מחזורי הגיוס של נובמבר-דצמבר מילאו את לשכות הגיוס בנערים ונערות שהפכו בן רגע לחיילים וחיילות גאים. אלו הם מחזורי הגיוס שיסגרו את העשור ודרכם משתקפות פניה של החברה הישראלית. בחברה דמוקרטית זוהי הזדמנות עבורנו ואפילו חובה בעיניי, לבחון את מצב השוויון המגדרי בצבא.
אותם נערים ונערות בלשכת הגיוס לא יודעים כי לא יעמדו בפניהם אותן האפשרויות וההזדמנויות במסגרת השירות. בשונה מהדרך הארוכה שעושה החברה הישראלית כדי לקדם שוויון מגדרי בכל מקום, צה"ל נשאר מאחור.
עבור אותן נערות, 40% מכוח האדם בצה"ל, השירות הצבאי יהיה בין היתר חוויה של אי-שוויון על בסיס מגדר, ואפליה רק על בסיס העובדה שהן, מה לעשות, נולדו נשים ובצבא ההגנה לישראל שוות פחות.
אם נסתכל רק על אירועי השנה האחרונה נמצא רצף אירועים מביכים ומקוממים, שלא תואמים את המציאות החברתית שאמורה לפתוח את 2020.
מההחלטה שלא לשבץ נשים כטנקיסטיות למרות הפיילוט המוצלח של שילוב נשים כלוחמות בשריון, דרך החיילות שלא הורשו לשיר בטקס יום הזיכרון והתבקשו במקום - לדקלם את מילות השיר, וממש באחרונה פרסום המקרה של אפליית נשים ביחידת עילית כשצה"ל לא מאפשר לבנות להירשם לגדנ"ע של עוקץ.
זו לא יד המקרה, אפשר לומר שבעשור האחרון זירת הקרב המרכזית על אופיו של צה"ל הוא המאבק כנגד השירות המשותף. בעוד שישנה עליה במוטיבציה של נשים להתגייס לתפקידי לוחמה ונפתחו מספר גדודים מעורבים בהם משרתים גברים ונשים יחד, מתייצבים מנגד רבנים החוששים משירות משותף ופועלים לסכל כל הישג בתחום זה.
למרות ממצאים על הישגי הגדודים המעורבים, אנו עדים בשנים האחרונות לקמפיינים שמבקשים לטעון ששילוב נשים בתפקידי לוחמה פוגע בעוצמת צה"ל, בלוחמים, בביטחון המדינה.
"מעדיפים לרוקן תפקידים מהתוכן שלהם"
לחץ רב מופעל על מפקדים וחיילים לתת פרשנות בעייתית לפקודת השירות המשותף. כך נחשפנו בשנים האחרונות למקרים בהם אוסרים על מדריכות להדגים תרגילי ספורט ולאמן את החיילים. מעדיפים לרוקן את הגדרות התפקיד שלהן מתוכן, רק כדי שלא יעמדו אל מול החיילים.
מקרים בהם דורשים מחיילות דרישות לבוש וצניעות חריגות, חיילים בדרג פיקודי שמסרבים לדבר ישירות עם חיילות ומתקשרים איתן דרך גורם שלישי, אוסרים עליהן להכנס לאזורים שלמים בבסיס כדי לייצר אזורים סטריליים מנשים, בלי לבחון כיצד זה משפיע עליהן וכך לאט לאט מצמצמים את הנוכחות שלהן ופוגעים ביכולתן לבצע את תפקידן כראוי.
עשור חדש מגיע לפתחנו ואיתו ההזדמנות להצעיד גם את צה"ל קדימה בכל הנושא של שוויון מגדרי. הצעדים הראשונים לא מסובכים.
ראשית, קביעת מנגנון פשוט ידוע ומוצהר להגשת תלונות על הפרות של פקודת השירות המשותף, העברת שיעור למפקדים בנושא וענישה של מי שמחליט על דעתו להפר את ההוראה. הפקודה כבר ישנה, צה"ל נדרש עכשיו לשלב החינוך והאכיפה.
שנית, הצבתן של יותר נשים בדרגות פיקודיות בכירות, כי גם בצה"ל ידוע שאין כמו דוגמה אישית כדי להעביר מסר.
שלישית, פתיחת כל התפקידים לנשים, הרי כדי שנשים יגיעו לדרגות הגבוהות ביותר בצבא לוחם, זה צריך לבוא גם מלמטה, מהשטח ולכן ככל שיהיו יותר תפקידים פתוחים ופיילוטים מוצלחים של שילוב לוחמות, כך נוכל להתקדם בדרך השוויון.
סיכום שנת 2019 והעשור האחרון משקף תמונת מאבק על מעמדן של נשים בצה"ל, בו נערכים גורמים פוליטיים לעצירת התקדמות ולמניעת השתלבותן של נשים בכל המערך הצה"לי.
זה מה שאפשר לעשות אחרת
לרמטכ"ל רב-אלוף אביב כוכבי הייתה אמירה חשובה בטקס סיום קורס קצינים באוקטובר האחרון, כי "צה"ל לא יקבל פקודות מבחוץ, כי נשים וגברים ימשיכו לשרת במשותף, כמקשה אחת, למען מדינת ישראל וכי הנשים המשרתות בצה"ל הן מקור עוצמה וכוח, ותרומתן עצומה בכל יחידות הצבא".
לקראת תחילתו של עשור חדש ראוי שהאמירות האלו יתורגמו למדיניות שוויונית חדה וברורה, לא יוטל צל של ספק בהיותן של חיילות שוות ערך לחיילים ויהיה שוויון הזדמנויות אמיתי, החל משלבי המיון והיצע התפקידים הפתוחים לבנים ובנות ועד להשתלבות בתפקידי הקודקוד הבכירים.
צה"ל צריך לעמוד איתן כנגד הלחצים הפוליטיים וקריאות הרבנים הקיצוניים ולהבין כי עליו מוטלת ההגנה גם על זכויותיהן השוות של נשים לכל תפקיד ולמעמד שווה בצבא העם.
עד שיוכנס ערך השוויון לרוח צה"ל, המוצמדת לכל כרטיס חוגר, ראוי שבתור התחלה יאמצו בצה"ל באופן רשמי את הזכותון לחיילת שהוציאה בשנה האחרונה שדולת הנשים וכבר שהופץ בלמעלה מ-15,000 עותקים, בשיתוף פעולה עם 23 רשויות מקומיות, בו מרוכז המידע על זכויות החיילות בצה"ל.
אולי כשהדברים יהיו כתובים שחור על גבי לבן - אז תדע כל חיילת בישראל - כי היא לא שווה פחות רק משום שהיא אישה.
הכתוב הינו טור דעה. הכותבת היא מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל