נסו לחשוב על מישהו שהייתם מגדירים כגיבור על. ככל הנראה, רובכם חשבתם על סופרמן, על באטמן או על ספיידרמן - כולם דמויות של גברים. הסיבה לכך היא שעבור מעטים מכם המילה "גיבור" מתקשרת עם דמויות של נשים. ולא מדובר רק על סיפורים בדיוניים, אלא על החיים עצמם: גם כשמדובר בגיבורים צבאיים הדמויות הצבאיות הגבריות בולטות, ואילו הנשים לעתים נדחקות הצידה. לכבוד יום האישה אתר צה"ל מעמיד נשים גיבורות בקדמת הבמה, ומגיש לכם חמישה סיפורים מעוררי השראה על חיילות שבפעולתן האמיצה הצילו חיים.
השוטרת הצבאית שסיכלה הברחת 9 מטעני חבלה לידי ארגוני טרור
ה-12 לאוקטובר 2008 היה יכול להיות סתם עוד יום ראשון רגיל עבור סמל (מיל') נאגסט קאסה, אז שוטרת בגדוד המעברים 'תעוז' במחסום סמוך לשכם, אלמלא אותם שלושה פלסטינים שסירבו לפתוח את תיקיהם לבדיקה. "מתוקף התפקיד שלי אני מחויבת לבדוק את כל העוברים במחסום לכן סימנתי לאחד הצעירים שהיה הראשון בתור להתקדם לעברי, להניח את התיק על השולחן ולרוקנו", שחזרה סמל (מיל') קאסה. "הוא בתגובה הוציא מתיקו מכנס וחולצה ואז הניח אותו על הרצפה, מחוץ לטווח הראייה שלי וסרב לאפשר לי לראות את שאר תכולתו", הוסיפה. סמל (מיל') קאסה התעקשה, וראתה שבתוך התיק נותרו שלושה מטעני חבלה. היא הזעיקה מיד את מפקד המחסום ויחד הם עצרו את החשוד. יחד איתו נעצרו עוד שני חשודים שבכל אחד מתיקיהם התגלו שלושה נוספים. למקום הוזעקו חבלנים שפוצצו את תשעת המטענים באופן מבוקר. "זאת הרגשת גאווה", סיכמה.
הצלמת הצבאית שהנשימה והצילה פעוטה בת שנה וחצי
בין כל התרגילים והטקסים אותם נדרשה סמל (מיל') גליה צוקר לצלם מתוקף תפקידה כצלמת צבאית בחיל הרפואה, היא הספיקה לעבור גם קורס חובשים. אותו קורס קצר עזר לסמל צוקר להציל את חייה של רוני כהן, שכנתה הפעוטה שהייתה אז רק בת שנה וחצי, ממוות מחנק. באחד הימים ביוני 2013, כאשר הייתה בביתה, שמעה סמל (מיל') צוקר צעקות בוקעות מהרחוב. היא יצאה החוצה במהירות וראתה את שכנה, איציק כהן, אוחז בביתו הקטנה כשזו מעולפת ומחוסרת הכרה. הצלמת בדקה את הדופק והנשימה של הפעוטה וכאשר ראתה ששניהם אינם סדירים, פתחה את נעילת הלסתות בפיה וביצעה בה הנשמה. עד שהגיעו צוותי מגן דוד אדום הצליחה סמל צוקר לייצב את מצבה של רוני הקטנה, שלה אגב, שלום. "באותם רגעים נלחצתי מאוד כי לא חשבתי שאני באמת זוכרת מה עושים במקרה כזה", שיתפה סמל צוקר. "לכן כשהיא פתאום חזרה לנשום כמעט בכיתי מהתרגשות".
