רק ארבעה חיילים צעירים ישבו בחדר הגדול שמלא במסכי מחשב ומערכות תקשורת. "אתה רואה את אלה", אמר סא"ל א' בחיוך. "הם אחראים על הפגיעה בשלטון חמאס בעזה, אחת ממטרות המלחמה". ארבעת חיילי המודיעין האלה אחראים על שילוב המידע ותקיפת מטרות חמאס המסווגות כמטרות שלטון על יד מטוסי קרב. כשאנחנו מדווחים על בכיר אזרחי או משרד של הזרוע הפוליטית של חמאס שהותקפה על ידי חיל האוויר, זה מגיע מהאנשים האלה.
"כל מטרת המלחמה על הכתפיים שלהם", אמר סא"ל א' ראש ענף תקיפה במרכז האש של פיקוד הדרום ונווט קרב. זמן קצר אחרי שצה"ל חזר לפעול בצפון רצועת עזה, ולפני חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר בפעילות הכוחות בדרום הרצועה, הגענו לראיון עם סא"ל א'. לראות מקרוב איך נראות התקיפות של חיל האוויר, הים וגם מערכי היבשה בעזה, תקיפות שיוצאות לפועל בחדרים המסווגים שבפיקוד הדרום.
אנשי ענף תקיפה הם אלה שעומדים מאחורי אלפי תקיפות של חיל האוויר והים בעזה. מהמקום השקט שנראה כמו מתחם משרדים ממוחשב ומלא במסכים הם שולטים במאות ואלפי טון חומר נפץ שמוטל על אחד מאזורי הלחימה המורכבים ביותר. הם מדגישים בפנינו את ההקפדה שלא לפגוע בכוחותינו וגם באזרחים בעזה. בזמן שסיירתי במקום, באחד המכלולים הם צפו בתיעוד מכטב"מים ומערכות אחרות על מה שיהפוך בהמשך למטרת תקיפה, ודיווח של דובר צה"ל על עוד מטרה שהותקפה על ידי מטוסי קרב והושמדה.
ענף התקפה של מרכז האש בפיקוד הדרום אחראי "על הפעלת האש רב-מדרגית, רב-זרועית. זה אומר שאני מתכלל את הפעלת האש, בין אם זה אש אווירית, אש קרקעית ובין אם זה אש ימית, שיהיה מסונכרן ביחד בשביל להביא את ההישג המבצעי שאנחנו קובעים אותו ורוצים להשיג", מסביר סא"ל א', ראש ענף תקיפה במרכז האש של פיקוד הדרום.
"והכל מתחיל מאישור תוכניות שאנחנו כמרכז האש שותפים אליו באופן מלא. בין אם זה בהבאת המעטה המודיעיני השלם, יחד עם אנשי המודיעין של פיקוד הדרום מול אנשי החטיבה שמתמרנת בעזה. ובין אם זה לקחת את המטרות שלהם, שהן מטרות לעיתים מורכבות יותר, ואנחנו נותנים להן סוג של מעטפת תומכת בהיבט של מטרות תקיפה שמצריכות משאבים קצת יותר מורכבים. למשל מטרות שדורשות פינוי אוכלוסייה או מטרות תת-קרקע. אלה מטרות שלנו יש את המומחיות לבוא ולעזור לחטיבה להפעיל אותן. למשל בהתאמת חימוש להישג הנדרש על פי המודיעין ודרישת החטיבה".
מדובר באירועים מורכבים לביצוע אבל כאלה שקורים מדי יום ברחבי רצועת עזה. למשל בימים אלה, כשאוגדה 252 פועלת במרחב המסדרון, היא מעלה דרישה לתקיפת מבנים ששולטים על ציר התנועה שלה וידוע שחמאס עושה בהם שימוש לתצפית וירי. צוותי הקרב החטיבתיים של האוגדה מעלים דרישת תקיפה של המבנים האלה לענף תקיפה של סא"ל א'.
