לאורך השנים צבר הצבא שלנו אינספור מיתוסים, חלקם שנויים יותר במחלוקת מהאחרים. אף אחד לא יודע איך התגלגלו רוב הסיפורים האלה, אבל איכשהו הם הפכו שגורים בשפתו של כל חייל, וחלק נכבד מחיילי צה"ל מתייחסים למיתוסים האלה כאמת לאמיתה. קבלו את מצעד ההנפצות הגדולות של צה"ל: אמת או בדיה?
מי שנוגע בשמיכות הצבאיות יקבל סקביאס
השמיכות הצה"ליות קיבלו את שמן הלא מחמיא ממחלת העור המציקה, הנגרמת מקרציה. השמיכות לא ידועות, אמנם, באיכותן הגבוהה: הן לא נוחות, צריך לפחות שתיים כדי להתחמם כשקר ועל טיב הניקיון שלהן אפשר להתווכח, אולם כל קשר בינן לבין הנגע המגרד הוא מקרי בהחלט. אל תטעו, הן מגרדות ועוד איך - אבל בין סתם גרד לבין מחלת הסקביאס בכל זאת יש איזה הבדל. כיום המחלה נדירה למדי בצבא (למרות שזה עדיין קורה), כך שמדובר במיתוס מיושן מאוד.
לטירונים שמים סודה לשתייה במים כדי לנטרל חרמנות
כל מיתוס על חשק מיני מוגבר אצל חיילים צעירים הוא כנראה נכון - אבל לאו דווקא בגלל היותם חיילים, אלא בעיקר כי מדובר בבני אדם בני 19, וככאלה גם סודה לשתייה לא באמת תעזור להפחית את מידת החרמנות שלהם. כך או כך, משיחות עם טבחים צה"ליים לא נמצא מי שיודה בהכנסת סודה לשתייה למרכיב מרכיבי הארוחה הצבאית במטרה לפגוע בכוח הגברא.
סימונים מוסכמים לכמה קצינות עשה חייל
יש הטוענים שחיילים מסמנים על החגורה שלהם עם כמה קצינות הם היו במיטה, אחרים מספרים שמי שהיה עם קצינה שם פלאפל על הכומתה וקיים גם המיתוס של תליית נעליים צבאיות או עירויים על עמודי חשמל על ידי מי שזכה בהישג המרשים. עם כל כך הרבה גרסאות, אולי באמת צריך ליישם חזק יותר את המיתוס הקודם. אגב, בשנות ה-2000 השוויוניות המיתוס תקף גם לגבי חיילות וקצינים.
גם טירונים בני יומם יכולים להיות מוקפצים אלי קרב
אתה חייל חדש דנדש, שבוע בצבא. יש לך נשק יומיים, עוד לא התרגלת לחום בבסיס והדבר היחיד שאתה מצליח לחשוב עליו זה שאתה רוצה הביתה, לאימא. ובכל זאת, המפקדים שלך חוזרים ומזכירים לך עד כמה חשוב שתהיה בכשירות מלאה, שכן גם אותך – ואת חבריך הצ'ונגים, הנמצאים במצב גרוע לא פחות – אפשר להקפיץ בכל רגע נתון, באם יתלקחו לפתע כל הגזרות ויהיה צורך קריטי בלוחמים עבריים. תיאורטית זה אפשרי, וגם שמענו על המעפילים שאך ירדו מהאוניות, קיבלו נשק ונשלחו מיד לחזית במלחמת יום העצמאות. במציאות, לעומת זאת, אפשר לבנות על תרחיש קצת יותר רגוע.
חיילים מסמנים מחבלים שהרגו באיקסים על הנשק
כאן מדובר כבר במיתוס בינלאומי חוצה גבולות, הלקוח מסרטים אמריקאיים. טוהר הנשק הצהלי לא מאפשר, ובצדק, להתפאר בהרג – גם אם מדובר בכזה של מחבלים.
קב"א מושפעת מנתונים סוציו-אקונומיים
עיר המגורים משפיעה, מרוקאים מקבלים ציון נמוך יותר והורים גרושים יכולים להוריד את קבוצת האיכות של המתגייס? ממש לא. לפי צה"ל, הקב"א מחושבת לפי צירופים שונים של מרכיבים, הנמדדים במהלך ההתייצבות בלשכת הגיוס בצו הראשון.
אסור לשוטר צבאי לרדוף אחרי חיילים
המיתוס מספר על חייל שנדרס במהלך מרדף של שוטר צבאי, מה שגרם להנחיות המורות לכל שוטר באשר הוא שלא לרדוף אחרי חייל שביצע עבירה במידה והוא בורח. במציאות, בצה"ל מסבירים שבניגוד לדעה הרווחת "לשוטר צבאי מותר לבצע מרדף אחרייך, כמובן בלי לסכן את חייך ואת חייו".
פרופיל 97 ולא 100 – בגלל ברית המילה
המיתוס: בגלל ברית המילה של הגבר הישראלי הפרופיל אינו מושלם. המציאות: ברית לא גורמת למום בגוף הגברי, והקשר בינה לפרופיל הוא כמו הקשר בין מטבח צבאי לטעם טוב: לא קיים. מהי בכל זאת הסיבה למספר הבלתי עגול? אולי שאין אנשים מושלמים, או סברה נוספת: שבעבר המחשוב הצבאי לא אפשר להזין שלוש ספרות.
השיר "ניצוצות" נכתב על שבוע השבי בהכשרות של יחידות מיוחדות
האם סחרוף - ששירת לפי ויקיפדיה בכלל כקצין תחזוקה - כתב שיר על אחד השבועות הנחשבים לקשים ביותר בהכשרה הצה"לית? אפשר להטיל בכך ספק. עם זאת, המילים דווקא מעלות חשד כבד שאולי דווקא יש דברים בגו: האויב שהוא חבר? צועק אל הירח? בוכה ומקלל? מסתובב כמו כלב, מוכה ומיילל? מי שעברו את השבוע המדובר, יידעו וודאי לציין גם ש"זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות". מצד שני, כל הציטוט הזה יכול בקלות להתייחס גם לחוויית נסיעה לא נעימה ברכבת צפופה, למשל, ולהבדיל אלפי הבדלות.
לחייל וחיילת אסור להיות במרחק נגיעה
חיילים בקרקל מוכנים להישבע שקיבלו הנחיות כאלה, ושנאמר להם כי בפקודות מטכ"ל נקבע שחייל לא יכול להתקרב לחיילת למרחק של פחות מ-40 סנטימטרים. בדיקה באתר אכ"א לא העלתה תוצאות, אבל מה שבטוח הוא שלא כדאי לקיים יחסים מיניים בצבא: לפני מספר שנים חייל וחיילת נשפטו ל-21 ימי מחבוש מסיבה זאת. על נשיקה, אגב, מקבלים רק נזיפה חמורה.