בצה"ל היו בטוחים שעוד במהלך השלב העצים של המלחמה, הכוחות יישלחו גם לציר פילדלפי, ואף התכוננו לזה עוד במהלך הלחימה של אוגדה 98 בח'אן יונס. אולם גורם צבאי בכיר חושף בשיחה עם mako שלפחות שלוש פעמים במהלך המלחמה, הדרג המדיני: "מהשיקולים שלו בלם את תחילת המתקפה על פילדלפי". לדבריו, "הטיפול בסוגיה של הציר הזה חשוב הרבה יותר מפירוק של עוד כמה גדודי חמאס".
בצבא אומרים שלא ניתן לסיים את המלחמה בלי שליטה ופירוק של מערך ההברחות בפילדלפי, שהדבר הינו: "מרכיב חשוב" ליום שאחרי המלחמה. בעוד שבצה"ל רואים את המתקפה על הציר בזווית ראייה טקטית, ממשלת ישראל והעומד בראשה היו מוגבלים אל מול מדינות העולם, ובעיקר מול המצרים איתם יש לישראל הסכמי שלום.
אמנם שני הצדדים מצניעים את זה, אבל למצרים וישראל יש שיתוף פעולה ביטחוני די הדוק ממקום של אינטרסים משותפים, ובישראל לא רוצים לראות פגיעה בשיתוף הפעולה הזה. לכן עדיין לא ראינו את המתקפה של צה"ל על רפיח ותחילת הטיפול במערך המנהרות שעדיין פעילות שם.
"הרוב המכריע של מה שאנחנו רואים היום בעזה, האמל"ח שמופעל נגדנו, הגיע מאיראן וזרם לעזה, בעיקר מתחת לאדמה וגם דרך הים", אמר הקצין הבכיר שבמהלך השירות שלו עסק רבות בתחום הזה. לדבריו, "בסוף יש את מבחן התוצאה וזה אומר שהמצרים לא הצליחו למנוע את העברות האמל"ח, למרות וגם את זה צריך להגיד, שהם ביצעו בשנים האחרונות פעולות רבות, שהביאו להשמדה של מאות מנהרות שחצו את פילדלפי".
עוד לדבריו, צבא מצרים פוצץ מאות מנהרות, הציף מנהרות ואף שיטח שכונות שלמות ברפיח המצרית, כדי להשמיד ולפגוע בפעילות ההברחות שם. אבל הוא גם מוסיף ששיתוף פעולה בין אזרחים מצרים לעזתים ולא מעט שוחד לקצינים ולבכירים מצרים, הביא לזה שההברחות נמשכו דרך מנהרות שנשארו שם.
בצבא לא אומרים את זה בגלוי, אבל החשש הכבד ביותר הוא שדרך המנהרות חמאס יצליח להבריח חלק מהחטופים הישראלים. מטבע הדברים לא ניתן לפרט בנושא, אולם גורמים בצבא ששוחחו עם mako טוענים שצה"ל והשב"כ משקיעים מאמצים רבים כדי לפקח שמהלך כזה לא יקרה. זה נכון גם לגבי ניסיון להבריח חטופים על ידי שוחד לקצינים מצרים במעבר רפיח, ובמוצבים שלהם לאורך הגבול.
בחודשים האחרונים דובר בישראל על כך שפעולת צה"ל ברפיח והאזור תהיה שונה ממה שראינו בצפון הרצועה וח'אן יונס, ושהתמרון הקרקעי שם יהיה במתכונת של פשיטות ממוקדות. אולם לטענת הבכיר בצה"ל: "אין דרך להכריע בלי תמרון יבשתי כבד ועוצמתי". לדבריו "גם שם אנחנו נראה תמרון מלווה בהרבה מאוד אש. הניסיון שצברנו בחצי השנה האחרונה יסייע לנו להימנע מטעויות". כל מהלך ישראלי ברפיח ולאורך ציר פילדלפי דורש תיאום עם המשטר בקהיר, ועל זה אחראי הדרג המדיני, שכאמור עדיין לא מאפשר את הכניסה ללחימה שם.
לשאלה כמה מנהרות נשארו לאורך ציר פילדלפי, ענה הקצין הבכיר: "כמה עשרות מסוגים שונים, חלק מהן ניתן לכנות כאסטרטגיות". כלומר מנהרות עמוקות, ורחבות דרכן ניתן להבריח טונות של אמל"ח. ההערכה, על פי אותו קצין בכיר, שהמנהרות שם פעילות לאורך חודשי המלחמה אבל הוא מוסיף: "עם תפוקה הרבה יותר נמוכה לנוכח השליטה שלנו ב'חוזי' ובתקיפות מהאוויר. היום, אחרי 7 באוקטובר, כולנו מבינים שאנחנו צריכים להיות צנועים יותר, למרות ששיפרנו מאוד את היכולות והאחיזה שלנו שם, ולהגיד שגם אם אנחנו חושבים שלא עובר שם אמל"ח, קיים סיכוי מאוד סביר שזה קורה, בלי שיש לנו ידע על זה".
