לפני מעט יותר מעשר שנים, ימי האינתיפאדה של שנת 2003, מצא עצמו חוקר השב"כ ס' באחת מהמשימות החשובות של חייו. "התקשר אליי ראש הצוות וביקש ממני לצאת ולעצור בחורה אשר על פי החשד השתתפה בחטיפת אזרח ישראלי", הוא מספר באתר השב"כ בהתייחסו לאליהו גורל, נהג המונית שנחטף סמוך ללוד בפרשיה שהסעירה את מדינת ישראל באותם ימים.
סמוך לשעה ארבע בבוקר חברו קבוצה של חוקרים ורכזים לאחת מהיחידות המובחרות של צה"ל, ויחד אתם יצאו לרמאללה כדי לבצע את המעצר. "הבחורה הייתה צעירה וחייכנית", מספר ס'. "נסענו לתחנת המשטרה והתחלנו בחקירה במטרה לקבל אישור למידע שהתקבל עד אז". שלוש שעות לאחר מכן הבחורה נשברה ומסרה לחוקרים את ידיעת הזהב. מכאן, החל מרוץ להצלת חייו של החטוף שהוחזק אותה שעה בדירת מסתור. החוקר יצא מהמשרד יחד עם הנחקרת וביצע פעולות חקירה שיוסיפו לתמונת המודיעין של היחידה המיוחדת שאמורה לחלץ את החטוף.
בזכות המידע של החוקר הצליח צוות של יחידה מובחרת בצה"ל להגיע למגע עם החוטפים ולעצור אותם לאחר מעקב מודיעיני שנמשך יומיים. מעצרם הוביל לחקירה נוספת, מה שמוכר לנו כ"התפתחות בחקירה", במטרה לקבל מהר ככל האפשר את מיקומו הנוכחי של גורל. "לאחר קבלת המיקום הספציפי של החטוף וביצוע מספר פעולות על מנת לאמת ולהרחיב פרטים על מקום המסתור, יצאתי ביחד עם רכז השטח ולוחמי צה"ל לחלץ את החטוף, כשהחוטף אזוק לצידי ומשמש לי כמדריך. קשה לי לתאר בכתב את ההתרגשות שאחזה בי ובכולנו כשהחטוף הביט בנו ממעמקי הבור בו הוחזק עד הגעתנו".
עשר שנים לאחר מכן מתמודדים חוקרי השב"כ וחוקרי יחידה 504 (ששמה כבר שונה אך כך היא מוכרת בציבור) עם מצב דומה. מאז יום חמישי בלילה, אז נודע דבר החטיפה, הם נמצאים מחוץ לבית ומנסים בכל דרך, כל שיטת חקירה וכל טריק שהם מכירים, להשיג את המידע שיוביל למציאת החטופים. מבצע "שובו אחים" מתרחב ואיתו גם כמות העצורים. נכון ליום רביעי נעצרו 200 פלסטינים, חלק חשודים כמעורבים וחלק בגלל שהם אנשי חמאס. לא ברור איך זה הסתיים אבל מבחינת החוקרים מדובר במשחק מוחות סוער מול אותם מאות עצורים שמספרם סביר להניח ימשיך לעלות.
איך נראה המשחק הזה ומה קורה בחדרי החקירות? א', חוקר שב"כ לשעבר שכיום עוסק בתחום ההדרכה, וע', קצין במילואים המשרת כחוקר ביחידה 504, מספרים לנו דרך ניסיונם מה עושים עכשיו החוקרים, במגבלות בטחון שדה, ומה עובר בראשם של החוקרים ש"יודעים של ישראל על הגב שלהם".
נמצאים בשטח מהרגע הראשון של המעצר
הרגע שבו נודע לצה"ל על חטיפת הנערים היה גם הרגע שבו החוקרים יצאו מהבית, אמרו שלום לאישה והילדים "כשהם לא יודעים מתי יחזרו", אומר ע'. השניים מעידים שהחוקרים לא צריכים לחכות לקריאה הרשמית, אם כי זו תגיע לרוב לפני הפרסום בתקשורת. "אתה מגיע לאן שצריך, מקבל את המידע שקיים נכון לאותו הזמן ומתחיל להכין את עצמך לעבודה גם מהבחינה הנפשית. כחוקר אתה צריך לדעת מה יש לך ביד, מבחינת מידע, וברור שבשלב הזה אין הרבה אבל מספיק שיש לך קצה חוט קטן כדי שתדע לאן להתכוונן ומול מה אתה עובד. זה כולל כמו במקרה הזה את מספר הנחטפים מה שנותן לך אינדיקציה מסוימת על החוליה. מאיפה הם חטפו, מתי באיזה שעות מה היה שם. כל מידע גם הקטן ביותר חשוב ויכול לסייע לחקירה".
החוקרים מציינים כי אירועי העבר, כמו גם המבצע שמתנהל בימים אלה, מלמדים שהנחקרים יגיעו מאוד מהר. "זה יגיע משאר המקורות של המודיעין ואתה כחוקר תצא לשטח יחד עם היחידה שתבצע את המעצר", מסביר א'. "זה לא כמו בסרטים שאתה רואה איך הבלש מביא לחוקר את הנחקר והם מנהלים את המשחק בחדר חקירות. במציאות החוקר רוצה לתפוס את הנחקר שלו בשנייה הראשונה של המעצר כשהוא עוד בהלם מהסיטואציה".
