השיח הציבורי בדגש על הביקורת הציבורית סביב התוספת התקציבית להסדרת נושא פנסיות אנשי הקבע בצה"ל, גורם בשבועות האחרונים לטלטלה גדולה בצבא. הפרסומים בנושא גרמו לחיילי צה"ל והוריהם להתרעם על כך שתקציב לאנשי הקבע נמצא, אבל תקציב להעלאת שכר חיילי החובה עדיין לא.
העניין, שהציבור הרחב לא עושה הפרדה ולא מכיר את כל הפרטים הקטנים. כך כל איש קבע עם דרגות של קצין או נגד נתפס כ"אוכל חינם" שנהנה מפנסיה שמנה על חשבון הציבור, גם אם זה לא המצב. כל מי שלובש מדי קבע או שעל כתפו דרגות, מסומן.
אנשי קבע צעירים, חלקם לוחמים או בתפקידים ביטחוניים וטכנולוגים משמעותיים, מתוסכלים מכך מאוד. כפי שתקראו כאן מיד, המוטיבציה של חלקם להמשיך בצבא נפגעת, אחרים לא יוצאים הביתה על מדים, חוששים ממבטים ותגובות מעליבות, מעדיפים להוריד פרופיל.
בתוך המתח הזה הצבא צריך להתנהל. עם מפקדים, חלקם נשואים והורים לילדים שאותם הם רואים אחת לשבוע-שבועיים, שמרגישים עכשיו לא רק חוסר הערכה מהציבור שלשמירת ביטחונו הם מקדישים את חייהם ומסכנים אותם, אלא אפילו בוז, כעס וזלזול כלפיהם.
אותם מפקדים ממונים על חיילים, שרבים מהם ממורמרים מהרגיל עכשיו, מרגישים שלתנאים של הקצינים ואנשי הקבע הבכירים יש כסף, אבל לשכר שלהם אין.
בימים האחרונים פנינו לאנשי קבע וחיילים מתפקידים, בסיסים שונים וברמות שכר שונות. שאלנו אותם אם מדברים בתוך היחידה שלהם על הנושא, האם ואיך זה משפיע. כולם סיפרו שהשיח הציבורי הזה מורגש היטב בתוך הצבא, הן בשיחות שבין המשימות השונות והן בשיחות בין חיילים ומפקדים.
"מאבדים כמות גדולה של מפקדים טובים"
"אני לא חושב שיש משהו אחר שמדברים עליו אצלנו", סיפר ל-mako קצין ביחידה עורפית שאינה טכנולוגית. "כל הזמן אומרים ראית מה פרסמו, ראית מה מישהו כתב בפייסבוק. זה נוכח עמוק ביחידה ומייצר הרבה מאוד תסכול שעולה בשיחות".
הקצין תיאר את המצב אצלו ביחידה: "יש לנו מקצוע שהוא לא שיא השכר באזרחות, אבל מאוד מכובד וקשה לי להשאיר אנשים בקבע ארוך. נמאס להם והם לא מסתירים את זה, אומרים לך 'עזוב אותי מקבע'. בוא נגיד שאנשים לא רוצים להישאר בצבא לא רק בגלל השכר. גם בגלל איך שמציגים אותם ומתייחסים אליהם".
לדברי אותו קצין: "אנשי הקבע שלי מחליפים את המדים בלבוש אזרחי כשיוצאים הביתה, זה הגיוני?", שאל. מתברר כי מדובר בתופעה רחבה עליה העידו אנשי קבע רבים, מה שגם כן מלמד על הלך הרוח בצבא.
לאחרונה פרסם קצין צה"ל בשם רס"ן עמרי קאזאדו מגדס"ר נח"ל פוסט בנושא, שזכה לתגובות ושיתופים רבים. "מדביקים לנו נהנתנות", תיאר את תחושתו הקשה והמחשבות של למה בעצם הוא צריך את זה. "כל פעם שאני מתיישב במשרד השלישות לחתום על טופס הארכת שירות ניצב בפניי פיתוי ענק", כתב והוא לא לבד.
"יש לי מ"פ שמסיים תפקיד בקרוב ואני לא מצליח לשכנע אותו להאריך חוזה", סיפר השבוע מג"ד בצה"ל וטען שלא מדובר בהתלבטות שגרתית. "איך שאנשי הקבע מוצגים בתקשורת, זה חודר אלינו. לא עושים שום הפרדה ומציגים את כולנו כטפילים. עברו כל גבול. גם ככה קשה לשכנע מפקדים טובים להישאר".