לנוכח הדברים האלה, אמר לנו גם קצין בכיר בפיקוד הדרום ש"המיקוד ב-4 גדודי חמאס והפירוק שלהם לא נכון. כלומר ברור שנגיע לשם ונכריע את אותם גדודים ונפרק אותם", אמר ביחס לגדודי הטרור ברפיח. ואז הוסיף: "צריך גם להתמקד בתשתית התת-קרקע של רפיח, בדגש על איתור והשמדה של המנהרות שחוצות את הגבול ממצרים לעזה. זה היה מקור החמצן של חמאס ומה שבעצם בנה את המפלצת שגילינו ב-7 באוקטובר. ומה שיותר חשוב, ניתוק הציר הזה, זה מה שימנע וייקשה מאוד על ההתעצמות של חמאס מחדש או כל ארגון טרור שייקום בעזה. אי אפשר לדבר על היום שאחרי בלי לדבר על עניין פילדלפי".
בצבא לא מסתירים את העובדה שהם מתוסכלים מכך שעד היום לא ניתן אישור של הדרג המדיני לפעול במרחב הדרומי ביותר של רצועת עזה. "יכול להיות שטעינו בתוכניות שלנו, יכול להיות שהיינו צריכים לפעול שם כבר מההתחלה או לפחות בשלב הראשון", אמר גורם צבאי בכיר.
"בסוף צה"ל זה גוף מבצע של הדרג המדיני והפקודה משם לא ירדה. ברור כמובן שמנעד השיקולים של מקבלי ההחלטות רחב יותר מבקריה". אבל גם הוא מוסיף ש"אתה יכול לפרק את הגדודים של חמאס בדרום ואפילו להרוג את סינוואר, בלי השמדה של מנהרות פילדלפי, ויצירה של מנגנון אמין שיפקח על מה שקורה שם אחרי המלחמה, מישהו ינסה ואולי גם יצליח לשקם את היכולות הצבאיות ברצועת עזה".
ציר פילדלפי נמתח בין חצי האי סיני המצרי לרצועת עזה, מהים התיכון ועד מעבר כרם שלום בדרום. אורכו כ־14 ק"מ ורוחבו כמה מאות מטרים. על ציר זה הוקם מעבר רפיח וחלקים גדולים ממנו עוברים ברפיח העזתית והמצרית וכפרים נוספים. ישראל שלטה בפילדלפי עד שנת 2005, כשלאורך השנים נחפרו שם לא מעט מנהרות שצה"ל ניסה לאתר ולהשמיד, עם הצלחה חלקית. בציר הזה היו גם כמה מהפיגועים הקשים שספג צה"ל, כמו אסון הנגמ"ש.
באוגוסט 2005 השליטה בציר פילדלפי הועברה לידי הרשות הפלסטינית, עליה הוטלה האחריות הביטחונית שם, כולל הטיפול במנהרות יחד עם משקיפים מהאיחוד האירופי. חודש לאחר מכן ישראל ומצרים חתמו על הסכם בעל מעמד נספח בהסכם השלום, שכלל בין היתר פעילות צבאית מצרית בפילדלפי והצבה של 750 חיילי בטמ"ז (הביטחון המרכזי של מצרים, סוג של משמר גבול) שילחמו גם נגד המנהרות.
רק שהמהלך הזה לא צלח כבר מהרגע הראשון. אנשי הבטמ"ז באים מהמעמד הכי נמוך במצרים, מה שאומר שלסוחרים עזתים ובהמשך ארגוני הטרור היה קל לשחד אותם. ההברחות וחפירת המנהרות התעצמו אחרי שחמאס השתלט על עזה בשנת 2007, כשאחרי זה התעשייה של המנהרות הגיעה לשיא וגם האיראנים שמו לב למה שקורה שם.
כאשר עבד אל פתאח א-סיסי עלה לשלטון בשנת 2013 הגיע שינוי משמעותי, והצבא המצרי התחיל לטפל בכל מה שקרה מתחת לאדמה בפילדלפי, בעיקר אחרי שארגוני טרור איסלאמיסטים קיצוניים החלו לפרוח בסיני ולבצע מתקפות טרור קשות, כשהם משתפים פעולה עם חמאס והג'יהאד האיסלאמי.
המצרים טענו שהשמידו כמעט את כל המנהרות, וההברחות הפכו לזניחות. אולם גם במערכת הביטחון אומרים היום שמתקפת 7 באוקטובר ומה שצה"ל גילה לאחר מכן בעזה, הוכיחו שהצבא המצרי לא הצליח למנוע את העברות האמל"ח, למרות ניסיונותיהם.
בנקודה הזו צריך לומר שגם בצה"ל וגם בגופים ביטחוניים אחרים אומרים, שחלק גדול מאוד מההברחות הגיע דווקא מעל לקרקע של ציר פילדלפי, דרך מעבר רפיח ומעבר צלאח א־דין הפחות מוכר. מעניין לציין בהקשר הזה שיש דיווחים על כך שגם בישראל וגם במצרים העלימו לכאורה עין מההברחות שם, כדי ש"סיר הלחץ העזתי לא יבעבע" בשל לחץ כלכלי.
גם הניסוי הזה נכשל במבחן התוצאה. צה"ל כפי שזה נראה, וכמו שאומרים גורמים שונים עמם שוחחנו, יהיה חייב לטפל בציר פילדלפי: "מעל ומתחת לאדמה כדי שלא נמצא את עצמנו מתמודדים שוב עם צבא טרור", כפי שסיכם זאת הקצין הבכיר. לדבריו: "את הציר ניתן לתפוס ביום אחד", אבל "הפעולה להשמדת התשתיות שם תימשך כמה שבועות, וגם מעבר לזה".
