רבות דובר בחודשים האחרונים על אגף השיקום של משרד הביטחון, מרגע שלוחם צה"ל לשעבר איציק סעידיאן הצית עצמו מול האגף, לאחר שלא יכול היה לשאת עוד את היחס לפניותיו. הצעד שלו זעזע את המדינה ואפילו גרם לתזוזה קלה בכיסא של כמה בכירים, עד כדי הכרזה על רפורמה מקיפה באגף, "נפש אחת" כדי לייעל ולשפר את השירות והטיפול.
למרות ההצהרות והאווירה הציבורית שנוצרה כאילו הושג פתרון לבעיה, בפועל הדברים נראים אחרת. חיילים וקצינים שחלו או נפצעו במהלך שירותם הצבאי, מדווחים על המשך אותו היחס שהעלה את אגף השיקום לכותרות: בירוקרטיה מתישה, עיכוב ממושך בטיפול, זלזול בפניות ועוד.
למען הגילוי הנאות, נציין כי כותב שורות אלו שוחרר לאחרונה מהצבא כקצין בדרגת סגן, לאחר שאובחן כחולה בסרטן מסוג לימפומה. מאז, עברתי לטיפול אגף השיקום וחוויתי בעצמי את התחושה המתסכלת, שבה אתה נאלץ לרדוף בטלפונים כל יום אחרי אותו מוקד שמפנה אותך בכל פעם למישהו אחר, דורש מסמך חדש, שבו לדבר עם האחראי זה בגדר פנטזיה ואתה מרגיש פשוט חסר אונים.
אין תשובות במייל, רק בדואר
''לפני כחצי שנה הגשתי תביעה ועד היום הם מעכבים את זה בבירוקרטיה", מעיד ת', קצין בדרגת סגן שאובחן עם גידול שפיר באוזן, נאלץ לעבור ניתוח והגיש תביעה לאגף השיקום. "טוענים שלא הגשתי טפסים מסוימים למרות שכן הגשתי אותם".
ת' סיפר ל-mako כי הגיש את הטפסים המדוברים פעם נוספת. "מאז הגשתי אותם שוב עברו חודשיים והם עדיין לא פתחו את התיק כדי לומר שהכל קיים. אני מתקשר אליהם לפחות פעם-פעמיים בשבוע, המענה וקבלת התשובות מסורבלים, הם לא מוכנים להעביר הודעות רשמיות בטלפון או במייל, אלא רק בדואר פיזי''.
י', חניכה לשעבר בקורס טיס שנפצעה ברגלה תוך כדי אימון, נאלצה לעבור ניתוח ולתבוע את אגף השיקום, על מנת לקבל טיפול. ''רק כדי לאשר את התביעה שאיתה אני מופנית אליהם לקח שלושה חודשים, על אף שברור שנפצעתי בצבא", טוענת י'.
עוד היא מוסיפה ומספרת: "כתוצאה מכך המצב התדרדר כי לא קיבלתי טיפול, כל פעם מחדש צריך לרדוף אחריהם על מנת לקבל הפניה לפיזיותרפיה על אף שהכל נשלח אליהם בזמן. אני מרגישה שזרקו אותי''.
יצוין כי בנוסף לשני המקרים שצוינו מהתקופה האחרונה שלאחר ההכרזות על הרפורמה, הגיעו למערכת mako עדויות מחיילים נוספים שהתלוננו על יחס וחוסר מענה דומה, אך חששו מסיבותיהם מפרסום פרטי הסיפורים.
הפקס זועק שאין לו נייר
רב-סרן במיל' ניר זיגדון, לוחם לשעבר בחטיבת כפיר שהשתתף במבצע צוק איתן בעזה, סבל מפוסט טראומה, וגם הוא מספר על התמודדות קשה מול אגף השיקום. ''כשהשתחררתי המחשבה על לתבוע את המדינה שלי נראתה לי הזויה", מספר זיגדון.
הוא ממשיך ואומר: "לפני רגע הייתי מוכן למות בשביל המדינה, לאחר ההכרה באחוזי הנכות, נוכחתי לגלות שעל כל דבר שמגיע לך אתה צריך להילחם, צריך לעבוד במשרה מלאה על מנת לקבל את הזכויות. משרד הביטחון הוא לא קרב, אלא מלחמת התשה''.
לאחר המקרה של איציק סעידיאן, פרסם זיגדון פוסט שעורר עניין רב ברשת, בו הוא "יוצא מהארון" כפוסט טראומתי, דבר שרבים מסתירים. מאז הוא החליט שלא להילחם מול משרד הביטחון ומקיים הרצאות בנושא, בהן מנסה בין השאר לעזור לאחרים לחיות בשלום עם הטראומה איתה הם מתמודדים.
"צריך להבין", אומר זיגדון, "בשבילי, שעד לפני רגע ישבתי בצידו השני של השולחן כמפקד ואני הייתי זה שמאשר את הבקשות ועוזר לחייל, זאת סיטואציה מורכבת, במיוחד כי כשאני הייתי שם, הפכתי עולמות עבור החיילים שלי ופתאום, הצד השני לא רק שלא מתכוון להפוך עולמות בשבילך, אלא משדר שהוא פשוט לא מאמין לך''.
לדוגמה הוא משתף במקרה שלו: ''אני זוכר שהייתי מעביר להם את המסמכים בפקס והם היו טוענים שהפקס לא מגיע, נסעתי עד חיפה בשביל להבין את זה, הגעתי וגיליתי שיש חדר עם מכשיר פקסימיליה, כל הדפים זרוקים על הרצפה בצורה מבזה והמכשיר זועק שאין לו דפים''.
"חשוב לציין", הוא מבהיר, "נפגשתי בעובדים סוציאליים ועובדים מדהימים, שבאים לעשות את עבודתם מתוך שליחות, אך המערכת לא מאפשרת להם את זה. צריכים לשנות את הד.נ.א של אגף השיקום וזה לא דבר שקורה בגלל שמעכשיו יצאו הנחיות חדשות ועשו מסיבת עיתונאים. הלוואי שאני טועה אבל אני לא באמת חושב שמשהו ישתנה".
תגובת משרד הביטחון:
לאחר בדיקת המקרים המוזכרים בכתבה, בקשתו להכרה של ת' הוגשה לפני כחצי שנה ונמצאת בבדיקה על-ידי אגף השיקום. ת' מעודכן בשלבי הטיפול, לרבות פגישה שהתקיימה. עם השלמת איסוף המסמכים הנדרשים, ת' יופנה לבדיקת רופא מומחה לקביעת הקשר הסיבתי הרפואי שבין המחלה לבין תנאי השירות שאותם ציין. כל ההמלצות הרפואיות בעניינה של הגב' י' ניתנו ללא עיכוב, כולל החלפת הפיזיותרפיסט המטפל לבקשתה. בעניינו של מר' זיגדון - נפנה אליו ונבדוק מולו את המתואר בפניה. במידה ויש מה לתקן, נטפל בנושא.