שבעה חודשים עברו מאז שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין הודיע שארצו תחל לסגת "מחלקה העיקרי של סוריה". כנראה שפוטין מגדיר נסיגה אחרת מאיתנו, כי מאז רק גברו הדיווחים על מטוסים שהגיעו למדינה, מפציצים שתקפו אחרי טיסה ישירה מרוסיה ואפילו נושאת מטוסים שעושה את דרכה לאזור. אבל מה שבאמת מטריד את העולם, וגם את ישראל, הם טילי הנ"מ שהרוסים שלחו לסוריה.
בתחילת החודש הודיע משרד ההגנה במוסקבה כי הושלמה פריסת מערכת הטילים המתקדמת S-300 במחוז טרטוס. הדיווח הזה הגיע שנה לאחר שרוסיה פרסה בסוריה את מערכת ה-S-400. כל זה קורה בזמן ששמי סוריה מלאים עשרות מטוסי קרב של מדינות המערב, וכפי שאנחנו יודעים, גם מטוסי חיל האוויר הישראלי. אם זה לא מספיק, אותן מערכות מסוגלות לזהות ואפילו להפיל מטוסים עמוק בשטח ישראל. סיוט ביטחוני של ממש.
במערכת הביטחון משבחים בינתיים את רמת התיאום בין הצבאות. על פי פרסומים זרים, גם לאחר שטורקיה הפילה מטוס קרב רוסי, מערכות הנ"מ הרוסיות לא מנעו מחיל האוויר הישראלי לתקוף יעדים בסוריה. מנגד, כניסת המערכות הרוסיות תרמה לאומץ של אסד: לפחות ניסיון אחד של סוללות הנ"מ להפיל מטוס של חיל האוויר אושר על ידי מערכת הביטחון. צריך לזכור שלאויבים של הרוסים בסוריה אין כלל מטוסי קרב, ככה שהחשש של מערכת הביטחון בישראל די ברור.
לחיל האוויר יש היסטוריה ארוכה, ובחלקה לא נעימה, בהתמודדות עם נ"מ תוצרת רוסיה. מלחמת ההתשה הסתיימה עם לא מעט נפגעים לחיל האוויר הישראלי, והאמירה ש"הטיל כופף את כנף המטוס". במלחמת יום כיפור התמודד חיל האוויר עם עשרות רבות של סוללות נ"מ שעשו שמות במטוסי החיל. המצרים והסורים הבינו שהטייסים שלהם לא שווים לטייס הישראלי, גם לא מטוסי הקרב שהרוסים שלחו להם בכמויות, אז הם התעטפו בטילים. חיל האוויר איבד 102 מטוסים ו-53 טייסים ונווטים נהרגו, כמעט כולם מאש נ"מ. הטיל שוב כופף את כנף המטוס.
במלחמת לבנון הראשונה יצא חיל האוויר להשמיד את מערך הנ"מ הסורי בלבנון, במבצע "ערצב 19" שמלמדים עד היום באקדמיות צבאיות בעולם. 19 סוללות נ"מ הושמדו במהלך המבצע, אף מטוס ישראלי לא הופל, ומנגד התפתח בשמיים קרב אווירי מהגדולים שידע האזור - כ-150 מטוסי קרב משני הצדדים. 23 מטוסים סוריים סיימו את הקרב הזה באדמה, והיו מי שאמרו שכנף המטוס כופפה הפעם את הטיל.
הסורים, בעזרת הרוסים, שדרגו מאז את מערך הנ"מ שלהם באופן משמעותי. אלו המערכות שכבר פרוסות או עשויות להיפרס בקרוב מעבר לגבול הצפוני שלנו.
S-300
מערכת טילים שמסוגלת ליירט מטוסים בטווח של כ-200 ק"מ ונחשבת לאחת הטובות בעולם. זמן הפריסה של הסוללה הוא כחמש דקות, והמערכת יודעת להעסיק מאה מטרות במקביל וליירט עד 35 מהן בו זמנית. היא מסוגלת לפגוע גם במטוסים שטסים בגובה רב או נמוך במיוחד.
שני סוגי טילים יש ל-S300. הקטן, שנקרא "גלדיאטור", נועד להתמודד עם מטוסים וטילי שיוט. הגדול יותר, "הענק", נועד להתמודד עם טילים בליסטיים. לטילים אלה יש ראש נפץ שמכיל יותר מ-130 ק"ג חומר נפץ.