תמיכה לדברים אלה קיבלנו מעדויות של פלסטינים ששהו בבתים בהם בוצעו מעצרים. אחד מהם סיפר לכתב חדשות 2, אוהד חמו, איך באמצע הלילה פרצו לוחמים לבית המשפחה "ואחרי שעשו חיפוש ובלגן התחילו לשאול שאלות – 'מי אתה? אתה חמאס?'". שני החוקרים סרבו להגיד מה הם שואלים ברגע הזה, אולם ציינו שהרגע הראשון "שבו העצור התעורר משינה לסיוט של חיילי קומנדו עם מסכות נחשב לחלק חשוב בתהליך".
השיחה של החוקר עם העצור שהופך להיות נחקר מתנהלת לא פעם גם במהלך ההסעה שלו למתקן החקירות, כאשר "אני מנסה לאבחן את הבחור שמולי", מסביר א'. "המטרה שלי היא לדעת מה האישיות שלו ובאיזה גישה אני צריך לבוא אליו. כשנגיע למקום בו תתנהל החקירה אני אתן לו כל מני סוכריות, סיגריה או להגיד לחייל למה ככה תוריד לו את האזיקים, או שאני אתנהג אליו בקשיחות אפילו בצורה מגעילה כדי להגביר אצלו את ההלם, ומעוד כמה סיבות שלא ניכנס לזה. לפעמים האקט הזה של החקירה בשטח יכול להיות מה שיסגור לך את הסיפור".
ראש בראש בחדר החקירות
במתקני החקירות של השב"כ או 504 מתכננים את החקירה. חשוב להגיד שבניגוד למה שאנחנו רואים בסרטים חקירה לא מנוהלת על ידי חוקר בודד ומדובר בצוות שלם. "לפני החקירה החוקרים יושבים סביב שולחן עם תיק של הנחקר שבו יש את כל הנתונים שרלוונטיים לגבי הפעילות שלו, האישיות שלו ומה שהביא אותו להיות הלקוח שלי", מספר ע'. "יש חלוקה מסודרת של החוקרים על פי תפקיד".
בנוסף יש מי שדואג לתאום בין החוקרים, במקרה של ריבוי נחקרים ומי שדואג להם למידע שתמיד זורם מהשטח, גם במהלך החקירה. חקירה יכולה להימשך שעות ימים ושבועות ובזמן הזה הם מקבלים מידע מהשטח ש"יכול לאמת לי את מה שהוא אומר לי או הפוך", מסביר ע'. "במהלך החקירה אני לוקח את הנתונים שעלו אצלי ובודק את זה מול הנתונים שעלו מחקירה מקבילה או מתחקור של בני המשפחה או כל גורם רלוונטי. במקביל אני מאמת את זה עם מידע מודיעיני שאני מקבל מהשטח, אנחנו מדברים פה על תורה שלמה ולא סתם שאלה ותשובה". חשוב להגיד שבמקביל החוקרים גם יוצאים מחדר החקירות, הם מצטרפים לפעילות צה"ל שרלוונטית אליהם או יוצאים עם הנחקר לפעולות חקירה כמו זו שפתחנו איתה את החקירה, כלומר הצבעה על נקודה או הכוונה, ומהלכים נוספים שנשאיר לדמיון.
בהקשר לזה מספר א' על אירוע מעברו. "ישבתי מול נחקר ששיתף פעולה וזימר כאילו אין מחר. הוא לא היה טיפש ואיך אומרים, הוא אמר את הדברים הנכונים. אבל מה לעשות זה לא התלבש עם הנתונים שהיו בשטח ועם תחקורים וגם לא עם המידע שהתקבל מהרכז. לקחנו החלטה ונתנו לו לזרום כמה ימים. הוא הרגיש טוב עם עצמו וחשב שהוא מסובב אותנו על האצבע וכמובן שנתנו לו להרגיש את זה. אפילו ניפחנו לו את האגו. אחרי שהיה לי ברור שאני והוא מוכנים הנחתתי עליו את המכה והוא הבין שבעצם אנחנו יודעים הכול. מה שהרעיד אותו לגמרי, הוציא אותו מאיפוס וגרם לו לספר את מה שבאמת רצינו לקבל".
את חדר החקירות ניתן להמשיל לאולם תיאטרון. החוקר צריך לדעת להחליף פרצופים ומצבי רוח בהתאם להתקדמות החקירה; לפעמים הוא צועק על הנחקר, לפעמים נותן לנחקר לדרוך עליו ולהרגיש שהוא מנצח, ולפעמים יהיו אלה המחוות הקטנות של החוקר שיקנו את הנחקר. "זה משחק שח של פסיכולוגיה שדרכו אתה מאבחן את הבן אדם", מסביר א'. דרך הפסיכולוגיה הזו אתה מוצא את הנקודות לחיצה של הבן אדם שאחרי שהפעלת עליהן את הלחץ הוא נותן לך את מה שאתה רוצה".
