טקס החלפת ראש אמ"ן התקיים ביום רביעי בערב בבסיס גלילות, לשם הגיעו כל בכירי הצבא, בראשם הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי. ממש באותו הזמן הובאו לקבורה בבית העלמין של קיבוץ נירים יגב בוכשטב, נדב פופלוול ואחריו רועי פופלוול. בניר עוז הובא לקבורה אברהם מונדר יחד עם בנו רועי ז"ל.
את יגב, נדב ואברהם צה"ל החזיר מתים מעזה, אחרי חודשים ששרדו בשבי עד שנרצחו בידי השובים שלהם, ככל הנראה אחרי שכוחות צה"ל התקרבו לאזור שבו הוחזקו. את רועי מנירים ורועי מניר עוז העבירו מהקבר הזמני בו נטמנו.
מצד אחד המנותקים ומהצד האחר, דרומה משם, התוצאה של אותו ניתוק. היה אפשר לצפות שהם ילמדו. אבל זה לא מה שראינו בטקס המוגזם עם 1,500 המוזמנים, התזמורת והכיבוד. אף לא אחד מהנואמים, האלופים חליוה ובינדר שמחליף אותו והרמטכ"ל הלוי, לא חשב להזכיר את הלוויות שהתקיימו באותו הזמן, בליווי רעשי הרקע של מלחמה שעוד נמשכת.
כולם שם אמרו את המילים הנכונות בנאום שלהם. ביקשו סליחה, לקחו אחריות, אמרו "כשלנו". אבל שלא יהיה ספק, זה מן הפה אל החוץ. כי במבחן המעשה, איש מהם לא לקח אחריות. צה"ל ממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, מסתיר מידע מהציבור ומתנהל כאילו לא היה כאן המחדל הקשה ביותר מאז קום המדינה.
רוצים דוגמה? בתחקירים שצה"ל עושה בימים אלה על הקרבות בקיבוצים, יחידות וחילות בצבא מרשים לעצמם שלא לשתף מידע. במקרים רבים, המתחקרים מעידים שלא קיבלו מידע מהמודיעין, מחיל האוויר ומגורמים נוספים. זה נכון גם לתחקיר על בארי שפורסם. חיל האוויר לא העביר למתחקרים את כל המידע שהתבקש להעביר. חלק מהמידע הועבר רק אחרי איום מהצוות של האלוף במיל' מיקי אדלשטיין.
העובדה שלתפקיד ראש אמ"ן מינו קצין, שסימני שאלה על חלקו במחדל מתנוססים מעל ראשו, מגבירים עוד יותר את חוסר האמון בצה"ל. וכאן מגיע רגע השיא בניתוק של צה"ל מהאזרחים ומהסיטואציה שבה מדינת ישראל נמצאת. במהלך הנאום של הרמטכ"ל הלוי, הוא אמר על ראש אמ"ן הנכנס בינדר: "בדקנו את עשייתך בשבעה באוקטובר, לאורך ולרוחב, ומצאנו בה תבונה ואחריות, יושרה ובחינה עצמית. בחרנו בך כי אמ"ן תמיד צריך מפקד מאוד מתאים, והיום אף יותר מתמיד. אתה האדם הנכון לתפקיד המאתגר והחשוב כל כך עבור מדינת ישראל".
הלוי אמר "בדקנו" והוסיף ביהירות, שחצנות וניתוק שעלינו לסמוך עליו ועל הבדיקה של צה"ל. זה היה רגע שפל בטקס המנותק. הרמטכ"ל ומי שמוביל את הצבא, פשוט מסרב להבין את חוסר האמון של תושבי העוטף ורוב אזרחי ישראל.
אם אכן הייתה בדיקה שכזאת, על צה"ל להציג אותה באופן רשמי על כל המרכיבים שלה וכיצד בוצעה הבדיקה. איזה כשלים נמצאו, איזה הצלחות, לוחות זמנים, הכל. אבל צה"ל לא הציג בדיקה כזאת ואם כבר אמון, מי יודע אם אכן בוצעה בכלל.
אני לא יודע למי ראש אמ"ן הנכנס, אלוף בינדר, פנה כשאמר בנאום שלו: "אני מבקש את אמונכם ואת המחויבות שלכם". אבל ספק שהוא יקבל את זה מתושבי עוטף עזה, מהאזרחים וגם מרוב חיילי צה"ל. אלוף בינדר מגיע כשעל גבו כתם מחדל שלא היה קטן מזה של אמ"ן. הוא היה קצין המבצעים של צה"ל שתחת פיקודו לא היו מספיק כוחות ומטוסים בכוננות ב-7 באוקטובר, כוחות לא הוזרמו לעוטף ולא חתרו למגע. רשימה חלקית בהחלט. דווקא הוא יותר מכולם היה אמור להיות זה שמוביל לחשיפת הבדיקה ותחקיר, ככל שזה נעשה בכלל. מבחינת האמון הקיים, משהוא לא מוביל בעצמו מהלך כזה, אז חזקה עליו שייתכן שיש לו מה להסתיר. לו ולכל צה"ל.
ומילה לסיום לאלוף חליוה עצמו. מדובר בלוחם ומפקד שנתן לצה"ל למעלה מ-30 שנים. מפקד קרבי שבזכותו ניצלו מאות ואלפי חיילים ואזרחים. איש לא יכול לקחת את זה ממנו. ולכן, אין ספק שהגיע לו טקס מכובד לסמל את סיום השירות שלו. אבל הכישלון האדיר שהוא חתום עליו, כמו גם ההתנהלות שלו כראש אמ"ן וגם בתפקידי פיקוד בכירים אחרים, מחייבים טקס צנוע הרבה יותר. הכבוד שראינו בגלילות לא הגיע לו, לא הגיע לאלוף בינדר, ולא לזכותו של כל צה"ל.
אם הטקס הזה בהשתתפות בכירי צה"ל זה ה"ממני תראו וכך תעשו", אז המצב שלנו עגום מאוד. צה"ל אולי ינצח צבאית את המלחמה מול חמאס, אולי גם מול חיזבאללה. אבל כשזה המצב, צה"ל יחזור להיות אותו צבא לא אמין, לא ממושמע ולא מקצועי של 6 באוקטובר.
הצבא ישאר אותו צבא שחיילים נהרגים בו בתאונות מיותרות, שיספוג מתקפות פתע שיעלו בחיים של אזרחים, גוף שהאנשים האיכותיים בחברה לא ירצו להיות חלק ממנו, וישאירו את הפיקוד לבינוניים. לפעמים טקס אחד מצליח להראות לנו את העתיד, וזה לא נראה משהו.
הדברים האלה נכונים לכל המפקדים הבכירים מדרגת אל"מ ומעלה ששירתו בגזרת עזה בשנים האחרונות. הדברים האלה מתמקדים בצבא, אבל נכונים בהחלט לדרג המדיני ,שהם האחראים מעל כולם למחדל האדיר ולטבח 7 באוקטובר. שלא יהיה ספק, זה שהם עוד נמצאים בלשכות שלהם במשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, הקבינט וכל מי שהיה חבר ממשלה, מלמד שלא רק צה"ל, כל המערכות של מדינת ישראל נמצאות ב-6 באוקטובר.
הכתוב הינו טור דעה. הכותב שי לוי, הכתב הצבאי של mako, תושב נירים בעוטף עזה, משם הוא מפונה עם משפחתו מאז 7 באוקטובר.