעמים היא לוקחת פנייה גדולה יותר כדי לעבור את המכשולים על השביל מזווית מתאימה יותר.
במושב הנוסע אני חוטפת כמה פומלות ועלים לפנים כשאנחנו חולפים על פני פרדס. במעלה השביל רואים כמה מהכלים נעורים. "יורים עליכם", צועק אחד המפקדים בקשר כחלק מהקרב המדומה שאנחנו נמצאים בו. הרכבים מסתתרים בין הצמחייה והמפקד שעומד בצריח מכוון את המקלע המדומה שמחובר על גג ההאמר לעבר ה"אויב".
התרגיל מתקדם והמפקדים מחליפים שורות קוד. הן כנראה מתארות את המיקום שלהם בעזרת הקשר שמחובר לג'נטקס. המפקד שאיתנו בהאמר מחליף פקודות עם מפקד ב"טנק" שמאחורינו בשורת ההאמרים המתשרכת במעלה ההר. חלק מההאמרים מסתפקים במהירות בינונית ומתעכבים מעט יותר מאיתנו בפניות החדות ובעליות התלולות.
באחת העליות התלולות יותר מידרדר ההאמר שלנו טיפ-טיפה לאחור. החרדה שוב תוקפת אותי כשאני נזכרת בקיה פיקנטו שלי שהשארתי מאחור בשטח הכינוס: העמדתי אותה על תלולית קטנטנה ועדיין חששתי שהיא עלולה להידרדר, למרות שהרמתי הנדברקס במיטב כוחותיי.
בום! מה זה היה? אני נאחזת בהיסטריה במסגרת ההאמר. שני, בלי להניד עפעף, דילגה על עוד בור גדול בשביל ההררי. ככה אנחנו ממשיכים עד לפסגה, שם עוצרת השיירה לארוחת צהריים מאולתרת והסקת מסקנות.
כמה מילים על שני. בחורה ממושקפת וקטנת ממדים שהייתי מצפה לפגוש בספריה, בטח שלא כשהיא נוהגת על המפלצת הזו, איכשהו מצליחה להיות הרבה יותר מגניבה ממני אפילו כשהיא לובשת ב' מסורבל שגדול עליה בכמה מידות. עם לק ורוד בציפורניים וקוקו בלונדיני משוך לאחור, היא נוהגת במפלצת 4 הטון הזו עם הרבה יותר פאסון ממה שאני יכולה לחלום להיות בפיקנטו שלי. היא נבוכה מההשתאות שלי ממנה, אבל ברגע שהמפקד נותן את הפקודה, שני לובשת ארשת פנים רצינית וממשיכה לבצע את המשימה שלה בריכוז.
המקצוע "מפעילת האמר קרבי" הוא חדש יחסית בצבא. פעם איישו את התפקיד הזה בנים, אבל מאז הבינו דבר או שניים בצה"ל על היכולות של הנשים הישראליות. למעשה, הבנות מכינות את הלוחמים הכי קרביים בצה"ל לרגע האמת – מלחמה.
"יחידת פעילות ההאמרים מהווה תשתית לאימון טקטי איכותי ומעמיק של הלוחמים", אומר מפקד יחידת הפעילות, סא"ל עופר קעה. "מגיעים אלינו לוחמי שריון וחי"ר כדי לתרגל מצבים שונים של מלחמה. הבנות מפעילות את המערכות השונות ונוהגות בהאמר במהלך התרגיל. ההאמר מדמה רכבים משוריינים כדוגמת טנק ונגמ"ש. זה חוסך בעלויות מצד אחד ומאפשר אימון איכותי ומשמעותי מהצד השני".
המדריך לנוהג בתהום
אחרי דקות ארוכות של הלם, החלטתי שזו ההזדמנות שלי: אני יוצאת מהיום הזה כשאני יודעת לנהוג בשטח. החלום החדש שלי הוא לנטוש את האספלט לטובת הסלעים והאבק. אבל אחרי שראיתי את הבנות מפעילות את הדבר הזה, החלטתי שקודם כדאי ללמוד איך עושים את זה כמו שצריך.
"ההאמר יכול לעבור הכל", אומרת אחת המפעילות בגיחוך כשאני מבקשת ממנה שתלמד אותי את העקרונות הנהיגה בשטח. "ההאמר יכול לעלות על אבנים ועל שוחות בקלות, מה שרכב רגיל פשוט יתקע בהם", היא מסבירה.
אנחנו ממשיכים לנסוע בשביל הצר שבצידו האחד תהום ומהצד השני ההר סוגר אלינו. לא ממש ברור לי איך הרכב הענק הזה מצליח לפלס את דרכו בשביל המתפתל. "אם את נוהגת לצד תהום, עדיף להיצמד לגבעה", היא אומרת ומדגימה, "ואם את בשיפוע צד וחושבת שאת עומד להתהפך, עדיף להיות עם הפנים למטה בניגוד למה שחושבים, כי אז פשוט תתגלגלי למטה ולא תתהפכי. צריך לסובב את הרכב לכיוון הירידה".
"בפניות חדות לוקחים סיבוב גדול, ובכלל – תמיד עדיף תנועות רחבות ואם צריך, קצת רוורס", את הרוורס, מסבירה לי המדירה אחר כך, עדיף לעשות כשמישהו מכווין מבחוץ. הרי ברכב גדול אתה לא בהכרח רואה טוב. "גם חשוב לא לתת גז חזק. במיוחד אם חושבים שעומדים להתחפר בבוץ, צריך להזיז את ההגה ימינה ושמאלה ולשחק אתו ולשמור על גז קבוע. אם לא מצליחים, עדיף לחזור אחורה ולנסות שוב. נהיגה טובה לא עושים בכוח".
אם גם אתם מתכוונים לצאת לקרוע את השטח ברכב הפרטי שלכם, קבלו 5 טיפים מהבנות שיודעות הכי טוב על מה הן מדברות: