במשך שנים ארוכות שלט הקולנוע כמעט באופן בלעדי בתחום העיסוק במלחמה. היכולת של מפיקים ובמאים גדולים לגייס תקציבי ענק, שחקנים ובמאים בעלי שם, הפך את ז'אנר סרטי המלחמה לאחד המצליחים בתולדות הקולנוע. אלא שלטלוויזיה היה מאז ומעולם יתרון גדול על פני הקולנוע: היכולת למתוח סיפור על פני תקופה ארוכה ולרדת לעומקם של פרטים. על אף שמספר סדרות המלחמה הטובות באמת קטן בהרבה מכמות סרטי המלחמה האיכותיים, אסור לכם לוותר על אף אחת מהן.
אחים לנשק
שלוש שנים לאחר שהחזיר את ז'אנר סרטי המלחמה לחיים עם "להציל את טוראי ריאן", החליט סטיבן ספילברג לקחת את תיעוד מלחמת העולם השנייה צעד אחד קדימה. הרעיון היה פשוט: התבססות על 45 הדקות האינטנסיביות הראשונות של הסרט במטרה למתוח אותן על פני סדרה בת 10 פרקים. לצורך הפרויקט גייס המפיק הכול יכול 125 מיליון דולרים מרשת HBO היוקרתית שרכשה את הסדרה והחלה לשדר אותה בשנת 2001.
עלילת אחים לנשק מתרכזת בקורותיה של פלוגה East Company של הדיוויזיה המוטסת ה-101 במלחמת העולם השנייה. הצופה עובר עם הפלוגה את המסע החל מאימוני הטירונות הבסיסיים ועד לקרבות ההיסטוריים בנורמנדי, המצור על בסטון, וכיבוש "קן הנשרים", מבצרו של היטלר. במהלך הפרקים השונים אנו מתוודעים לכלל חיילי הפלוגה, שבמרכזה עומד מייג'ור ריצ'רד ווינטרס (דמיאן לואיס, המשחק כיום ב"הומלנד", הגרסה האמריקאית לחטופים).
ההצלחה של אחים לנשק הייתה מטאורית, בעיקר בשל העובדה שהדמויות התבססו על סיפורים אמיתיים של חיילים אמריקנים בזמן המלחמה, ושחזורם של קרבות אינטנסיביים בזמן אמת. בחלק מהמקרים אף שוחזרו הקרבות בהם נפלו חיילים אמריקנים באופן מדויק. הסדרה זכתה בשישה פרסי אמי (מועמדת ל-19) בגלובוס הזהב ובפרס מטעם איגוד הקולנוע האמריקני.
הפסיפיק
עשר שנים חלפו מאז "אחים לנשק" ועד לרגע שבו החליט הצמד ספילברג-הנקס להכות שנית. את הסדרה החדשה בחרו השניים לרכז באזור קרבות שזכה למעט חשיפה יחסית בהשוואה לקרבות ההיסטוריים שתוארו אשתקד. גם הפעם לקחה HBO את החסות על ההפקה חסרת התקדים בת 10 הפרקים, וגם הפעם שברה שיאי תקציב עם עלות הפקה של 200 מיליון דולרים. המיני סדרה היקרה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה.
בדומה ל"אחים לנשק" המצליחה, גם הפסיפיק מציגה את המלחמה מנקודת ראותה של פלוגה אמריקאית במלחמה, יחידת המרינס הראשונה, אלא שהפעם נבנה הסיפור על בסיס זיכרונותיהם של שלושה נחתים: יוג'ין סלדג', רוברט לאקי וג'ון בזילון. בכל פרק מוצגת המלחמה באוקיינוס השקט מול היפנים מנקודת מבטה של אחת מהדמויות הראשיות. גם כאן זוכה הצופה להצצה לכמה מהקרבות החשובים באזור הזה של המלחמה, ביניהם: גוואדלקנל, פיילולו והקרב על איווה ג'ימה.
גם בתחום הפרסים וההצלחה הביקורתית התעלה הפסיפיק על אחותה הגדולה. הסדרה גרפה שמונה פרסי אמי (מועמדת ל-23) וזכתה להצלחה בינלאומית מיידית כששודרה במקביל בעשרות ערוצי טלוויזיה ברחבי העולם (בין היתר ב"יס אקשן" בישראל). רק בכדי לסבר את האוזן על המורכבות של יצירת סדרה שכזו: 4 שנים תמימות נדרשו כדי להפיק אותה.
דור מזוין
הסדרה הראשונה שהעזה לעסוק באופן אינטנסיבי במלחמה של ארצות הברית בעירק, ועשתה זאת בצורה הביקורתית והריאליסטית ביותר שניתן להעלות הדעת. המפיקים דייויד סימון ואד ברנס (יוצרי סדרת המופת "הסמויה") שיתפו פעולה עם רשת HBO כדי לתרגם את ספרו של כתב מגזין ה"רולינג סטון", אוון רייט, שתיאר את קורותיו כשהתלווה במשך חודשיים ליחידת הסיור הראשונה של חיל הנחתים האמריקני בעירק. פרק הבכורה של הסדרה שודר ב-2008, כשהצבא האמריקני נמצא עדיין עמוק בתוך הלחימה.
