לפני כשבוע חשפה איראן מטוס קרב חמקני מתוצרתה ה"קאהר 313". על פי ההודעה למטוס החדש יכולת טיסה חמקנית ובנוסף הוא מסוגל לפגוע בדיוק רב במטרות על הקרקע ולשאת סוגי נשק מתקדמים. אלא שמאוד מהר חשפו מומחים כי מדובר בזיוף ואפילו גרוע. הפדיחה הזאת מתווספת לרבות אחרות מתוצרת צבא איראן – שמבחינתו כבר מזמן עבר את היכולות של צבא ארה"ב. בעקבות שלל הפרסומים שכללו שיגור של קוף לחלל, מטוס "חמקן" וטנק "חדיש", יצאנו למסע באינטרנט שנועד לחשוף את פאר ה"יצירתיות" של האיראנים.
לא באמת מטוסי קרב מקוריים
בעוד שבתחום הטילים איראן הוכיחה את עצמה, נראה שבשאר התחומים הם מעסיקים בעיקר מהנדסי עיצוב או לפחות מפיקים הוליוודיים. לפחות אחת לחודש חושפים האיראנים מערכת נשק חדשה שלרוב מתגלה כהעתק זול או שפשוט נעלמת מהכותרות לבלי שוב.
כבר ב-1997 הכריזו האיראנים על ייצור מטוס קרב חדש, אזרח'ש. המטוס נעלם למשך עשור שלם עד שב-2007 הכריז שר ההגנה כי המטוס נכנס לייצור המוני. חשיפת תמונות של המטוס גילתה מאוד מהר שמדובר במטוס קרב ישן מסוג F-5 אמריקאי, אותו רכשו בשנות ה-60. נראה שהאיראנים הוסיפו לו מערכות של מטוסי F-4 ו-F-14, שגם הם לא מהמתקדמים בעולם. לדברי גורמים בצבא האיראנים ייצרו מטוס בתהליך של הנדסה הפוכה – פרקו את המטוס הקיים, בחנו אותו וייצרו העתק באופן עצמאי.
ב-2011 הפתיעו האיראנים עם מטוס קרב נוסף, ה"סאעקה", שבאופן חשוד נראה גם הוא כהעתק של ה-F-5 עם תוספות חיצוניות שמזכירות מעט את ה-F-18. לפחות על פי האיראנים למטוס יש טווח של 3,000 ק"מ והוא מסוגל להפיל חימוש מונחה מדויק. לדברי הגורמים בצבא איתם שוחחנו, גם פה שיפרו האיראנים מעט את יכולות המטוס, בעזרת תוספת של משטח היגוי, שינוי בכונסי האוויר ואולי גם הוסיפו כמה מערכות רוסיות, לא מעבר לזה. בסופו של דבר שני המטוסים הם מטוס אמריקאי ישן שלא ישרוד את שדה הקרב המודרני.
לא באמת מל"ט משוכלל
בתחום המטוסים ללא טייס הציגו האיראנים את ה"קראר". לדבריהם מדובר במל"ט חדשני באורך ארבע מטר שגם מסוגל לתקוף מטרות. שלוש שנים חלפו מאז הוצג המל"ט וכלל לא נראה שהוא באמת הגיע לשלב הייצור. זמן קצר לאחר מכן הפיצו תמונה מניסוי של מל"ט נוסף, ה"קוקר-1". אולם כמו במקרה של החמקן הפרסי גם פה חשפו בלוגרים את התרמית והתברר שמדובר בכלל במל"ט יפני בשם QTW. אבל באיראן ממש לא מוותרים על התחום ובמרץ שנה שעברה חשפו מל"ט נוסף, ה"שפאראק". לדבריהם הוא נועד לאסוף מודיעין ולחשוף כלי טיס שיחדרו לשמי המדינה. גורמים בצבא מעריכים שגם פה מדובר בתרמית או במקרה הטוב מל"ט שאינו מתקדם במיוחד, דוגמת ה"אבביל".
מפעם לפעם מודיעים באיראן גם על ייצור של פצצות חדשות וטילי אוויר-אוויר. נראה שגם פה כמו ברוב המקרים מודבר בחיקוי של נשק אמריקאי ישן, כמו למשל התקנת טילי הוק על מטוסי F-14 או פצצת ה"קאדר" שהיא בעצם העתק של טיל הAGM-130.
