כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס למלחמה באוקראינה כ"ניסיון לטהר את המדינה מהקבוצות הניאו-נאציות הפועלות בה", הוא ככל הנראה התייחס בין היתר למיליציית אזוב (Azov) האוקראינית - יחידה צבאית המורכבת ממתנדבים בעלי אג'נדה ימנית-קיצונית, המונה כיום כ-900 לוחמים.
במהלך 8 שנות קיומה, ספגה אזוב לא מעט ביקורת מהקהילה הבינלאומית, אך בימים האחרונים היא עלתה שוב לכותרות, לאחר תיעוד שפורסם בטוויטר ובו נראים לוחמי המיליציה משמנים את נשקיהם בשומן חזירים ומתכוננים ללחימה מול כוחות צ'צ'נים מוסלמים, בני בריתה של רוסיה בלחימה. הסרטון המדובר לא הותיר מקום לספק: אזוב לוקחת חלק גם במלחמה הנוכחית.
היחידה הוקמה בשנת 2014 על ידי אנדריי בילצקי, מנהיגה לשעבר של שתי קבוצות שפעלו בחברה האוקראינית: כנופיית הפטריוטים האולטרה-לאומנית של אוקראינה והאסיפה החברתית-לאומית (SNA). שתי הקבוצות, שהחזיקו באג'נדה ניאו-נאצית, עלו לכותרות בעקבות אירועים של תקיפת מהגרים, צוענים וחברי קהילת הלהט"ב. זמן קצר לאחר הקמתה, שולבה אזוב במשמר הלאומי של אוקראינה, כוח מילואים הכולל גם יחידות מיליציה אזרחיות, ואף זכתה למחמאות מנשיא אוקראינה דאז, פטרו פורושנקו.
המייסד בילצקי, שמכונה על ידי תומכיו "השליט הלבן", שימש כחבר בפרלמנט האוקראיני בין השנים 2014-2019. בשנת 2018 צוטט בילצקי בגרדיאן הבריטי כאומר ש"המשימה ההיסטורית של האומה האוקראינית בזמן קריטי זה, היא הובלת המסע האחרון של הגזע הלבן להישרדותו".
הקשר היהודי
על פי דיווחים שונים, המילצייה נתמכה כלכלית על ידי אוליגרכים בעלי אינטרסים שונים, כאשר הידוע ביותר שבהם הוא איגור קולומויסקי, מיליארדר יהודי ואיל אנרגיה מקומי ששימש כראש מחוז דניפרופטרובסק במדינה, בין השנים 2014-2015. לא ברור כיצד הדיווחים על תמיכת יהודים במיליציה המחזיקה לכאורה באידאולגיה ניאו-נאצית מובהקת מתיישבים עם ההיגיון הפשוט. מספר סממנים ניאו-נאציים, כמו צלב קרס או סמל ה-SS, נצפו על מדיהם של לוחמי המיליציה.
על אף שלא מדובר ביחידה רשמית של הצבא האוקראיני, השתייכותה של אזוב למשמר הלאומי גררה ביקורת רבה מסביב לעולם. בכתבת פרופיל שפורסמה בשנת 2019 במגזין האמריקאי The Nations נכתב: "אוקראינה היא המדינה היחידה בעולם שיש לה מערך ניאו-נאצי במסגרת כוחותיה המזוינים".
דו"ח משנת 2016 של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם (OCHA) האשים את אזוב בהפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי, נורמות החלות בעת סכסוכים אלימים בין מדינות ובתוך מדינות. באוקטובר 2019, ארבעים מחברי הקונגרס האמריקאי חתמו על מכתב הקורא - ללא הצלחה - למחלקת המדינה האמריקאית להגדיר את אזוב כארגון טרור.
נשיא אוקראינה הנוכחי, וולודימיר זלנסקי, מדגיש את היותו יהודי ואף הוציא במהלך ימי הלחימה הודעה בעברית, בה נכתב: "חשוב שמיליוני היהודים ברחבי העולם לא יישארו דוממים למראות הללו, מפני שהנאציזם נולד בדממה".
כבר ב-2019, לאחר בחירתו לתפקיד, נפגש זלנסקי עם לוחמי אזוב והפציר בהם לסגת מן הלחימה במחוזות הבדלניים במדינה. "אני הנשיא של המדינה הזו. אני בן 41. אני לא לוזר. באתי אליכם ואמרתי לכם: הסירו את הנשק", אמר זלנסקי ללוחמים בתיעוד שפורסם מהמפגש.
ברשימה השחורה של פייסבוק
בעידוד הרשתות החברתיות הפכה אזוב למוקד עלייה לרגל של בעלי אידאולוגיה ימנית-קיצונית, ולוחמים ממדינות שונות באירופה הצטרפו לשורותיה מתוך רצון לממש את האידאולוגיה שלהם ולצבור ניסיון בלחימה בשטח.
בעקבות הפופולריות לה זכתה הקבוצה ברשתות החברתיות, פייסבוק החליטה לחסום כל פעילות של אזוב, ובכך צירפה אותה ל"רשימה השחורה" של הארגונים המסוכנים, לצד הקו קלוקס קלאן ודאעש.
מנגד, עם תחילת הלחימה באוקראינה לפני כשבועיים, הפכה פייסבוק את ההחלטה ואפשרה לאזוב לבצע פעילות ברשת "אך ורק בהקשר של הגנה על אוקראינה", כך לדברי נציג חברת האם של פייסבוק, מטא.
צעד זה של החברה גרר לא מעט ביקורת, והרשת החברתית הואשמה בצביעות ואף בעידוד האידאולוגיה הקיצונית של אזוב. כעת, יכולים משתמשי הרשת החברתית לדון באזוב ואף לשבח את פעילותה - מבלי שהדבר ייחשב להפרה של כללי הקהילה.