דור מזוין מציגה את המלחמה בעירק מנקודת מבט מוקומנטרית של כתב המצטרף ליחידת סיור בעירק. אלא שבניגוד לסדרות הענק הקודמות שצויינו בכתבה הזו, דור מזויין לא עושה הנחות למלחמה ולא צובעת אותה בצבעים של גבורה והיסטוריה. במקום כל אלה מציגה הסדרה שאלות נוקבות על המטרה שלשמה יצאו החיילים להילחם, איכות המפקדים והגנרלים בשטח, הבלבול והפקודות הסותרות שמגיעות מלמעלה.
על אף שהתקבלה בהצלחה גדולה על ידי המבקרים בארצות הברית, נחשבת "דור מזוין" לאחת ההפקות המוצלחות פחות של הרשת הפיי פר וויו המצליחה. יש שיאמרו שמדובר במסר החתרני שנובע ממנה או אולי במיעוט קטעי האקשן יחסית לסדרות המלחמה הגדולות האחרות. אבל עבור מי שמחפש סדרת מלחמה אותנטית, נושכת וצינית על המציאות של חיילים במלחמה, היא מומלצת בחום.
מ.א.ש
ככל הנראה סדרת המלחמה המצליחה והמוכרת ביותר בטלוויזיה. כמו "אחים לנשק" גם היא נולדה כתוצאה מסרט מלחמה בעל אותו השם ב-1970. (הסרט עצמו מבוסס על ספר של ריצ'רד הוקר בשם MASH: A Novel About Three Army Doctors). אלא שבניגוד לסדרות האחרות שהוצגו כאן, מ.א.ש, שודרה ברשת ציבורית, CBS, החזיקה לא פחות מ-11 שנים באוויר והתמקדה רובה ככולה בצד הקומי-דרמטי של המלחמה.
ראשי התיבות (Medical Army Surgery Hospital) מתארות למעשה את עלילת הסדרה כולה: קורותיה של קבוצת רופאים המוצבת בבית חולים צבאי במהלך מלחמת קוריאה. הסיפורים נלקחו מראיונות שבוצעו עם רופאים אמיתיים מאזור הלחימה. לאורך התקופה הארוכה בה שודרה עסקה הסדרה במערכת היחסים בין הרופאים עצמם ובסיטואציות בהם נתקלו, חלקן דרמטיות במיוחד.
על אף שהתרחשה בתקופת מלחמה קוריאה, הפכה הסדרה לאחד מסימני הביקורת הגדולים ביותר על מלחמת וייטנאם, שהתרחשה במקביל לשידורה. יוצרי הסדרה הצליחו ליצור הקבלה בין הסיטואציות בין המלחמות ובפרקים מסויימים אף שינו פרטים כדי לחדד עוד יותר את הדמיון ביניהן. מ.א.ש זכתה ב-14 פרסי אמי לאורך שנות שידורה, ונבחרה על ידי מגזין הטלוויזיה האמריקני, TV Guide, לאחת מ-50 הסדרות הגדולות בהיסטוריה של הטלוויזיה.
צפון ודרום
אחת מהסדרות המוערכות והמעוטרות ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית, ששודרה בשלושה חלקים על פני שלוש שנים רצופות. כל אחד מהחלקים התבסס על ספר אחר מטרילוגיית רבי המכר של ג'ון ג'ייקס. שני החלקים הראשונים ששוחררו בהבדל של שנה אחת זכו להצלחה מסחררת, כשדווקא החלק השלישי והאחרון ששוחרר ב-1994, שמונה שנים מאוחר יותר, זכה להצלחה קטנה בהרבה ונכשל ביקורתית.
צפון ודרום מתארת את מלחמת האזרחים האמריקנית, כפי שנראתה מעיניהם של צמד חברים בשני צידיה של הלחימה: אורי מיין מצפון קרוליינה (בגילומו של פטריק סווייזי) וג'ורג' הזארד מפנסילבניה שבדרום. השניים הופכים לחברים טובים באקדמיה הצבאית האמריקאית. דרך השקפותיהם לומד הצופה על התהליכים והדעות שהובילו לפרוץ המלחמה בין הצפון לדרום, במהלכה הופכים השניים ליריבים.
צפון ודרום הייתה זכתה בפרס האמי ב-1986 (מועמדת ל-10) ובמועמדות לשני פרסי גלובוס הזהב. משורותיה צמחו כוכבי קולנוע כמו פטריק סווייזי, קירסטי אלי, דייויד קוראדין (להרוג את ביל) ורבים נוספים.