מהתיעוד הרב שיוצא משדה הקרב האוקראיני, ניכר כי הצבא של וולודימיר זלנסקי לא סובל ממחסור באמל"ח. החיילים של הצבא הרשמי, כמו גם אלה של המיליציות, לא נראים כמי שעומד להיגמר להם הנשק בקרוב.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, אישר לאחרונה סיוע צבאי לאוקראינה בהיקף של 800 מיליון דולר. סיוע זה הצטרף למשלוחים בשווי מיליוני דולרים נוספים לחימוש והצטיידות של צבא אוקראינה.
מאז החלה הפלישה הרוסית לפני כמעט חודש, לפחות 14 מדינות שלחו סיוע ביטחוני לאוקראינה. ארה"ב לבדה העבירה את רוב חבילת הסיוע הראשונה בהיקף של 350 מיליון דולר, בהם נכללים על פי הדיווחים 17,000 טילי נ"ט ו-2,000 טילי כתף נגד מטוסים מסוג סטינגר.
עוד דווח כי גם מרבית חבילת הסיוע האירופאית - בהיקף של 450 מיליון יורו - כבר הגיע למחסני הצבא האוקראיני. מדובר על אמצעי לחימה, ציוד רפואי, דלק ועד קסדות ואפודי מגן.
מה שכל זה אומר הוא, שבמעברי הגבול מתנהלים מבצעים לא פחות מורכבים מאלו שבחזית. לוגיסטיקה היא נקודת מפתח לניצחון של כל צבא וכדי להעביר את כמויות האמל"ח, ארה"ב הקימה שדה תעופה למטוסי התובלה הרבים במיקום סודי.
דבר קיומו של אותו שדה תעופה נחשף כאשר גנרל מארק מילי, יו"ר המטות המשולבים, יצא לשם כפי שנחשף לאחרונה ב-CNN ככל הנראה כדי לפקח מקרוב על המבצע. הערכה היא כי שדה התעופה הזה נמצא בפולין ונראה שאינו היחיד שפועל בסמוך לגבול עם אוקראינה.
אדוארד פרגוסון, יועץ ביטחוני בכיר בשגרירות בריטניה בוושינגטון, חשף במסיבת עיתונאים כי פיקוד אירופה וצבא בריטניה הקימו: "צמתים לוגיסטיים במקומות שונים לשם מגיעות הטיסות והמשלוחים שמועברים אחר כך מעבר לגבול". פקיד בכיר במשרד ההגנה האמריקאי, הוסיף כי הם פועלים כדי להבטיח שהסיוע מתואם, "ועונה על צורכי העדיפות הגבוהה ביותר של אוקראינה".
המבצע החשאי של ה-CIA
משדות התעופה שהוקמו לאורך הגבול עם אוקראינה, בהם נוחתים מטוסי התובלה הרבים, בעיקר C-17 אמריקאים, יוצאות שיירות אספקת הנשק הגדולות. מי שאחראי על התיאום עם הקצינים האוקראינים הם אנשי המודיעין, בעיקר אמריקאים, בדומה למבצע "קווי העכביש" שנטען כי ה-CIA ביצע כאשר חימש מורדים בסוריה.
אותם קציני CIA ביחד עם מקביליהם הבריטים אנשי ה-MI6, מקבלים את רשימת הדרישות מהמקבילים שלהם באוקראינה ואז, מתאמים את הטיסות ויציאת שיירות האספקה.
פולין היא המדינה היחידה שהודתה כי היא שולחת נשק לאוקראינה. גם שרת החוץ של קנדה, מלאני ג'ולי, הצהירה כי הצליחה: "להשיג הסכם עם פולין, שמטרתו לוודא כי משלוח האמל"ח הקנדי יכול להתבצע דרך גבולותיה". אולם, לא סביר שפולין היא המרכז היחיד להעברת האספקה לאוקראינה. ישנן עדויות בדבר שיירות גדולות שנכנסות לאוקראינה גם מרומניה.
השיירות פורקות את הנשק במרכזי לוגיסטיקה של צבא אוקראינה, משם הוא נשלח לחזיתות השונות. ככל הנראה, זו הייתה הסיבה שהרוסים תקפו את הבסיס הצבאי הסמוך לעיר לבוב שבמערב המדינה, אירוע בו נהרגו 40 חיילים אוקראינים.
הנתיב שמסווה ע"י אזרחים
מדובר במבצע ענק שרובו נסתר מהעין. המיקום של שדות התעופה ונתיב השיירות נשמר בסוד, אולם ברוסיה מודעים היטב להזרמת הנשק לאוקראינה, ומשרד החוץ במוסקבה הזהיר כי כל אדם או מדינה השולחים נשק לאוקראינים: "יהיו אחראים לכל ההשלכות של פעולות מסוג זה".
למרות האיום הרוסי, נאט"ו משקיעה מאמצים רבים כדי להשאיר את הנתיבים פתוחים ובטוחים. על הרקע הזה התפתח נתיב נוסף שמוביל ציוד, בעיקר למיליציות האזרחים שהאוקראינים הקימו טרם הפלישה. שיירות אלה מקבלות סיוע צבאי ומודיעיני, אולם הן בנויות בעיקר על נהגים מתנדבים, שמגיעים ממדינות רבות.
שיירות כאלה תועדו כשהן יוצאות מליטא ופולין. מדובר בעיקר באספקה של קסדות, אפודי מגן, דלק, מזון וציוד רפואי. ממעט הפרסום שהיה בנושא, עולה כי לא מעט משרתים באותן מיליציות יצרו קשר ישיר עם המתנדבים, והם דואגים לאספקה ישירה ליחידות שלהם.
