אני סגן י', משרת בתפקיד טכנולוגי ביחידה 8200 וממשיך את דרכו של סבא שלי, אל"מ א' ז"ל.
סבא היה ממקימי היחידה 8200. גדלנו על זה בבית. תמיד היו מספרים לנו על היחידה, החשיבות שלה, על המורשת שלה. סבא היה בעולם ההאזנות ביחידה, שם הכיר את סבתא לראשונה. הקשר ביניהם היה מהחזקים שראיתי.
אני זוכר את הפעם הראשונה שסבא סיפר לי על החתונה שלהם, שהתקיימה בבסיס 8200. הוא אמר שהוא התחתן במקום בו הוא הכיר את סבתא, זה היה מרגש במיוחד.
אני אישית חשבתי שקצת מוזר להתחתן על מדים וסבתא סיפרה לי: "זאת הייתה החתונה היחידה שהתקיימה אי פעם בבסיס של 8200, כל חיילי היחידה הוזמנו". היא הוסיפה שכבר באחד התפקידים הראשונים סבא צד את עינה והתחבב עליה.
כפי שכתבתי קודם על המורשת של סבא, גדלתי על הסיפורים של הקמת בית הספר למודיעין של 8200, על התלבטויות כיצד להכשיר את החיילים ביחידה לתפקידים מורכבים ומאתגרים כל כך. גם על הסיפורים של כתיבת המילון העברי-הערבי הראשון ששימש את אנשי היחידה, עוד לפני הימים של גוגל תרגום.
(תעודה של הסבא מסיום קורס פיקודי)
לכן, לא בכדי נלחמתי להגיע ל-8200, עברתי סדרת מיונים מורכבת שבחנה מגוון רחב של יכולות וכישורים. הרגשתי שלהגיע ליחידה משמעו להמשיך את המורשת של סבא וסבתא. כשהגעתי ליחידה בפעם הראשונה, חיברתי בין הסיפורים למעשים. אמנם היחידה השתנתה מהבחינה הטכנולוגית, אבל עדיין הרוח החיה שלה נשארה - פריצת דרך מול כל משימה.
לאחר כמה זמן ביחידה, יצאתי לקצונה בעקבות סבא. היום, בתפקידי אני זוכה לספר את הסיפור של סבא שלי. גם אחותי, סמל ע', הגיעה ליחידה לתפקיד מודיעיני יוצא דופן. שנינו גאים להמשיך את המסורת המשפחתית.