אחרי שנים של מאבק דיפלומטי הגיעה ה-S300 גם לאיראן, ובסוריה היא מופעלת על ידי הצבא הרוסי – אם כי יש טענות שגם הצבא הסורי עצמו קיבל את המערכת. אגב, פרסומים זרים טענו בעבר שטייסי סופה של חיל האוויר התאמנו נגד ה-S300 בתרגיל משותף ביוון.
S-400
מערכת נגד מטוסים שנחשבת לשיפור של ה-S-300. היא מצוידת בטילים שמסוגלים להפיל מטוסים בטווחים ארוכים במיוחד, בין 250 ל-400 ק"מ, ומסוגלת לטפל ביותר מ-80 מטוסים בו זמנית. מהירות התגובה שלה: פחות מ-10 שניות. כל סוללה מורכבת משמונה משגרים וכ-70 טילים.
לפי פרסומים מהימים האחרונים, הרוסים שלחו לפחות סוללה אחת של S-400 לסוריה, אזור לטקיה. אם זה נכון, הרי שהיא מכסה חלק לא קטן מישראל ומאיימת גם על מטוסי הקואליציה שתוקפים בסוריה. נכון להיום, רק הצבא הרוסי מפעיל את ה-S-400.
S-500
מערכת שמסוגלת ליירט טילים בין יבשתיים ומטוסי קרב - למשל מטוסי הנחשון של חיל האוויר הישראלי - שתפקידם בין השאר להכווין תקיפות אוויריות. על פי הרוסים, הטווח האפקטיבי של המערכת מגיע ל-600 ק"מ.
ה-S-500 מורכבת מעמדות שיגור ניידות על גבי משאיות, מספר עמדות פיקוד ומגוון מערכות מכ"ם. היא מדאיגה לא מעט מדינות מערביות, אולם לא ברור אם היא כבר נכנסה לשירות מבצעי.
פנציר-S1
מערכת נ"מ ניידת שמשלבת טילים ותותחים, ויודעת להפיל מטוסים וגם מטוסים ללא טייס וטילי שיוט בגובה נמוך במיוחד - כ-5 מטרים. משגר פנציר (כל סוללה מונה בין שלושה לחמישה משגרים) מסוגל לשאת שישה צינורות שיגור ו-12 טילים, לצד זוג תותחים 30 מ"מ שיורים בקצב של 2,500 פגזים בדקה לטווח של 4,000 מטר. הטילים מסוגלים להפיל מטוסים בטווח של 20 ק"מ. אגב, הפנציר-S1 היא המערכת שהפילה בסוריה את מטוס הפנטום הטורקי בשנת 2012.
SA-17 "גריזלי"
סוללת נ"מ ניידת שיודעת להפיל מטוסים, כטב"מים, מסוקים - ועל פי הרוסים אפילו טילים ופצצות חכמות. למערכת יש מספר סוגי טילי שהטווח שלהם נע בין 2.5 ק"מ ל-35 ק"מ (חלק מהפרסומים טוענים ל-50 ק"מ), והיא מסוגלת להפיל מטוסים עד לגובה של 15,000 מטר. המערכת נפרסת בתוך חמש דקות ומגיבה בתוך 22 שניות. כל סוללה כוללת מכ"מים בעלי טווח של יותר מ-80 ק"מ ויכולת לנהל שלושה טילים במקביל. בכל סוללה יש שלושה או ארבעה משגרים, וכל אחד מהם נושא ארבעה טילים מוכנים לשיגור ועוד 13 טילים.
ה SA-17 עלתה לכותרות כשנטען שהפילה את טיסה 17 של מלזיה איירליינס. עשרות סוללות מסוג זה נמצאות בסוריה ובמצרים, ועל פי פרסומים זרים, ישראל תקפה לפחות פעם אחת משלוח נשק עם טילי נ"מ מתקדמים מדגם SA-17 שאמור היה להגיע לידי חיזבאללה.
SA-8 "אוסה"
מערכת נ"מ ניידת. מסוגלת ליירט מטוסים בגובה 12 אלף מטר מטווח של כ-15 ק"מ. היא מאוד פשוטה להפעלה ומסוגלת לשגר טיל ראשון 25 שניות לאחר שהמכ"ם שלה מאתר מטוס.
גם מערכת זו הוזכרה בהקשר לתקיפות של חיל האוויר הישראלי בסוריה ומשלוחי הנשק. היא מוכרת מאוד לחיל האוויר, שהשמיד במלחמת לבנון הראשונה לפחות שלוש סוללות SA-8.