על בסיס הדרישה, ניתוח השטח, המידע המודיעיני וההישג הנדרש של החטיבה כפי שהיא מעלה, ענף תקיפה מייצר להם את התוכנית המבצעית התומכת. למשל "פינוי אוכלוסייה אם צריך וזה שאנחנו ניתן להם מודיעין משלים לביצוע המשימה. ובנוסף התאמת חימושים שיכולים להיות מהאוויר, הים או אפילו של הכוח עצמו", הסביר.
כל זה מרוכז במקום אחד, כדי לדעת לסנכרן בין כל הגופים שמשתתפים במתקפה ולמנוע למשל מקרים שבהם חטיבה אחת תפעיל אש על מטרה שחטיבה אחרת גם עובדת עליה. מרכז האש ובתוכו ענף תקיפה אחראי על המטרות מרגע מה שמוגדר "הנבטה מודיעינית" דרך התכנון, שנעשה בדרך כלל בחיל האוויר ומובל על ידי אנשיו של סא"ל א' ועד לתקיפה של המטרה.
מדובר גם בגוף חונך, כפי שמסביר סא"ל א', "לצורך העניין חטיבות חדשות שנכנסות ללחימה, ויש כאן תחלופות בגזרות. מי שיש לו את כל המידע התחקירים וההבנה המבצעית זה מרכז האש של פיקוד הדרום. לכן מפקדי חטיבה באים אלינו לפני הכניסה וגם אנחנו באים לחמ"לים שלהם וממש חונכים אותם בשטח על האופן שבו מעבירים לנו מטרות דרך המערכות, איך להסתכל על פקודות ואופן מדיניות האש".
שבועות לפני שאוגדה 162 יצאה להתקפה על ג'באליה בצפון רצועת עזה, ענף התקיפה של סא"ל א' היה שותף לבנייה של כמה דפאו"ת (דרכי פעולה) וכשאחת מהן נבחרה, מרכז האש בנה תוכנית לתקיפה וסיוע. עוד לפני שצוותי הקרב נכנסו לצפון הרצועה, מטוסי קרב של חיל האוויר וגם ספינות חיל הים ביצעו תקיפת יעדים. ואת זה הם עשו על פי התוכניות שנבנו במרכז האש יחד עם פיקוד האוגדה.
"מכינים את השטח באש, פינוי אוכלוסייה וכל מה שראו. ספציפית כאן עשינו תחבולה שנכנסנו ורק אחרי זה ביצענו פינוי אוכלוסייה", אמר סא"ל א'. "גם אם אנחנו אומרים לאויב שאנחנו נכנסים בגלל אותן הכנות באש, הדבר הזה מוכיח את עצמו בהיבט המבצעי ומביא תוצאות. לכוחות יותר קל לתמרן במקום שהכנו לו באש".
עוד ציין שמדובר בסוג של קונצרט מתוזמן היטב. משום שהכוחות צריכים להתחיל תנועה לעבר היעד בדיוק בדקה שנקבעה על פי התוכנית. כלומר שהפצצות נפלו במיקום מסוים ומיד אחרי האוגדה החלה תנועה והפצצות המשיכו ליפול במקומות רחוקים יותר.
כשאוגדה נכנסת מיד נכנסות מה שמוגדר "מטרות דחופות" (מטרות TCT) שבניגוד למטרות סדורות שהתקיפה שלהן נקבעה מראש, אלה מטרות שהכוח בשטח דורש אותן על פי המצב בשטח. מדובר למשל בחולייה שפתאום תוקפת את הכוח. "הרבה מהדברים האוגדה יכולה לתפעל בזמן אמת על בסיס המשאבים שלה. ויש דברים שהם צריכים אותנו לטובת הפעלת מנגנונים של מטרות באישורי בכירים, מטרות שדורשות אישורי בכירים, אלוף או אישור רמטכ"ל ואז אנחנו נכנסים לפעולה כשהם מעלים לנו את המטרה ואנחנו בצינורות שלנו מדברים עם אגף המבצעים ומי שצריך", הסביר סא"ל א'.
מדובר בין השאר במטרות שיש להן סיכוי לנזק סביבתי גדול בסמוך למחסות הומניטריים או נכסים בינלאומיים. "מדיניות האש שלנו קובעת בדיוק במה אני יכול לפגוע ואיזה נזק אני יכול לעשות", אמר סא"ל א'. "את המטרות היותר מורכבות וחריגות הכוח המתמרן צריך את היכולות שלי. ובכל מקרה, אני מכיר את כל מה שהוא עושה ועוקב אחרי כל פעולה בזמן אמת, אחרי צריכת החימושים כשהכל נעשה בשיח ותיאום מלא".
