בצל משבר הקורונה, הצוללת השלישית מתוך ארבע שהזמינה מצרים מגרמניה הגיעה לבסיס חיל הים באלכסנדריה. הצוללת הועברה לאחרונה לידי המצרים בטקס שנערך במספנות טיסנקרופ בנוכחות מפקד חיל הים ובכירים נוספים בצי המצרי והגרמני.
הצוללת קיבלה את השם "S-43" ונחשבת לאחת מהצוללות המתקדמות מסוגה. מדובר בחיזוק משמעותי לצי המצרים שכמו שאר הצבא, נמצא במה שנראה כמו מרוץ חימוש מטורף ויקר.
עסקת הצוללות המצריות עלתה לכותרות בישראל מסיבות פוליטיות. סביר להניח שגם בחיל הים פחות אהבו לראות צוללות מתקדמות שיוצרו על אותו פס ייצור של ה"דולפין", נכנסות לשירות במדינה מהאזור, גם אם יש עמה הסכם שלום. הערכה היא שעד שנת 2021 תקבל מצרים את הצוללת הרביעית.
תג מחיר
עלות צוללת U-209/1400 מוערכת באזור ה-400 מיליון יורו ליחידה. לא ברור האם הגרמנים סבסדו חלק מהעלות כמו במקרה של ישראל. בכל מקרה, סך העסקה נאמד באזור ה-1.5 מיליארד יורו.
נראה שלמרות הבקשה הישראלית שעל הצוללות המצריות לא יהיה ציוד מתקדם, המחיר הזה כולל כמה מערכות סונאר ומכ"ם מתקדמות.
צוללות הן כלי מלחמה מורכב ואחד היקרים ביותר שיש. בכל העולם יש מעל ל-500 צוללות ורק 12 מדינות שמפעילות צוללות דיזל-חשמל מתקדמות, מהסוג שנרכשו על ידי ישראל ומצרים.
ציר זמן
מצרים חתמה על העסקה לרכש הצוללות המתקדמות בשנת 2011. העסקה שנחתמה כללה תחילה שתי צוללות, אולם בשנת 2015 המצרים החליטו לממש את האופציה לשתיים נוספות ובסך הכל ארבע.
באותה שנה הגיעו לגרמניה צוותי הצוללות המצרים. אלה פגשו בין השאר את העמיתים שלהם מישראל, שהגיעו להתאמן על צוללות הדולפין, שמבוססות גם הן על ה-U-209.
בשנת 2016 נמסרה למצרים הצוללת הראשונה S-41, ובאוגוסט 2017 הם קיבלו את הצוללת השנייה S-42. זה קרה אחרי שצוות הצוללת קיבל מהגרמנים הדרכה שנמשכה שלושה חודשים, אז הצוללת יצאה לדרכה למצרים.
הצוללת השניה הפליגה מנמל קיל שבגרמניה כשהיא מלווה בפריגטה מצרית במשך 22 ימים. ב-18 באפריל 2017 היא כבר ביצעה את משימתה המבצעית הראשונה, יחד עם ספינות נוספות ולמחרת, נכנסה לנמל אלכסנדריה.
כעת בשנת 2020 התקבלה כאמור צוללת S-43 ואילו S-44 שתסגור את ההזמנה, צפויה להגיע בשנת 2021.
מה הן יכולות לעשות
דגם 209 הגרמני הוא צוללת תקיפה דיזל-חשמלית הנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם, שתוכנן במיוחד עבור ייצוא. בסך הכל ישנם חמישה תתי דגמים שממוספרים מ- U-209/1100 ועד U-209/1500.
אורכו של דגם 1,400 המצרי מגיע לכ-62 מטרים ומופעל על ידי כשלושים אנשי צוות. הוא מסוגל לצלול לעומק של 250 מטרים לפחות ולשוט לטווח של 20 אלף ק"מ. מהירות השיוט על פני המים מגיעה ל-10 קשר ובצלילה ל- 20 קשר.
מדובר בצוללת אמינה וטכנולוגית שבחיל הים המצרי הגדירו כ"יצירות מופת של הנדסה גרמנית". יש עליה גם מערכות לשיגור 14 טילי הרפון בלוק II טיל מונחה מכ"ם לטווחים ארוכים.
הצוללות האלו מאוד שקטות וקשות לאיתור, חוץ ממערכות נשק מתקדמות יש עליהן גם ציוד לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין.
על פי הפרסומים, לפחות שתיים מהצוללות המצריות מצוידות במערכת AIP, המאפשרת להן לנוע בחשאיות גבוהה עוד יותר מהרגיל, יכולת המיוחסת גם לצוללות של ישראל.
שוחד כהוצאה מוכרת
לא רק בישראל שמה של הצוללת הזו נקשר לענייני שוחד. בעבר היו לא מעט דיווחים על כמה גורמים במצרים שעשו הון מעסקת הצוללות. אולם אלה הושתקו ונעלמו במהירות.
המחיר הגבוה של הצוללות יחד עם הצורך המובן בחשאיות, הפכו את עסקי הצוללות לכר פורה לשחיתות שיכולה לעבור מתחת לראדר. עננה קיימת גם בעסקאות שנחתמו מול טורקיה ומדינות נוספות. שר ביטחון לשעבר של יוון אף נכנס לכלא על מעורבותו בעסקה כזו.
לאן זה הולך
למצרים ולגרמנים יש יחסים הדוקים בתחום הרכש הצבאי, כלי השיט וצוללות בפרט. בשנים האחרונות חיל הים המצרי מחזק משמעותית את תחום הלוחמה התת-ימית והצוללות תוצרת גרמניה יצטרפו לצוללות שהסינים שדרגו עבור המצרים, יחד עם מדינות נוספות.
כאשר תגיע הצוללת הרביעית מגרמניה, למצרים יהיה צי שבו שמונה צוללות, מה שיהפוך אותו לאחד מהגדולים באזור. יש לזה משמעות גדולה, מכיוון שצוללת דורשת תחזוקה מורכבת וארוכה שמבוצעת במשך חודשים כשהיא מושבתת מחוץ לים – אך מספר גבוה של צוללות מאפשר רציפות מבצעית בזירה.
הצוללות הגרמניות מאפשרות למצרים יכולת פעולה חשאית בטווחים ארוכים ולמשך זמן רב. והמצרים שרואים בזרוע הצוללות שלהם כאסטרטגית, יכולים לנהל מהן מבצעים לאיסוף מודיעין איכותי, מקור שמאפשר להם לבצע תקיפות מדויקות וחשאיות. בזה נכללת גם היכולת לשגר משימות של כוחות מיוחדים.
על הרקע הזה אפשר להבין, על פי פרסום משנת 2012 של ה"דר שפיגל", מדוע ממשלת ישראל ובנימין נתניהו אישית, הפעילו לחצים כבדים על גרמניה כדי שתבטל את עסקת הצוללות עם המצרים. זו היתה רוח הדברים לפחות בשנים ההן, כשלכולם היה ברור שארבעת הצוללות מגרמניה הן חיזוק משמעותי לצי המצרי.
"צוללות הן אחד מסוגי כלי הנשק המסוכנים, מכיוון שהן פועלות מתחת למים וקשה לאתרן", אמר מי שהיה מפקד צי הצוללות המצרי בראיון שנתן ב-2016. "מחירן אינו יקר כמו של המטוסים. הן גם לא זקוקות להגנה, מכיוון שיש להן הגנה טבעית של המים, ועם היעלמותן, אף אחד לא יכול לאתרן ולקבוע את מיקומן. הן נשארות תחת המים, עד שהן מגיעות ליעדן בנמל האויב".