קצין באחת מחטיבות השריון תיאר מצב דומה: "יש לי שני מפקדים ואיש קבע שאני מנסה להשאיר וכרגע הסיכוי נראה נמוך". גם הוא טוען ששיח הפנסיות משפיע: "כל השיחות הפנימיות, אם זה לפני דיונים או בצד בזמן תרגיל, תמיד מגיעות לחלק הזה של הפנסיות ומה שקורה בציבור. זה משפיע על האנשים שלי והם מספרים כמה זה פוגע בהם ושנמאס להם מזה".
גורם צבאי בכיר סיפר שמדובר בבעיה מוכרת, שעכשיו מתגברת. "בכל פעם שיש סערה ציבורית כזו הקושי שלנו להשאיר את הטובים בקבע מתגבר. בכל הקשור לאנשי קבע איכותיים ביותר, לוחמים ועורפיים, אנחנו בבעיה. בהחלט אפשר להגיד שבכל סערה כזאת אנחנו מאבדים כמות גדולה יותר של מפקדים טובים".
"הצבא מקבל כל שנה כסף ולנו לא נשאר"
העיסוק התקשורתי והציבורי בפנסיות, הוביל למחאה של חלק מהחיילים והוריהם ברשתות החברתיות, שמסוקרת בהרחבה גם בתוכנית "חי בלילה" בקשת. המסר העיקרי: דאגתם לאנשי הקבע ושכחתם את החיילים, שצריכים להסתדר עם כמה מאות שקלים בחודש. רוב שכר החיילים הולך על מזון, שרמתו בחלק מהבסיסים ירודה. יתר העול הכלכלי נופל על ההורים. מי שלהורים שלו אין, בבעיה שלא תמיד מערך הת"ש לבדו מסוגל לפתור.
מפקד מחלקה המשרת באחת מחטיבות החי"ר, סיפר מהזווית שלו על קושי מול החיילים: "הלוחמים מדברים כל הזמן על זה שאין להם כסף ושזה לא הוגן וכל מיני דברים כאלה. חד משמעי זה הדיבור ששולט בכל רגע כמעט. אתה גם שומע הרבה מאוד סיסמאות שברור לך שהם הביאו מבחוץ וככה הם ממרמרים אחד את השני".
לדבריו בצבא ערים לתופעה ומתמודדים איתה: "אחרי דיון בנושא, המח"ט אמר לכל המפקדים 'דברו עם הלוחמים. אל תתנו להם להישאר טעונים גם אם אתם לא רואים את זה עליהם. תדאגו שהם יפרקו את הרגשות שלהם כי מצב הרוח משפיע על הפעילות".
לוחם בחיל השריון תיאר את תחושותיו: "אנחנו מבואסים מזה שהמדינה לא מבינה מה המצב שלנו, הכל יקר ומה שנותנים לא מספיק. אם לא ההורים הייתי בבעיה". הוא מוסיף ש"אין יום או זמן פנוי שלא מדברים על המשכורת שהצבא נותן לנו. בעיקר מדברים על למה לא נותנים לנו, כי לצבא יש מלא כסף שמקבלים כל שנה".
חיילת המשרתת כתומכת לחימה סיפרה מצדה: "בטח שמדברים על זה כל הזמן כי זה מבאס שאנחנו נטל על ההורים. באותו בסיס יש כאלה שלא חסר להם כסף וכאלה שכן, כי אין להם הורים עשירים. בבסיס שלנו מדברים על המשכורת כל הזמן. לא יודעת להגיד אם זה משפיע על איך שאנחנו מבצעות את התפקיד. נראה לי שיש כאלה, בעיקר מי שאין לו, שמדבר ושומע וזה משפיע עליו".
תחושות דומות מבטאים הרבה מאוד חיילים וחיילות מקשת רחבה של תפקידים ודרגות שכר. כולם העידו על כך שישנו שיח יום-יומי שבבסיס, תסכול עמוק וסביר מאוד להניח שזה משפיע על התפקוד, לפחות של חלק מהם. מהעדויות עולה שבחלק מהיחידות ערים לבעיה וקיימו שיחות עם המפקדים, אבל לא בכולן.