סא"ל א' שלקח אותנו לסיור במרכז האש של פיקוד הדרום הוא מסוג האנשים שקל להתחבר אליהם. אדם חייכן, בן העדה הדרוזית וגאה לייצג אותה. בעוד כמה ימים יפרוש מצה"ל אחרי שירות של יותר מ-20 שנים. את דרכו בצה"ל החל בקורס טיס שאותו סיים כנווט קרב, טס בטייסת 109, היה מדריך בבית ספר לטיסה ועבר לטוס בטייסת 107. לשאלה מה יעשה אחרי השחרור ענה בחיוך שקודם כל יחזיר חוב של שני עשורים לאשתו "היא הגיבורה" וייקח זמן משפחה ולנשום אוויר. מספר דברים בוערים בו ובכוונתו לעסוק בהם, חינוך וקידום צעירים דרוזים, ולפחות יומיים מילואים בשבוע, במרכז האש ובטייסת.
בכלל, נושא הערכים בוער בו וחשוב לו כמי שאחראי על הטלת טונות של חימושים להתייחס לנושא הפגיעה באזרחים. כשטייס מפיל פצצות של חצי טון וטון בעזה, הוא לא רואה את המטרה בעיניים וצריך לסמוך על האנשים שבשרשרת האישורים, שיעשו הכל כדי שלא ייפגעו אזרחים ובטח שלא יפגעו בכוחותינו ובחטופים. סא"ל א' הוא איש מרכזי בשרשרת האנשים שטייסי הקרב צריכים לסמוך עליהם. והוא עושה את זה גם כמי שבמקביל לתפקידו כראש ענף תקיפה, טס במלחמה כנווט קרב וכיוון כמה פצצות כאלה בעצמו.
"זה משהו שאסור שיקרה", אמר סא"ל א' באופן מאוד נחרץ וחד. "אני יודע בביטחון מלא ואומר לך שאנחנו עושים הכל בשביל שזה לא יקרה, הכל. אני יודע גם איזה מאמץ אנחנו משקיעים כדי לחלץ חטופים ולתת מענה הולם לסוגיה הכואבת הזאת, וכואב כל פעם שקורה דבר כזה כמו מוות של חטופים".
והוא מוסיף בגילוי לב, "כואב לי גם כשאני שומע שאזרחים נפגעים". הוא גם מוסיף שכאשר יוצאות תמונות של אזרחים הרוגים בעזה, מבחינתו התמונות הן לא פחות ממזעזעות. "אנחנו צבא הגנה לישראל והם משתמשים באזרחים שלהם כמגן אנושי. ואתה מבין את זה. אני אומר באופן הכי ברור, למאמצים שאנחנו משקיעים כדי שלא יפגעו אזרחים אין אח ורע בעולם. אין אף צבא בעולם שעושה את הפעולות שאנחנו עושים, בין אם זה פינוי האוכלוסייה, כשאני אגיד להם חבר'ה שימו לב שאתם ליד מחסן תחמושת תתפנו מהבית. ואחרי חצי שעה אחרי שהם התפנו ואחרי שאני רואה שהתפנו ואפילו דיברתי איתם, אני תוקף את הבית. איזה צבא עושה את זה? עם מחסן אמל"ח או איזה עמדת ירי כלשהי, אין דבר כזה".
הוא ממשיך ומסביר ש"אף צבא בעולם לא עושה את זה. תהליכים שלפעמים אתה אומר לעצמך שזה יכול לפגוע בהישג המבצעי. אבל אתה עושה את הפעולות האלה בשביל לא לפגוע בתושבים. דבר נוסף שאנחנו עושים, זה שימוש בחימושים מדויקים, הרבה פעמים גם קטנים יחסית למה שאנחנו רוצים. והמטוסים מביאים את זה הכי מדויק שאפשר בשביל שהנז"א (נזק אגבי) והסביבתי שמתבצע בעקבות התקיפות האלה יהיה המינימום הנדרש בשביל להשיג את ההישג המבצעי".