החובשת שטיפלה בפצועים תחת אש עם בגדים וחפצים מאולתרים
ב-18 באוגוסט 2011 נקלע אוטובוס של אגד, שנסע בכביש 12 בסמוך לגבול מצרים, למארב של חוליית מחבלים מסיני שפתחה לעברו באש. לימים נודע האירוע גם בתור 'מתקפת הטרור בדרום'. סגן אנסטסיה בגדלוב, שהייתה אז חובשת צעירה וכמו כן היחידה בעלת הכשרה רפואית על האוטובוס המותקף, נדרשה ללא ציוד רפואי מתאים לטפל בחמישה פצועים תחת ירי מסיבי. היא אלתרה חסמי עורקים מחולצות, עצרה דימומים בעזרת הכומתה שלה ואפילו השתמשה בשרוך ההדרכה של אחד החיילים שנסע עמה כאמצעי קשירה של תחבושות. "באותו רגע רק דבר אחד היה לי ברור - אני חייבת לעשות משהו", אמרה סגן בגדלוב. "ידעתי שאם לא אעשה כלום, יותר מדיי אנשים ימותו. אז פשוט התחלתי לזחול על הרצפה אל עבר הפצועים", הוסיפה. גם סגן בגדלוב עצמה נגעה מרסיסים בידיה אך זה לא הפריע לה במלאכתה. "כשהכול נגמר, האדרנלין נעלם והכאב חזר לי לגוף, אבל זה היה כלום בהשוואה לסיפוק שבידיעה שיש אנשים שימשיכו לחיות רק בזכות הפעולה המהירה שלי".
הלוחמת מקרקל שנטרלה מחבל וקיבלה צל"ש מאלוף פיקוד הדרום
ב-21 בספטמבר 2012 נקלעה סמ"ר ש' לתקרית בגבול מצרים, בה נהרג רב"ט נתנאל יהלומי ז"ל ממש לנגד עיניה. שלושה מחבלים חמושים התקרבו לעברה בעוד היא מסתערת עליהם יחד עם עוד שני חברים מהגדוד שנמצאו במקום. "אני ממש זוכרת את אחד המחבלים מתפוצץ לי אל מול העיניים", אמרה סמ"ר ש'. "ראיתי שלמחבל שעמד בדיוק מולי יש חגורת נפץ ענקית עליו ושהוא מתכוון להפעיל אותה, כבר מזיז את היד שלו אל עבר הכפתור. בלי לחשוב פעמיים יריתי בו שני כדורים לכיוון הראש והוא נפל על הקרקע", הוסיפה. על פעולתה האמיצה קיבלה הלוחמת ציון לשבח ממפקד פיקוד הדרום דאז, האלוף (מיל') טל רוסו. "אני לא מרגישה גיבורה", אמרה סמ"ר ש'. "כל הלוחמות בקרקל היו עושות את אותו הדבר. זה שהייתי במקום הנכון בזמן הנכון לא הופך אותי למיוחדת", סיכמה.
הפראמדיקית הראשונה שהזריקה את נוזל הפלסמה בתנאי שטח
סמ"ר אלונה בובליל זכתה להיות הראשונה בעולם שעושה שימוש בנוזל הפלזמה לצורך ייבוש וקרישת דם של פצוע במצב חירום אמיתי. את הנוזל המייבש נתנה הפרמדיקית הצבאית מחטיבת הבקעה לפלסטיני שנפגע בתאונת דרכים בבקעת הירדן לאחר שהתהפך עם רכבו באפריל 2013. סמ"ר בובליל הזריקה לו במהירות את העירוי לפני שהוא פונה במסוק של מגן דוד אדום לבית החולים להמשך טיפול רפואי. בזכות אותו נוזל ניצלו חייו של הפצוע. "רק בדיעבד גיליתי שהייתי הראשונה שעשתה את זה", מספרת סמ"ר בובליל. "אבל למעשה זה לא באמת משנה לי. פעלתי אך ורק לפי האינסטינקטים שלי ולכן לא חשבתי על אם אני הראשונה או האחרונה, פשוט חשבתי הלכתי לפי ההיגיון של מהי הפעולה שהכי נכון לעשות", סכמה.
>> בין כדור לעירוי: הצצה לעולמן של הפרמדיקיות