SA-15 "טור"
מערכת נ"מ ניידת נגד מטוסים, מסוקים, כלי טיס לא מאוישים וטילים. טווח הטילים שלה נע בין 1.5 ק"מ ל-12 עד 15 ק"מ. המכ"ם שלה מסוגל לגלות כלי טיס ממרחק 25 ק"מ, להעסיק כ-50 מטרות במקביל ולהנחות ארבעה טילים במקביל. יש טענות שה-SA-15 כבר נמצא בסוריה, הן בידי הצבא הרוסי והן בידי הסורים.
SA-19 "טונגוסקה"
מערכת נ"מ ניידת שמשלבת תותחים וטילים. נועדה להגן תוך כדי תנועה על כוחות יבשה מפני מטוסי, מסוקים וטילי שיוט. על כל כלי יש זוג תותחים בקוטר 30 מ"מ שיורים פגזים בקצב אש של 2,500 כדורים בדקה. הטילים מסוגלים להפיל כלי טיס בטווח של 8-10 ק"מ ובגובה 5 ק"מ. יש גם טילים משופרים שמסוגלים להפיל כלי טיס בטווח של 18 ק"מ.
SA-5 "גאמון"
טיל נגד מטוסים ארוך טווח שמוכר מאוד לטייסי חיל האוויר, בעיקר לטייסי העבר - הגאמון פועל בשכונה שלנו כבר עשרות שנים. המערכת מצוידת במכ"ם בעל טווח של 600 ק"מ ובטיל (שנורה ממשגר נייח) בעל טווח של 160 עד 400 ק"מ, תלוי בדגם. מדובר בטיל כבד וישן שלא מסוגל להתמודד עם מטוסי הקרב של היום, והמטרות העיקריות שלו הם מטוסי בקרה, תובלה ומפציצים. עם זאת, מעריכים שטיל כזה שוגר לאחרונה בסוריה נגד מטוס קרב של חיל האוויר.
ה-SA-5 זכורה בישראל גם בנסיבות טראגיות: בשנת 2001 שוגר בטעות טיל מסוג זה על ידי צבא אוקראינה לעבר מטוס נוסעים מסוג טופולוב 154 שהמריא מישראל לנובוסיבירסק, רוסיה. 78 בני אדם נהרגו בתקרית הקשה, רובם ישראלים.
SA-6
מערכות נ"מ ניידת שמוכרת לנו הישראלים מאז מלחמת יום כיפור, וספגה פגיעה קשה במבצע ערצב 19. כל משגר מצויד בשלושה טילים מוכנים לשיגור, שב-1973 כונו כאן "אצבעות המוות". טווח הגילו של ה-SA-6 עולה על 70 ק"מ, והיא מסוגלת ליירט מטוסים בגובה 12,000 מטר בטווח שנע בין 3 ל-25 ק"מ. המערכת קיימת בין השאר באיראן, בסוריה ובמצרים.
9K333 "ורבה"
תעשיית הנשק הרוסית ייצרה עם השנים טילי כתף קטלניים, למשל ה-SA-7 וה-SA-18, שמאפשר לחייל בודד להפיל מטוס קרב ממרחק 5-6 ק"מ. אבל המערכת שמדאיגה את העולם היא ה9K333- "ורבה" - טיל כתף נגד מטוסים מדור חדש וייחודי מסוגו. לפחות על פי הרוסים, המערכת חסינה מפני רוב מערכות השיבוש שבשימוש מדינות המערב.
ל"ורבה" יש מערכת חיפוש מטרות בעלת שלושה ערוצים אופטיים ומערכת זיהוי ונעילה על מטרה, שעל פי הרוסים הופכת את טיל הנ"מ הזה לרגיש ומדויק. טווח הפעולה של הטיל הוא 6 ק"מ. הרוסים מציינים שמדובר בטיל "דיגיטלי באופן מלא" שפועל באופן אוטונומי באוויר: כל מה שהמשגר צריך לעשות זה ללחוץ על הכפתור. הטיל מצויד במערכת זיהוי עמית/טורף, מה שמוריד באופן משמעותי את החשש מ"אש ידידותית", וראש הנפץ (1.5 ק"ג) יכול ליירט מטוסים עד לגובה של 4.5 ק"מ.
ביוני שעבר הודיעו הרוסים שימכרו את הטיל בפעם הראשונה ללקוח מחוץ לרוסיה, וסירבו להגיד למי. החשש הגדול הוא שה"ורבה" יגיע לארגוני טרור.