לא באמת טנק חדש מייצור עצמי
גם בתחום הקרקעי האיראנים הם מעצמה של ממש, לפחות בראייה עצמית. במעמד ההכרזה של מטוס החמקן הודיע נשיא איראן על ייצור של שני טנקים חדשים. הראשון זה ה"זולפיקאר", שהוא בעצם דגם משודרג של טנק מייצור עצמי. כמו במקרים אחרים גורמים בצה"ל טוענים שמדובר בטנק ישן שעבר פחחות ואולי כמה שדרוגים קלים. לדבריהם מדובר בטנק M-60 ישן, שאם הוא בכלל קיים עבר פחחות שיראה כמו האברהמס האמריקאי. על פי הערכות שונות כרגע יש רק 10 טנקים מסוג זה כך שבכל מקרה הוא לא ממש משפיע.
האיראנים חשפו טנק נוסף, ה"סמסם", שבמקרה שלו אפילו לא עבר פחחות שתסתיר את המקור. כאן אין ספק שמדובר ב M-60 שמוכר בצה"ל כמג"ח. כאמור טנק ישן במיוחד, וכל המומחים איתם שוחחנו הסכימו כי בשדה הקרב הוא לא ישרוד יותר ממספר דקות.
לא באמת טיל נ"ט שהאיראנים המציאו
באיראן חשפו גם לא מעט טילי נ"ט מתוצרת עצמית אולם גם פה מדובר בחיקוי של טילים אמריקאים ישנים. "טופאן" זה טיל נ"ט שהאיראנים החלו לייצר בתחילת שנות ה-2,000. יש לו טווח של 3 ק"מ והוא מסוגל לחדור יותר מ-500 מ"מ פלדה. גם במקרה זה מדובר בפיתוח של הנדסה לאחור כלומר חיקוי של מוצר קיים. למעשה מדובר בטיל הטאו הישן שנמצא גם בצה"ל. חיזבאללה עשה שימוש נרחב בטיל הזה במהלך מלחמת לבנון השנייה.
לא באמת נשק מקורי
גם בתחום הנשק האישי של החיילים האיראנים התעשייה לא ממש עשתה חיל. ה"ח'ייבר KH2002", רובה סער בקליבר 5.56 מ"מ, פותח בשנת 2001 על בסיס רובה סער איראני אחר, ה DIO S-5.56 – שהוא העתק של רובה סיני שהיה בעצמו העתק בלתי מורשה של M16. השינוי העיקרי זה שהפכו את M16 לגרסת בולפאפ, כלומר מחסנית מאחורי ידי האחיזה.
לא באמת צוללות שמסוגלות לצלול
גם לתחום הימי יש מקום של כבוד בהכרזות האיראניות. בתחילת 2010 חשפה סוכנות הידיעות כי חיל הים של איראן קיבל לידיו ארבע צוללות חדשות מסוג "גאדיר". לדבריהם לצוללות יש יכולת חמקנית ובנוסף הן מסוגלות לשגר טילים ים-קרקע ולפעול במים רדודים. בחיל הים לא ממש התרגשו מהרכש החדש, בעיקר כי לא בטוח שהן באמת מסוגלות לצלול ובטח שלא לאורך זמן. לדברי גורמים בצבא הצוללות האיראניות ננסיות ואורכן 20 עד 25 מטר בלבד. הן כלל לא מסוגלות להגיע למדינת ישראל וספק אם הן מסוגלות להתמודד עם הצי האמריקאי. לגדיר קדמה צוללת נוספת "נהנג" וגם פה נראה שמודבר בחיקוי של צוללת קילו ישנה תוצרת רוסיה.
נמר של נייר
יכולנו לספר לכם על עוד ועוד "פיתוחים" איראנים אבל אין לנו מספיק מקום לכל ההמצאות. הגורמים בצבא איתם דיברנו לצורך הכתבה אמרו "או שמדובר בדיסאינפורמציה ירודה, או שמישהו שם עובד ממש קשה כדי למצוא חן בעיני השליט ולהצדיק את המיליארדים שמושקעים בתעשייה". בשורה התחתונה מדגישים הגורמים כי התעשייה האיראנית נמצאת במצב גרוע בגלל הסנקציות שיש על המדינה. לדבריהם הדבר משפיע גם על הצבא שלמרות הסד"כ המרשים מזכיר יותר "נמר של נייר. ולמרות זאת חשוב להזכיר שאיראן נחשבת למתקדמת בתחום הנשק הלא קונבנציונאלי, בעיקר כימי וביולוגי, ובתחום הטילים והסייבר. מה שבאמת מעניין את המומחים וללא ספק גם את גופי המודיעין הם האמצעים שאותם האיראנים לא חושפים.