סא"ל א' מדגיש שזה לא רק עניין הסברתי בינלאומי. "אצלנו העניין הזה מאוד חשוב כי אנחנו צבא מוסרי. חשוב לנו לשמור על הערכים שלנו, גם בזמן לחימה, שהיא לחימה קשה ואינטנסיבית וגם אחרי מה שחווינו ב-7 באוקטובר. כן, למרות -7 באוקטובר, חד משמעי. אנחנו לא פועלים מנקמה. אנחנו לא צבא נקמני. אנחנו צבא שהוא ערכי מוסרי ומקצועי, מעל הכל. זאת הכוונה".
אבל הוא מדגיש באופן מוחלט שכל זה נכון עד לרגע של "סיכון כוחותינו. ביטחון כוחותינו זה מעל הכל. ואם עכשיו אני רואה שכוחותיי עלולים להיפגע ואני צריך להוריד איזו מטרה, מבנה, שאני לא מצליח לפנות משם אזרחים אבל יורים משם, אני אגן על כוחותיי. אין דילמה. ואם עכשיו יש איום על העורף אני אעשה הכל בשביל להסיר את האיום הזה. כוחותינו ואזרחינו הם מעל לכל. אבל בלב שלם אגיד שוב, אני גאה להיות שייך לצבא מוסרי שלמרות כל מה שחווינו פועל באופן ערכי מעורר השראה".
לענף תקיפה במרכז האש של פיקוד הדרום יש חלק משמעותי בעובדה שחמאס והג'יהאד האיסלאמי כמעט ולא מצליחים לשגר רקטות מעזה ולפגיעה הקשה ביכולות הצבאיות שלהם. "האופן שבו פעלנו, בהתחלה טיפול במרכזי הכובד בצורה סיסטמתית, זה משהו שהביא להצלחה מאוד גדולה. דחף את חמאס מהאזורים היותר בעייתיים והביא הישגים מאוד גדולים. למשל בתחום הירי תלול-מסלול שירדה כמעט לאפס. אף אחד לא מופתע מזה שהם ירו השבוע, אבל ההיקף ירד כמעט לאפס. זה אחד מההישגים הגדולים של המלחמה לצד חיסול הבכירים, הפגיעה בפיקוד והשליטה".
על חמאס של היום מהמקום שלו במרכז האש אמר: "יש להם תחושה של נרדפות וכמעט שלא מצליחים להוציא ירי מתואם. אנחנו רואים שכל הלחימה שלהם פחות סדורה. החזרנו אותם אחורה ביכולות, יש לנו עוד עבודה לעשות ואנחנו ממשיכים במשימה. חשוב לנו לייצר מציאות אחרת ממה שהתרגלנו אליה, כולל בנושא ההברחות, כשהמשימה שלנו גם לייצר ביטחון לתושבי עוטף עזה, שיחזרו בלי להרגיש מאוימים ובלי לקבל את המצב שהיה של טפטופים. אני חושב שאנחנו בדרך לשם".
לפני שעזבנו את ענף התקיפה סא"ל א' לקח אותנו לסיור בין החדרים של מרכז האש. "בימים רגילים אנחנו מבוססים בעיקר על כוח אדם סדיר ומצומצם", אמר. אבל במלחמה יושבים מול המסכים הרבים מאות אנשי מילואים. "הם עזבו הכל לפני שנה והם הכוח המניע שלנו, עובדים בצורה מעוררת השראה. אנשי המילואים שלנו נמצאים כאן שנה שלמה וזה מה שהם עושים על חשבון ביתם והעבודה שלהם".
ארץ ישראל הייתה שם באחד החדרים האחרונים שביקרנו בהם. על הקיר מסכים גדולים מהם רואים מטרות בעזה. ומול מסכי המחשב האישיים, קצין דרוזי, קצין דתי עם גוזמבות, חילוני מתל אביב, קצינות וחיילות. "זאת התחלה של בדיחה", אמר בחיוך קצין עם כיפה גדולה לראשו, "אבל זה היופי והעוצמה שלנו".