עמית שמואל שירת בחטיבת גבעתי, חלם להיות מפקד ואפילו חשב על קריירה צבאית - אלא שבפעילות מבצעית אחת, כל חייו השתנו. שבועיים לפני סוף המסלול קראו לצוות של עמית לתגבר כוח של כפיר בפעילות מבצעית ביהודה ושומרון.
"הלכנו בציר הררי, תוך כדי ההליכה נפלתי מצוק וריסקתי את רגל ימין", משחזר עמית בשיחה עם mako את הרגעים בהם השתנו חייו. "המפקד החליט לא לעצור את הפעילות כדי שהכוח לא ייחשף, אז נאלצנו להמשיך כשחבריי למחלקה סוחבים אותי".
"הסחיבה שלי גרמה לעיכוב משמעותי בזמנים, שהתארכו משעתיים לארבע-חמש שעות, ככה שכשהגענו לבית של המחבל כבר היינו גלויים. כתוצאה מכך לא הצליחו לפנות אותי - וחיכיתי 17 שעות בתוך בית המחבל. זה פגע באיכות המשימה - לא רק שאני לא תפקדתי, גם היה צריך מישהו שישמור עליי. הרגשתי רע עם זה, אבל בשלב הזה, לא הבנתי שאני סוחב איתי כבר כמעט יממה שלמה פציעה רצינית".
"היו לי בעיות לא מוסברות בכפות הרגליים, כאבים חדים", משחזר עמית את הימים שאחרי הפציעה. "רק אחרי חודשיים אבחנו אותי עם CRPS מחלה של כאב כרוני כתוצאה מפגיעת גפיים – ועל פי סולם הכאב של מקגיל (סולם בין-לאומי לדירוג רמת כאב) מדובר במחלה עם דרגת הכאב הכי גבוהה שיש. אי אפשר להסביר את זה במילים. הרגשתי שהגוף שלי התקלקל. נאלצתי לצאת מהצבא".
"להסכים לעזרה - מקרב בין אנשים"
מיד אחרי הפציעה, עמית מספר, הוא לא היה מוכן לקבל עזרה מאף גורם - לא מעמותות, לא ממשפחה ולא מרופאים. "הייתי בשפל. מבן אדם הכי עצמאי בעולם פתאום מצאתי את עצמי בלי אפשרות לצאת מהבית אפילו. העניין הזה כאב לי יותר מהכל ובכל זאת - לא הייתי מוכן לקבל עזרה".
המפנה הגיע בעזרת מישהי קרובה, הכי קרובה שיש. "אמא שלי נכנסה לתמונה אחרי שהייתי באשפוז יום שבעה חודשים. היא שכנעה אותי לקבל טיפול פסיכולוגי במטרה אחת - שאלמד לקבל עזרה. אני פחדתי לקבל עזרה ושיתייחסו אליי כנכה. הייתי מעדיף להגיד לאנשים לא לעזור לי והייתי בטוח שזה טוב. בטיפול הפסיכולוגי הבנתי שאני מרחיק ממני אנשים. הבנתי שדווקא להסכים לעזרה מקרב בין אנשים".
מה שקרה מאותו רגע הוא שעמית למד לקבל עזרה. "התחברתי לארגון הידידים של נכי צה"ל שהוציאו אותי לטיול אחרי צבא בהודו, עשיתי "אח ברזל" (תחרות ספורט לנכי צה"ל - המקבילה ל"איש הברזל"), הצטרפתי לעסק המשפחתי שהפך לחברה בע"מ. המצב שלי מתקדם לכיוון חיובי וזה רק בגלל רמת הנכונות להשתקם. למדתי כמה חשוב זה להישאר חיובי. עדיין כואב לי, אבל אני מצליח להתמודד עם הכאב".
7 שנים אחרי, עמית מרצה כיום בארץ ובעולם על הסיפור שלו. "המטרה היא לעזור לאנשים להתחבר באמצעות קבלת ובקשת עזרה. לי זה עזר להגיע למקום אחר בחיים - שבו אני כבר מסוגל לתת עזרה. החלום שלי בצבא היה להיות מפקד כדי לעזור לאנשים. אמנם לא יכולתי להגיע לזה, אבל היום אני מרגיש שאני מגשים את החלום בדרך אחרת".
לירון באוכנר מנהלת אגודת הידידים של ארגון נכי צה"ל, סיפרה כי "האגודה הוציאה 6 טיולי שחרור עד כה ומתכננת טיול נוסף בתחילת ינואר. הטיול הוא חלק מתוכנית "אחים" המאפשרת לפצוע לחזור לחלום ולהתקדם לכיוון חיים עשירים ומיטיבים. ביום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה (אותו מציינים היום, 11.12.22), יצאנו בקמפיין למען הפצועים ואנו קוראים לפתוח את הלב, להיכנס לאפליקציית ביט ולתרום".