"הייתה לי חקירה מסיפור שהתפרסם בתקשורת שבה נתתי לנחקר את ההרגשה הכי טובה בעולם", מספר א'. "ככה עברו הימים ופתאום הזעיקו אותי, אמרו לי להגיע אליו כמה שיותר מהר כי הוא דורש לדבר איתי ורק איתי. ישבתי איתו בתא ככה לידו כאילו אנחנו חברים והוא נתן לי את הכול, אבל הכול. אחרי שהסיפור נסגר הרגשתי שעשיתי משהו שהוא וואו".
לחץ ממוקד מכל הכיוונים
יש חקירות שמתנהלות שבועות, אבל יש חקירות, כמו האחרונה של החטופים, שבהן כל רגע הוא קריטי. החקירות האלה מורגשות היטב על ידי החוקרים. מופעל עליהם לחץ לא רק מהבכירים, אלא גם מכל אזרחי המדינה. "בטח ובטח כשאתה רואה את ההורים מדברים", אומר ע'.
אז מה עובר להם בראש? השניים מספרים שבמהלך החקירה הם ממוקדים במטרה אבל ברגעים קטנים של מנוחה המחשבות והרגשות חודרות מבעד לחומת המקצועיות. "אני יכול להגיד לך שיש מקרים שהלחץ מורגש וקשה להתעלם ממנו אבל בסוף אתה נמצא במשחק תפקידים ובאקט שמסייע לך להתנתק מהרגשות", מספר ע' ומוסיף, "גם אסור לך לתת לזה לחדור כי כל צד במוח שלך מופקד על החקירה".
א' מוסיף כי "אני זוכר מקרים שבהם הלחץ היה אדיר אבל הוא התפרץ רק אחרי שהכל נגמר. אתה כל כך בפנים כל כך נעול במשחק שאתה בעצמך לא שם לב לזה. אבל כן, יש מקרים שאחרי שזה נגמר זה מתפוצץ לך כמו איזה מטען צד. הייתה לי חקירה שאחרי שהיא הסתיימה מצאתי את עצמי צועק ברכב כשאני בדרך הביתה. צעקתי יייששש ועוד פעם ועוד פעם שאנשים שראו אותי ברמזור חשבו שאני משוגע. לך תסביר להם מה עשית עכשיו".
אי אפשר להתחמק מהשאלה האם הלחץ מביא אותם גם לחקירה אלימה, כולל עינויים כפי שנטען נגדם לא פעם. השניים נעמדים מיד על הרגליים האחוריות וטוענים בתוקף שאין ולא יהיו עינויים בחקירות. "גם לא עכשיו כשגורל שלושת הנערים מוטל על הכף". הם מסבירים שפעולות אלימות לא מסייעות לחקירה ואף פוגעות בה. "אין פה אהבת האדם ומוסר", מסביר א'. "בסופו של דבר כשאני מענה את הבן אדם שמולי הוא יגיד לי את מה שאני רוצה לשמוע או שהוא חושב שאני רוצה לשמוע. הוא ימכור את כל בני משפחתו כדי להפסיק את הכאב. בעצם זה אומר שהוא לא ייתן לי את מה שאני צריך. להגיד לך שאין איומים או צעקות וכמו שכבר פורסם במקרים חריגים איזה טלטול וסטירה, כן זה קורה אבל לעיתים נדירות ולא בשביל המידע פרופר זה יותר כדי לזעזע את הבן אדם. בסוף את הדברים אני מוציא ממנו במילים".
גם ע' מדגיש שאלימות פוגעת בחקירה הרבה יותר מאשר מסייעת לה. הוא מדגיש שהיכולת של החוקר ליצור עם הנחקר קשר אישי זה מה שיביא את המידע. "אין ספק שהלחץ שלך גדול וכמה שאתה מנסה להשאיר אותו מחוץ לחדר הוא יושב לצדך, בטח באירועים כאלה כמו מה שקורה היום. אבל בסוף אתה מבין שהאינטראקציה שתפתח עם הנחקר היא זו שתביא לך את מה שאתה צריך. כל הדברים שמפרסמים על עינויים מעצבנים אותי כי אין לאנשים מושג מה קורה בפנים וזה רחוק משם אלף שנות אור". א' נכנס לדברים ומוסיף: "חקירות זה משחק מוחות, תחום של אינטליגנציה, ולא משחק של ידיים".
בימים אלה מנהלים חוקרים רבים את החקירות של העצורים הרבים שנתפסו במבצע "שובו אחים". ברגעים אלה ממש הם נמצאים בשטח ובחדרי החקירות, מנהלים את אותו משחק מוחות סוער ומחפשים את המפתח שיפתח את הדלת של הנחקר לידיעת הזהב, זו שתסיים את הפרשה הכאובה הזו. ולסיום, נזכיר שאת זה הם עושים על חשבון ביתם ובני משפחתם – שיראו אותם לרוב רק בסיום המוחלט של החקירה.